מוזר לראות משחק של הקבוצה שלך כשאתה בריב איתה. מצד אחד, אתה כועס עליה ורוצה שהיא תסבול קצת, כדי שהיא תחזור אליך מתרפסת ותתחנף אליך, מודה בהכנעה שצדקת. מצד שני, אתה עדיין אוהב אותה. טוב לך כשטוב לה, אתה שמח כשהיא שמחה, מתרגש כשהיא מרגשת.
לפני המשחק לא הייתי בטוח איך ארגיש במהלכו, אם אשמח כשמכבי תבקיע, אם אתבאס שתספוג. ידעתי רק שהיא כל כך הוציאה לי את החשק, שאפילו לא נסעתי לראות אותה במגרש. הסתפקתי בצפייה בטלוויזיה (אינטרנט). ואלו המסקנות: לא נורא התבאסתי כשחטפנו. שמחתי כשהבקענו (טוב, זה היה קל – איך אפשר לא לשמוח עם העוואד החמוד הזה). ולאט לאט הפשרתי כלפי השחקנים בירוק – בכל זאת, כלפיהם אין לי שום טענה. ושמחתי מאוד כשניצחנו. התובנה היא, כמובן – אפשר לכעוס ועדיין לאהוב.
ואני רואה את תצוגת המשחק שהיתה היום, המאוד מכביסטית – משוחררת, שמחה, התקפית – כהתחנפות אישית אליי.
*
ובסופו של דבר זה קצת עבד, ומצאתי את עצמי ממש נהנה מהמשחק. מכבי נראתה טוב ומעל הכל – מאומנת. השחקנים ידעו איפה לחפש את החברים שלהם, כי הם כנראה התאמנו איתם במהלך השבוע וכי החברים שלהם עשו המון תנועה, ולשטחים הנכונים.
הרבה זמן לא ראיתי את מכבי כל כך מתואמת, לפרקים ארוכים במשחק. וזה היה משמח, וזה היה גם מתסכל כי זה גרם לי לחשוב כמה היינו יכולים להשיג – עם אותם שחקנים – אם רק היה לנו מאמן טוב מתחילת העונה.
אפשר כמובן ללגלג ולהגיד שבגרבאג' טיים אנחנו תמיד מצטיינים. אבל האמת היא שמבחינת הקבוצה זה אולי לא היה מאבק על האליפות, אבל זה בהחלט היה מאני טיים. בטח נגד היריבה המרכזית על המקום הרביעי. אז אין מקום לזלזול. זה היה משחק חשוב, הופענו אליו, נתנו משחק טוב וניצחנו. וזה טוב.
*
גלזר הוא השוער הבטוח בעולם, ולא רק לגילו. גארי היה חלש בהתחלה אבל הוא לא ייתן לאף אחד להכריע אותו, גם לא לעצמו, והוא השתפר בהמשך. איולפסון המשיך להיות יציב ולא רע (למעט טעות קשה כשלא בא לעזור לגארי לסגור את הכניסה לאמצע של עזרא). דקל עשה עבירה מאוד דקלית בפנדל, ואני שמח שואליינטה יחליף אותו במשחק הבא כי אולי זה יגרום להם שם להתעשת ולחזור בהם מהכוונה האומללה לשחרר אותו. בן דוד היה סביר מאוד פלוס. אלושי היה לא רע, בטח בהתחשב בכך שחצי משחק שיחק כקשר אגף. בריק לראשונה הראה לי מה גורם לקבוצה להאמין בו עם כמה נגיעות מלאות שכל בכדור. לבחור יש טאץ'.
ואצק איכזב ואני מקווה שישתפר כי אני מחבב אותו אבל הוא מתחיל לאבד אותי. גילי היה בינוני ועדיין בישל גול ועשה כמה מהלכים יפים. עוואד היה אדיר וסיפק תשובה כפולה ותכליתית למלעיזים הנודניקים הקבועים על הנוער שלנו. ורוקאביצה נתן את המשחק הכי טוב שלו העונה, סוף סוף.
בזכות המם שלנו, כמובן.
*
העניין הזה של החגיגות אחרי השערים כל כך מטופש שעשרים המילים שכתבתי עליו במשפט הזה הן עשרים מילים יותר מדי.
*
אז אני עדיין לא סולח. לא יודע מתי ואם זה יקרה, זה תלוי גם מה יהיה בקיץ ואם ימשיכו את הדרך שהתחילה השנה או ששוב יטרפו את הקלפים ויתחילו מחדש. אבל אני מתרכך כלפי הקבוצה. משחקים כאלה בהחלט יכולים לעזור לה לזכות בי מחדש.
בסך הכל, אין לי הרבה ברירה אלא להמשיך לחיות איתה. היא לא תשתנה בשבילי. אני אצטרך להשתנות, להתגמש, להתפשר, בשבילה. גם זה חלק מאהבה, אני מניח.
מצד שני 
נהנתי מהרומנטיקה.
אני לא זוכר מתי, גם לא בסוף העונה שעברה כשניצחנו קצת ואפילו זכינו גביע, ולהשוואה גם לא במשחק הקודם מול בית"ר – שהבקענו שערים של כדורגל.
אתה (אני) אומר, למשל בית"ר: שני השערים הובקעו אחרי איבוד כדור שטותי שלנו וסגירה גרועה בהגנה לבעיטה מרחוק, ופנדל דקלי טיפשי טיפוסי. כמובן זה חלק מכדורגל אבל זה לא היה חלק ממשחק, ואפילו רמי וייץ שידר את השערים כאילו הוא רק התעורר.
ואצלנו, לפחות שניים מהשערים (חוץ מהשער הדרדלי של ניקיטה), היו שערים שנהניתי ממש לראות. נהניתי כמו שנהניתי לראות את התקציר של המשחק מ93' עם עטר וברקוביץ' ושות', ואפילו אם בהשראתו.
אז זה ממש נחמד. אני לא זוכר מתי פעם אחרונה הבקענו שערים מכדורגל, ולא מפנדל או מצב נייח או אשמה ישירה של הגנת/שוער היריבה. אלא תנועה, מסירות ובעיטה, שזה נראה הכי פשוט בעולם.
גארבג' גארבג' אבל לפחות טיפה הנאה ממשהו (ואז עטר נכנס).
ומילה גם על וולבלום. שאני לא יודע למה, אבל אני מאוהב, ונהנה מכל שניה שלו על הדשא.
אין לי הסבר. אבל אני מצפה ממנו להרבה בעתיד.
אהבתיLiked by 1 person
תודה.
בעשרים הדקות האחרונות האינטרנט עשה בעיות אז ראיתי בעיקר תמונות סטילס. מקווה שייתנו לי עוד הזדמנויות להתרשם מוולבלום.
אהבתיאהבתי
היום הראה הנוער שלנו באמת מה הוא שווה.
זה היה הרכב וחילופים שבפעם הראשונה הראו את העוצמה שתהיה למכבי בחמש שנים הקרובות. (מקווה שאני שוב לא סתם מתלהב.)
אהבתיLiked by 1 person
תודה על התגובה מתיסק.
אני לא חושב שהיום "באמת" כמו שבמשחקים אחרים הוא לא "באמת" הראה שהוא גרוע. עניין של המשכיות בעיקר, אם זה יהיה קבוע ועקבי אז נדע שהוא שווה, או לפחות שיש את הפוטנציאל (כמו במקרה של נטע).
יש צעירים טובים – נטע, זנטי, עוואד ואולי גם בן דוד, בריק ו-ולבלום הם חלק מהם. לא כולם יודעים לעמוד בלחץ ובדרישות של ליגת על לבוגרים. רק הזמן יראה. וכמובן, שילוב נכון ומבוקר שלהם (חוץ מאחד שאני חושב שכבר מוכן לגמרי – עמרי גלזר).
אהבתיאהבתי
תודה ניר.
כרגיל כתיבה נהדרת, עם כי הפעם אני לא מסכים עם רוח הדברים.
בעונה שעברה גם ניצחנו בקרב על המקום הרביעי ואף השגנו אותו (וגם את הגביע). בעונה עם בנדו הגענו למקום השני ונשמעו קולות של "אם המאמן היה פותח את העונה" ופסלתי זאת על הסף (מתועד כמובן). עונה לאחר מכן כבר סיימנו במקום החמישי. אי אפשר ללמוד מזה הרבה לגבי העונה הבאה מבחינת היכולת להישגיות. כן אפשר ללמוד על שחקנים מסוימים. בנוסף, אם זה המאמן, סביר להניח שאלה לא השחקנים, אז ישנה בעייתיות מסוימת בספקולציה. לא רוצה להיות הורס מסיבות, אבל אני לא מצפה למאבק אליפות בעונה הבאה.
מבחינה מקצועית, אני חושב שאלושי היה הטוב ביותר ואיולפסון היה מצוין. גארי (או כל מגן אחר בעולם לצורך העניין) לא צריך שום עזרה על עזרא. צריך פשוט לסגור לו את הימין. את זה הוא היה צריך להבין בשלוש המשחקים הקודמים שלו נגד עזרא העונה ואם לא, אז לוזון היה צריך להסביר לו את זה.
מה שכן, אתה מאד צודק לגבי מכבי ההתקפית ושזה תואם את האתוס של המועדון. מצד שני, באנו בגישה כזו לב"ש וקיבלנו רביעייה. זו גישה טובה למשחק שאפשר לתת איתה גם עונות יפות, אבל בעידן הנוכחי (ורואים זאת יפה אצל ת"א וב"ש), אין ברירה אלא להיות פרגמטי אם רוצים להיאבק על האליפות. עם רולטה לא זוכים בתארים. אבל במצבנו, כשאנחנו לא נלחמים על תואר, אז אפשר להסתכן במשחק רב שערים שילך גם לרעתנו.
אהבתיLiked by 1 person
תודה מתן. אני לא אומר שאפשר ללמוד יותר מדי על משהו, אני כן חושב שעם מאמן יותר טוב ממולנסטין היינו יכולים להגיע להרבה יותר העונה, עם אותו סגל שחקנים בדיוק.
ראיתי שלא רק אתה משבח את אלושי, בעיני הוא היה חלש בהתחלה והלך והשתפר, עם כמה פעולות מעולות (המסירה לעוואד בשני, סחיטת האדום), אבל הוא עדיין לא סיפק משחק מצוין בשביל שחקן אגף, לדעתי – והוא תופקד שם חצי משחק. כקשר אחורי לא התרשמתי ממנו במיוחד אתמול.
אני כאמור לא מסכים שהשער של עזרא זה על גארי. מגן ימני לא יכול לסגור רק את המרכז של שחקן האגף עליו הוא מופקד. נכון שעזרא הרבה פחות אפקטיבי כשהוא הולך לקו ולא לאמצע, אבל הוא כן עושה את זה לפעמים ומגן לא יכול להסתכן שהוא יעבור אותו בקלות רק כי הוא הימר על צד אחד ופתח לו את השני. במקרים כאלה הבלם (איולפסון כאן) צריך לבוא לעזור, במיוחד כשלא היה לו אף אחד לסגור שם, ולסגור לעזרא את החיתוך לאמצע. לדעתי.
יש הבדל בין ב"ש בחוץ למכבי בבית. לכן אני אומר – צריך לקחת כל משחק לגופו, ולהיות גמיש עם המערכים והשיטות. לא תמיד התקפי ולא תמיד הגנתי. מול ב"ש בחוץ תקבל רביעיה, מול בית"ר בבית תקבל שניים אבל תוכל גם להבקיע.
אהבתיLiked by 1 person
היה משחק יפה אבל רק בגלל שביתר לא לחצה במיוחד
ושיחקה פתוח. הלחץ של ליפה ממש לא יעיל.
אני כנראה אנטי גיא לוזון אבל עדיין לא הוכיח לי אחרת
החילופים שלו היו מזעזעים ועצרו את המשחק.
נראה מה קורה עד סוף העונה.
אהבתיLiked by 1 person
לא "רק", תודה שלא "רק" בכלל שבית"ר לא לחצה במיוחד. נראינו טוב, יותר מתואמים מכל העונה. לדעתי. עם כל ההנחות – בית"ר מתכוננת לגביע, לא לחצה, ההגנה שלה לא מדהימה, גם שלנו לא, וכל זה. ועדיין. שיחקנו לא רע.
אהבתיאהבתי