רוצים עוד תיאוריה על שחר ומכבי? רוצים עוד ספקולציות? בטח שאתם רוצים. הנה: שחר דווקא כן רוצה מנהל מקצועי חזק במכבי. הוא רוצה מישהו שייקח את המושכות המקצועיות ויאפשר לו רק ליהנות מההטבות הנלוות להיותך בעלים של קבוצה מצליחה. אחרי הכל, השנים הכי יפות של מכבי היו עם שפיגל, המאמן הכי קרוב למנהל מקצועי שהקבוצה הזאת ידעה. היה לו חזון, היתה לו סמכות, הוא ניהל כל אספקט בקבוצה. מנהל מקצועי לכל דבר. ועוד שנים יפות היו עם גרנט, עוד מאמן שלא מסתפק בהעברת האימונים בלבד.
הרי מה שחר אמר אז בראיון איתנו? שהבעיה הגדולה ביותר בשנים האחרונות היה שהוא נתן יותר מדי סמכויות למאמנים, אבל אלה אכזבו אותו, כל אחד בתורו. הם היו צעירים, לא מנוסים, אף אחד מהם לא היה "אישיות" כמו שפיגל, גרנט, או אפילו כמו אלישע ורוני לוי. לכן, הרי, הוא החזיר את רוני לוי. הוא רצה מישהו חזק שיעשה סדר. הרי אם שחר באמת היה רוצה להיות מעורב מקצועית, "המנהל המקצועי" בפועל, הוא היה ממנה עוד איזה צעיר שהוא יכול להגיד לו מה לעשות. אבל לא, הוא מעדיף מאמנים חזקים.
והתיאוריה הזאת גם מסתדרת יופי עם כל מה שהיה העונה: שחר הביא מנהל מקצועי. הוא רצה שגם לו יהיה כזה ג'ורדי שינהל לו הכל מקצועית וישאיר לו רק לבוא, ליהנות ולרטון במשחקים. אבל קרלסן הוא לא ג'ורדי. קרלסן עדין מדי, מנומס מדי. יש שיאמרו אפילו רכרוכי. שחר ראה את זה, והתאכזב. קרלסן אפילו קלט שמצפים ממנו ליותר סמכותיות, וניסה להפגין אותה בעימות המפורסם מול עטר. אבל זה לא באמת הוא. הוא לא קרויף, לא נותנים לו את הכבוד שנותנים לקרויף, וזה גם לא האופי שלו. הוא רגיל להיות יותר מאחורי הקלעים, לא לנהל אנשים.
וזה לא מה ששחר חיפש. לכן הוא ניצל את הכישלון של מולנסטין, מצא תירוץ ונישל את קרלסן מהסמכויות שלו – שאותן העביר למאמן שהוא בחר ורצה: מאמן "חזק", סמכותי, שקובע עובדות בשטח. לא אירופי מנומס, הכי ישראלי "בעל בית" שיש, אחד שאין לו אלוהים. גיא לוזון.
נכון מאוד: התיאוריה הזאת מנוגדת לגמרי לתיאוריות האחרות שהעליתי כאן, לפיהן שחר לא יכול להסתדר עם מנהל מקצועי בקבוצה כי הוא רוצה להיות בעצמו המנהל המקצועי של הקבוצה. שהעונה הוא ניסה לשחרר קצת, אבל לא הצליח להתגבר על הטבע שלו וחזר לקחת את המושכות לידיים.
למעשה, זאת תיאוריה הפוכה לגמרי מהתיאוריות הקודמות. ומה זה אומר?
שאין לי מושג.
*
אין לי מושג, ולאף אחד שלא קרוב אצל שחר אין כנראה מושג, ואלה שקרובים אליו כנראה לא מספקים את המידע הזה (שזה דווקא דבר טוב. חבל שלא ממדרים את התקשורת גם בנושאים יותר יומיומיים). אין לי מושג ולאף אחד אין באמת מושג, לא בפייסבוק ולא בטוויטר ולא בשום מקום; לכל אחד יש דעה ולאף אחד אין באמת מושג. אבל הנה מה שנחמד בספורט: שלא צריך מושג. בספורט – לעומת פוליטיקה, אמנות, למעשה כמעט כל תחום אחר – יש שורה תחתונה. או שניצחת או שהפסדת. או שזכית באליפות (ברכות לב"ש, ובמיוחד לידיד הבלוג דודו עזריה ולחבר היקר טל מונטל!), או שירדת ליגה, או שסיימת במקום החמישי המחורבן למרות שהתקציב שלך הוא כמעט הכי גבוה בארץ.
המשחק הוא מוצר הקצה של כל מה שכלול תחת ה"מועדון". ומוצר הקצה הזה יכול להיות הצלחה או כישלון. ניצחון או הפסד. ואם קורה במקרה שניצחת למרות שהמועדון שלך מעפן – נגיד, כי היה לך מזל, או כי פגשת יריבה עוד יותר גרועה – זה לא יקרה שוב. או שיקרה עוד פעם אחת פעמיים, וזהו. בספורט אי אפשר לשקר לאורך זמן. אף מועדון גרוע לא לקח אליפות אף פעם, וזה גם לא יקרה. הטבלה לא משקרת – זו קלישאה שחוקה, וכמה שהיא שחוקה, ככה היא נכונה. מי שבמקום הראשון בסוף העונה, הוא לכל הפחות טוב יותר מכל השאר.
זו, אגב, הבעיה עם טענות כמו "כל מה שמעניין אתכם זה ניצחונות", או "אתם מבקרים את ההתנהלות של המועדון, אבל כמה ניצחונות ותחזרו לשבח אותו". ברור שכל מה שמעניין זה ניצחונות. הרי לזה כל המפעל הגדול הזה שנקרא "מועדון ספורט" מיועד. לנצח כמה שיותר. זו המטרה בספורט. ולבקר את המועדון זה להגיד במילים אחרות שהוא לא הולך להשיג ניצחונות, ושאם ישיג אחד-שניים אז זה יהיה במקרה וייגמר מהר מאוד. ואם המועדון כן ישיג יותר ניצחונות, אם הוא יגדיל ואפילו ייתן עונה מוצלחת, אז המבקרים באמת צריכים לשבח אותו, ולהבין שהם טעו – כי יסתבר בדיעבד שמשהו בהתנהלות שלו כנראה היה מוצלח.
ובמלים אחרות, כל פרשנות היא פרשנות בדיעבד, פרשנות של תוצאה. אפשר להעריך ולנחש ולחזות, אבל עד שאין תוצאה, אתה לא יכול לדעת באמת כמה ההתנהלות נכונה או לא נכונה.
*
ופה, כשיש לנו את התוצאה של העונה, מגיע הרגע שאני אומר – טעיתי. חשבתי שהמועדון שינה פניו בקיץ, ושההתנהלות שלו השתנתה והשתפרה. זו היתה מה שנקרא "אמת לשעתה" – ההתנהלות אכן השתנתה והשתפרה, אבל לא מספיק בשביל להצליח; ומה שהשתפר לא החזיק מספיק זמן כדי להצליח; וגם הרבה ממה שהשתפר כבר הספיק להתקלקל שוב.
יש כמה דברים שאני מקווה שלא התקלקלו. דוגמה אחת היא המינוי של אסף בן דב, שעדיין נראה לי כמו איש מקצוע טוב (ככל שאני יכול לראות). ויש דברים שהתקלקלו ואפשר לתקן די בקלות. למשל – הוויתור המהיר על המנהל המקצועי. ויש גם משהו שהתקלקל וקשה לי לראות איך הוא משתקם בזמן הקרוב, וזה האמון שלי בהבטחות המועדון.
ובדרך כלל לא צריך הרבה בקיץ בשביל לשכנע אותי שהפעם, העונה, יהיה יותר טוב. אני מתמסר בקלות, בטח למועדון שאני אוהב. אבל כרגע אני לא רואה איך זה קורה. מצד שני, גם בקיץ שעבר לא ראיתי איך זה קורה. חשבתי שהולכת לבוא עוד עונה נוראית עם רוני לוי. ואז עשו כמה החלטות נכונות. אז אולי גם הפעם יפתיעו. ואולי יגדילו לעשות ויפתיעו בזמן, לא ברגע האחרון. ואולי יגדילו עוד יותר וגם יעשו את זה נכון, עד הסוף, כמו שצריך. אשרי המאמינים. כמו האמון, גם האמונה שלי לא בשיאה כרגע.
*
לגבי המשחק היום – ובכן, אני עדיין מאמין שלוזון לא סגור אצלנו לעונה הבאה. ומישהו שאמור לדעת אמר באיזו קבוצה בפייסבוק שללוזון יש חוזה רק עד סוף העונה עם אפשרות להארכה, ולא חוזה לעונה וחצי. ואם זה נכון, אז המשחק הזה אולי מקרב את העזיבה שלו. אז יופי.
*
ועוד משהו – קבוצת הנוער זכתה באליפות. עכשיו, יש לא מעט אוהדים שמתלוננים שבנוער חוגגים אליפויות ותארים במקום להכין שחקנים לקבוצה הבוגרת. אני לא שותף לתפיסה הזו. אני חושב שזה טוב שקבוצת הנוער שלנו תחרותית ומחנכת את הנערים להישגיות ולהתמודדויות ברמות הגבוהות. האם זה פוגע איכשהו בהכנה של השחקנים לקבוצה הבוגרת? לא יודע. אדרבה, תראו לי איך זה פוגע. ואשמח גם לראות סטטיסטיקות של כמה שחקני נוער בקבוצות אחרות (מצליחות פחות – שהרי זה לא טוב להצליח) הופכים לשחקנים בוגרים מצוינים. תנו עובדות בבקשה, ולא סתם דיבורים סרקסטיים בעלמא.
(עדכון: יונתן אברהם הביא לינק שמאשש את הטענה שלי – מאמר של איה שורק (המצוינת, חפשו אותה גם בטוויטר) שמראה שמכבי היא יצרנית השחקנים מס' 1 לליגת העל. כלומר יכול להיות שיש בעיה בבניית שחקנים ובהקניית יסודות, אבל ההישגיות לא באה על חשבון הכנת שחקנים לבוגרת, לפחות במובן שקבוצות פחות הישגיות בליגת הנוער לא מספקות יותר שחקנים שמשתלבים בליגת העל)
אני חושב שאם שחקני נוער משתלבים מיד בקבוצה הבוגרת זה דווקא מעיד יותר על בעיה בקבוצה הבוגרת מאשר על עבודה מוצלחת של קבוצת הנוער. כי בקבוצה הבוגרת של מועדון כמו מכבי חיפה לא אמור להיות מקום בהרכב למי שעלה כרגע מהנוער – אלא אם מדובר בעילוי ממש, וכאלה יש מעטים. אני כן חושב שקבוצת הנוער צריכה להכין שחקנים לבוגרים, אבל לא לבוגרים שלנו. לשלוח אותם לקבוצות ברחבי הארץ, גם בליגה הלאומית, העיקר שיקבלו דקות. ושמי שיוכיח את עצמו בבוגרים יחזור אלינו. הטובים ישרדו ויחזרו ללבוש ירוק, הפחות טובים ייעלמו, אבולוציה של כדורגל. ואת זה אני חושב שדווקא כן עושים בשנים האחרונות במכבי, ואני רואה ששחקנים שלנו מצליחים בקבוצות אחרות ברחבי הארץ. דווקא השילוב הנוכחי של הרבה שחקני נוער בקבוצה הבוגרת שלנו פחות מעודד אותי כי כאמור, הוא מעיד יותר על בעיה מאשר על הצלחה.
אני לא אומר שאין בעיות. העובדות מראות שהרבה שחקנים שהיו כוכבים בנוער שלנו לא עשו את המעבר לגילים הבוגרים. אני מניח שזה הגיוני במידה מסוימת וקורה בכל העולם (זוכרים את כוכב הנוער של ברצלונה הגדולה, גיא אסולין?) – אבל בהחלט יכול להיות שמשהו בשיטה לא עובד טוב. כן נדמה לי שבשנים האחרונות כן מנסים לשפר את זה. ובכל אופן, אני חושב שניצחונות, הישגים והתמודדויות בצמרת מקנים לצעירים ביטחון ויכולות מנטליות שקבוצות קטנות וחלשות מתקשות להקנות. ובקיצור, לדעתי אליפויות והישגים לא סותרים עבודה נכונה עם הנוער, ואם עובדים נכון אז אפילו ממש להיפך.
אז כן, ברכות על האליפות חברים צעירים. מי ייתן ומשהו מהווינריות שלכם יגיע יום אחד לקבוצה הבוגרת.
מצד שני 
יש שקר שהאמנתי לו בתחילת העונה.
האמנתי שהמגמה של תור היא שמביאים קודם כל שחקנים שמסוגלים לשאת את הלחץ. שחקנים מצליחנים, קרי רוח, רוצחים שקטים. שיביאו לחימה גם כשהכל נראה אבוד, שילמדו את הישראלי מה זה להישאר מקצוען גם כשכלום לא הולך, שיעזרו לתור ולרנה ולנו לנווט את הספינה נגד כל רוחות השמיים.
אמרתי: אז אולי הם יהיו פחות מבריקים, שחקן כזה אפשר לצרף אחר כך, העיקר שיהיה בסיס לשאת את המשקל לאורך זמן.
אבל הם נסקו למטה בדיוק כמו שאר הקבוצה. אלושי, (ואליינטה), איולפסון, ואצק, אפילו קאגלמאכר במשחקים האחרונים. צל של עצמם, ראש למטה, מחכים שזה יגמר, לא לוקחים אחריות, לא מסוגלים לתת פס.
אני רואה התדרדרות במצב מאז שלוזון הגיע. אבל עדיין: הם היו אמורים לשאת הכל. שידקרו להם את הירך באמצע הלילה והם ירוצו אחרי התוקף וישכחו מהכאב.
וזה הדבר האחרון שעוד נתן לי תקווה. כי מה, שוב יחליפו את המאמן ואת כל הסגל? זה לא עובד, צריך יציבות, אי אפשר להחליף את כל הסגל. שוב יחליפו כמה שחקנים בעמדות מפתח? זה לא מספיק, שחקן אחד טוב זה לא מה שיעשה את ההבדל. שוב ישלבו צעירים, ירכשו פוטנציאלים? לא, זה לא עובד, צריך שחקנים מוכחים.
ועכשיו אין לי שום תקווה לכלום. כל שם שזורקים נראה לי כמו הסוף שלנו, לא ההתחלה החדשה.
יהיה רק יותר גרוע.
אהבתיLiked by 1 person
מבין מה אתה אומר. האמת שקשה לי לשפוט את השחקנים הזרים. חוץ מגארי, שאני חושב שהוא בבירור מצוין. אבל גארי הוא בדיוק הדוגמה לאיך שחקן מצוין, שכולנו ראינו שהוא מצוין, יכול להיות חלש בהינתן סביבה מסוימת סביבו. יש את העניין הזה של שחקן טוב שבא לארץ ו"נגרר לרמה של הישראלים". אז זאת דוגמה טובה. קבוצה חלשה, קבוצה שאין לה אמביציה, קבוצה "לוזרית", לאט לאט הופכת את כל השחקנים בה לכאלה (ואולי לא רק בכדורגל). ולהיפך – קבוצה ווינרית יכולה להפוך גם שחקנים חלשים (אתן כדוגמה את משומר למרות שיש עוד הרבה) לווינרים. זה אחד הדברים המופלאים בדינמיקה של קבוצה.
אז גארי זו הדוגמה המובהקת. אבל גם ואצק הוא דוגמה טובה בעיני. כי בתחילת הליגה הוא נתן לדעתי משחקים אדירים. הוא ממש נראה לי לפרקים השחקן הזר הקלאסי, כזה שבא והוא יותר מהיר מהישראלים, ויותר חזק מהם וחושב יותר מהר והכל באיזו אלגנטיות שקטה. ונורא מהר הוא הפך לרבע ממה שהיה. אז נכון שזה תלוי גם בשחקן עצמו, יש את אלה שיישארו ווינרים לאורך יותר זמן ויש אלה שיאבדו את זה מהר – כלומר יש גארים ויש קמילים. אבל לקבוצה יש השפעה אדירה על זה. אני מאמין שבקבוצה טובה יותר שניהם היו יכולים להיות מהשחקנים הטובים בליגה.
אלושי פחות מוצלח (אם כי יש לו פוטנציאל מסוים, ראו במשחק אחד) אבל הוא באמת בא כמילוי חור לחצי עונה. איולפסון לא נראה לי חלש אלא יותר כמישהו שצריך ללמוד את הגבולות שלו ולהבין שהשחקנים בישראל לא פראיירים ויחטפו לך אם תתחכם. כנראה שבאיסלנד זה אחרת. ופיטים לא קיבל מספיק הזדמנויות.
וכמובן, קרלסן טעה. עם יותר משחקן אחד, ובטח בכל הנוגע לעמדות כמו המגן השמאלי, שחקן התקפה לצד/מחליף ל ורמוט וקישור אחורי. אבל גם זה חלק מהעניין. כשאתה ממנה מנהל מקצועי אתה מביע את הביטחון שהוא יידע ללמוד מהטעויות שלו ולשפר תוך כדי תנועה. גם הוא צריך ללמוד את הליגה. אז כן, יכול להיות שקרלסן לא מספיק טוב, ויכול להיות שהוא לא היה לומד ולא היה משפר בקיץ במקומות הנכונים. אבל לדעתי בבירור לא ניתנה לו ההזדמנות. וזו האכזבה הגדולה שלי.
אהבתיאהבתי
מסכים עם כל אות של הפתיחה ושל הסיום על הנוער.
הבעיה הכי גדולה שלי כרגע היא שאני אדיש לכל מה שקורה. קצת פוחד מהמקום הזה. מכבי של השנה גורמת לי לחוות פציעות בשריר האכפתיות, וזה כואב יותר מכל הפסד.
אהבתיLiked by 1 person
לא הבנתי אם אתה מסכים רק עם הקטע של הנוער או גם עם השאר /: מה אתה אומר על התיאוריה, נשמעת לך הגיונית? מתיישב לך עם מה שקלטת משחר בראיון?
מבין לגמרי את האדישות. יש תמיד איזושהי אדישות בסוף עונות רעות, רק שבקיץ תמיד הכל מתחדש. הפעם אני ממש מתקשה לראות איך זה מתחדש… צריך לקרות באמת משהו יוצא דופן. מעניין אם יש להם שם הפתעות בשרוול. מן הסתם ברור גם להם שבלי משהו גדול, הרבה לא יחדשו מנוי. ועכשיו כשאצילי לא בא, הם יצטרכו למצוא את ההפתעות שלהם במקום אחר.
אהבתיאהבתי
עכשיו אני רואה שלא הייתי מספיק ברור. כשאמרתי "פתיחה" התכוונתי לפתיחת הפוסט והתיאוריה.
נראה לי שגם אמרתי לך את זה בשיחה פרטית שלנו, ואתה יצרת את המושג "הוא לא דיקטתור".
אני באמת חושב ששחר ניסה, אבל מאוד טעה או הוטעה לגבי היכולות של תור. תור הוא כנראה סקאוט טוב [לא יודע] אבל בטח שלא מנהל. אני מאוד מאמין שאחרי הסיוט של העונות הקודמות יענקל'ה חיפש קצת שקט נפשי ושמישהו אחר ישים יד על ההגה. לצערנו תור פשוט לא הצליח למלא את כל הפונקציות של התפקיד הזה, וזה אומר גם להיות האיש הרע מול המאמן שלך, השחקנים שלך ומול ההתקשורת שרק מחכה לטעות שלך.
אולי אני לא יודע כלום, אבל בעיניי זה היה שכר הלימוד של השנה הזאת. רוצה להאמין שבפעם הבאה יביאו מישהו טוב שיתאים למשרה, ולא יתאימו משרה למישהו טוב.
אהבתיאהבתי
טוב, כאן אנחנו לא מסכימים. אני לא יודע שתור הוא "בטח לא מנהל". אני חושב שהוא לא קיבל את האפשרות להראות אם הוא מנהל טוב או לא. אני גם לא מסכים שחייבים להיות "אנשים רעים" בשביל להיות מנהלים. יש מנהלים כאלה ויש כאלה, יש חארות ויש נחמדים, וזה לא בהכרח קשור ליכולות הניהול שלהם. ממש כמו שיש מאמנים קשוחים ויש אלישעים. אני כן מסכים שהוא כנראה לא התאים לצרכים של שחר רצה לראות.
אהבתיLiked by 1 person
"…או שירדת ליגה, או שסיימת במקום החמישי המחורבן למרות שהתקציב שלך הוא כמעט הכי גבוה בארץ"
אני בכלל חושב שפה הטעות. בכסף. לא מאמנים ולא מנהל מקצועי. תקציב.
לדעתי גובה התקציב שווה ערך להכנסות הקבוצה בלבד. אין בשנים האחרונות השקעה מעבר לכך.
ברייק איוון.
זו גם הסיבה שמרבית שחקני הרכש באים בחינם או בסכומים יציאה נמוכים יחסית (אולי פרט לאיולפסון, וזה אולי גדול) ולכן, בשילוב של רמת ציפיות גבוהה לחץ ותקציב נמוך שגורם להבאת שחקנים שמתאימים רק כלכלית זאת התוצאה המתקבלת.
אגב, שני שחקני הרכש שכביכול סגורים לעונה הבאה בינתיים, דה סנטוס-חינם, אלטמן- סעיף יציאה 100k ודובר קצת על ג'ורגיניו שבמקרה גם בחינם. זו שיטה, זו מדיניות כך זה נראה לכאורה.
לדעתי, כל עוד המגמה הזו תימשך ובמכבי חיפה לא יפנימו וירכשו כל שנה 3-4 שחקנים של מליון$ לפחות, ברמת נבחרת, המצב לא ישתנה. וגם אז לא מיידית כי לא תמיד פוגעים גם שמדובר השחקנים מוכחים. עד אז, במידה ונמשיך "במדיניות" הזו, אז אולי מידי פעם נוכל להשיג את המקום השלישי, כמו ביתר או פ"ת.
כי כפי הנראה, אלונה משנה לשנה רק משקיעה יותר בב"ש וגולדהאר, הוא נראה כמי שכאן כדי להישאר לעוד הרבה זמן.
וכן. אני חושב שזה הכל רק כלכלי. זה הגורם העיקרי.
אהבתיLiked by 1 person
טוב ברור שאתה צודק שאנחנו לא מביאים את השחקנים הכי טובים שאפשר, ועושה רושם שזה לא ישתנה גם בשנה הבאה – אצילי וכו'. הבעיה עם התזה הזאת כהסבר ל"ה-בעיה" שלנו היא שאני רואה קבוצות עם סגלים יותר זולים משלנו שמשחקות טוב יותר ומגיעות להישגים יותר טובים. אז אני חושב שגם עם הסגל הפחות יקר שלנו אנחנו עדיין יכולים וצריכים להיאבק על המקום השלישי. וגם זה לא קורה.
אני מאמין שמאמנים טובים יכולים להוציא יותר מסגלים מוגבלים, ושמאמנים לא טובים לא יגיעו לכלום גם עם סגלים טובים, ואנחנו רואים ראיות לזה בכל מקום. אז אני קודם כל רוצה מאמן טוב. שיוציא את המקסימום ממה שיש לו.
אהבתיאהבתי
אני ממש לא בטוח שמה שכתוב כאן זה נכון, ושלא מנסים להתמודד על השחקנים הבכירים ולא משלמים סכומים נכבדים, ושיש גם שחקנים שהצענו עליהם יותר מב"ש (למשל) ובחרו לא להגיע אלינו. גם עמאשה ואבוחצירה כשהביאו אותם, היו שחקנים בשיאם. גם רוקאביציה וקהת כשהביאו אותם, נחשבו מלפפונים חמים. גם עטר, שכטר, עזרא, תמיר כהן – היו שחקנים שהגיעו אחרי הצלחה או הגיעו אחרי לא פחות משחקנים שחזרו מחו"ל לצהוב או לב"ש. לא חסר להוסיף לרשימה הזאת, וממש לא חושב שכולם הגיעו בחינם (שלא לדבר על כסף שיצא על שחקני כמו חן עזריאל ודינו אנדלובו, למשל, שהיה זריקה של כסף לפח בדיעבד אבל הכסף כן יצא). אולי השנה המצב עם הזרים היה אחר, אם כי המשכורות לדעתי גבוהות בהרבה מב"ש, וגם אפילו הכותב הוסיף שאיולפסון עלה לא מעט כסף.
אין לי כוח לעבור על פרסומים מעלויות על השחקנים והמשכורות שלהם. האם שניכם עשיתם את זה לפני שטענתם מה שטענתם?
אני ממש לא חושב שהעניין הוא כמה יצא, אלא על מה. וגם אז – נראה שיש לנו בעיה של איזון והתאמת שחקנים לשיטה, ומאמנים מקובעים, יותר מאשר רק בעיית איכות שבדיעבד.
אני גם ממש לא חושב שזה בעיה של מאמן טוב יותר או פחות – לא חושב שמימר, רפואה ואחרים הם טובים בהכרח יותר ממאמנים שעברו כאן, או שאם הם היו כאן היה טוב יותר – אבל מה שאני כן חושב, זה שברגע שסגל במכבי חיפה לא עומד בציפיות אז דברים מתפוררים מהר מאוד, וזה קשור לא רק לשחקנים ולא רק למאמן אלא גם ללחץ ולמומנטום. בבית"ר אין לחץ כזה לתארים, בפ"ת בטח שלא, ולכן גם בסגל פחות טוב הם מגיעים ל"יותר" (מה זה היותר הזה? אנחנו במקום 5 או שישי אז מקום שלישי נראה לנו כמו "יותר", אבל זה שווה לקליפת השום מבחינת מכבי חיפה), וגם שחקנים מצליחים להתפתח שם.
ויחד עם כל זה, שנים שלא מצליחים תחת שחר אז אולי הגיע הזמן לשנות. ושינוי לא בהכרח משנה מומנטום, אולי אפילו להיפך, אולי אפילו נלך ל-10 שנים רעות של החלפת בעלים והתדרדרות אינסופית – אבל צריך להיות מוכנים לזה, וצריך להיות מוכנים שזה יכול לקרות גם עם שחר וגם בלעדיו.
ולסיום סיומת: אני גם ממש לא חושב שנראה יותר טוב אם בוזגלו, אצילי, אלטמן, אייבינדר ורפאלוב ינחתו כאן, וזה לא משנה אם יגיעו בחינם או ב2 מיליון יורו כל אחד.
לא עניין כלכלי.
אהבתיLiked by 1 person
אני מסכים איתך בסך הכל.
לגבי השחקנים – אני חושב שמלבד קהת שבאמת נלחמנו עליו בכל הכוח והשגנו בסוף, שאר השחקנים שאנחנו לא מביאים הם לא *הכי* טובים. אין לי תלונות לגבי השחקנים שהביאו, אני מבין שיש גם שיקולים כלכליים ושלפעמים השחקנים עצמם בוחרים להגיע למקומות אחרים, ובמסגרת אלו אני חושב שאנחנו כן מביאים שחקנים טובים, רק לא את הכי טובים – פשוט כי יש כאלה שיש להם יותר כסף. אצילי הוא דוגמה טובה, קיארטנסון (ושחקנים ברמות העלויות שלו באופן כללי) הוא דוגמה אחרת, וגם שחקנים שהעדיפו לא להגיע אלינו – אני חושב שתמורת יותר כסף אפשר לשכנע כל אחד.
לא בדקתי עלויות שחקנים אבל אני לא חושב שזה קריטי לעשות את זה – עלות ומשכורת תלויים גם במשא ומתן וכמובן גם באיפה השחקן רוצה יותר לשחק. בוא נגיד ככה – אם נרצה עכשיו את וואקמה, גולסה או ויטור, נוכל להציע מספיק כסף (להם ולקבוצות) כדי להביא אותם? הם מבחינתי כרגע השחקנים הכי טובים.
לגבי כל השאר אני מסכים לגמרי – הבעיה במכבי היא יותר ממאמן והרבה ממנה היא עניין של המעטפת ושל לחץ. ההנחה שלי – ואני באמת עושה לעצמי קצת הנחה פה – היא שמאמן/ מנהל מקצועי מספיק טוב יידע (בעזרת התנהלות נכונה של כל המועדון) לנטרל את הלחץ הזה, ואולי אפילו להשתמש בו לטובתו. הלחץ אצלנו באמת יוצא דופן אבל אנחנו לא המועדון היחיד בעולם שנתון בלחץ כזה. אפילו לא בארץ – הנה, ג'ורדי עשה את זה לא רע.
אם זה עניין כלכלי או לא, אני חושב שאולי כן אבל זה לא רלוונטי. כלומר, בטח כן יש איזו מסה קריטית של כסף שאפשר לשים ולקחת אליפות ולא משנה מה, סכום שעושה הבדל אמיתי ברמת השחקנים והמאמן משאר הליגה, ולא משנה כמה הלחץ על המועדון גדול, הם יעמדו בו. אבל אני חושב שאנחנו רחוקים מהמקום הזה. אפילו תל אביב רחוקים ממנו.
וכן. צריכים להיות מוכנים לשינוי. כי אם שחר לא עייף מדי מכדי להתחרות באמת השנה, זה יקרה בשנה הבאה או זו שאחריה. אני רוצה להאמין שהוא/יועציו יבינו זאת במוקדם או במאוחר, וינסו להעביר/למכור את המועדון בצורה מסודרת לאנשים ראויים.
אהבתיאהבתי