אנחנו – מכבי תל אביב: לא, אבל

האם רציתי שנפסיד היום למכבי תל אביב?

לא
מה פתאום. בכל המשחקים האחרונים לא היה לי אכפת שנפסיד, אפילו רציתי בזה, למען המטרה כמובן – שלוזון יילך. אבל מכבי תל אביב? אני שונא אותם, ושונא להפסיד להם. רק לחשוב על השמחה השחצנית של האוהדים שלהם, רק לחשוב על הזחיחות שלהם ברשתות החברתיות. ולמרות שידעתי שאם ננצח לוזון יקבל קרדיט ומחמאות מכולם – בטח מכל הכתבים המקורבים שמקבלים ממנו ידיעות כל היום ורק מחכים שהוא ייתן להם סיבה להחזיר, ומן הסתם גם מראשי הקבוצה – למרות זאת רציתי שנבקיע, רציתי שננצח, רק כדי לראות את הפנים של הצהובים מצהיבות, רק כדי לראות את הלחיים שלהם מתכרכמות, ואת הראש שלהם מורכן.

אבל
אם היינו מובסים, הייתי פותח את אתרי הספורט ויושב עם האצבע על כפתור ה"רענן", לוחץ שוב שוב; ואם בעקבות התבוסה היו מפטרים את לוזון אז היא לא היתה מעניינת לי את הביצה. בדיוק כמו שכשלקחנו גביע על הראש שלהם בעונה שעברה, הדבר האחרון שעניין אותי היתה התבוסה לפני. יש מעט דברים ששווים תבוסה למכבי תל אביב. אלו שניים מהם.

האם שחר נעלם/ לא שולט במועדון?

לא
באחד הפוסטים הקודמים כתבתי על כמה חששות: ששחר נעלם מהשטח, שגורמים במועדון מנצלים את הוואקום, שעלולים להשתלט לנו על המועדון בלי שנשים לב. אז לא – שחר פה, כולל המאבטחים שדואגים שלא יגידו עליו מלה רעה, והוא נראה בריא לגמרי ושולט בעניינים.

אבל
הוא כבר לא שחר של לפני עשרים וחמש שנה. הוא לא איש עסקים אלמוני ומלא אמביציה עם חלומות גדולים. הוא אדם מבוגר, מוכר ומכובד בקהילה, שרוצה לשחק עם הנכדים וליהנות מהקבוצה שנתן לה הרבה במשך השנים. הזדקן, מה לעשות. כמו כולם. אבל במכבי יש דור חדש של אוהדים, שלא ידעו את השנים היפות, והם רוצים גם. הם לא מסתפקים בזיכרונות, בהערכה ובהכרת תודה. הם רוצים את מכבי הגדולה שהם שמעו עליה, ולגמרי מגיע להם. אבל שחר עייף. וכשהמבוגר האחראי עייף יש צעירים רעבים ומלאי אנרגיות שמנצלים את העייפות שלו, ועושים בקבוצה כבשלהם. אין לו כוח לעצור אותם. וככה זה נראה: שאין בעל בית, או שבעל הבית שיש לא שם לב שהבית עולה באש. לא בטוח מה יותר גרוע.

האם שחר מחזיק את מכבי רק בשביל הפרסום?

לא
בעיני זו חוצפה להגיד את זה עליו. הוא השקיע בקבוצה כל כך הרבה זמן, מחשבה, תכנון, רגש ומאמץ – וזה בלי לדבר על הכסף – שיש לו זכויות בה לא פחות מכל אוהד, בלשון המעטה. אכפת לו מהקבוצה – מי שלא אכפת לו ממשהו לא משקיע בו כל כך הרבה שנים, על חשבון זמן עם המשפחה, על חשבון זמן שהוא היה יכול לבלות בשיט יאכטות מסביב העולם. הוא אוהב את הקבוצה, לא פחות ממני ולא פחות מכל האוהדים, ואם אפשר לאמוד אהבה – אז כנראה גם שיותר מרבים מאיתנו.

אבל
מי שהתרגל לכל כך הרבה פרסום, יתקשה לוותר עליו. שחר רגיל להיות במרכז העניינים, באור הזרקורים. הוא רגיל לקבל את תשומת הלב, הוא רגיל למעמד שהשיג, ולכוח שנלווה לו. למה שיוותר על כל זה? אתם הייתם מוותרים? טובת הקבוצה? מן הסתם הוא סבור שהוא יודע מה טובת הקבוצה, ושהוא עושה מה שצריך בשביל שיהיה לה טוב. הוא בוודאי לא חושב שהוא פוגע בה. אבל – וזו השאלה החשובה – האם יש מישהו, לא אוהדים, אלא מישהו שהוא סומך עליו, שאומר לו שייתכן שהוא כבר לא בנוי לתחרות הזאת? שמיטש ואלונה משחקים במגרש אחר, והוא כבר לא יכול – ואולי אפילו כבר לא היה רוצה, מבחינת האנרגיות שצריך להשקיע – להתחרות איתם במגרש הזה?

יש איזה אנטי קליימקס בלפרוש כשאתה דועך. אחרי שנים כל כך יפות, אני מניח ששחר היה רוצה ללכת כגיבור, לא כמי שאיחר להרפות. במשך שנים שמחתי שהוא לא מעביר את המועדון לילדיו, כי סמכתי עליו, ואותם לא הכרתי. עכשיו אני חושב שאם היה מעביר אותו אליהם, יכול להיות שלהם היה נמאס מהר יותר, ורגשית הם היו קשורים למועדון פחות, ואולי היו מוכרים אותו או מעבירים אותו יותר בקלות.

אז מה עכשיו? פשוט נחכה עד שזה ידעך וייגמר? לא יודע.

האם אמחה נגד שחר, אקרא לו ללכת?

לא
אני לא מסוגל. וכרגע אני גם לא רוצה. אני לא רואה אלטרנטיבה טובה יותר. אם היתה כזו, אולי הייתי מתלבט. כל עוד אין כזו (ולדעתי אלה שמוחים נגד שחר צריכים למקד את האנרגיות במציאת אחת) – אסתפק בזה שהמועדון עומד על תילו, גם אם שיאו כרגע מאחוריו.

אבל
אני לא רואה את עצמי מגיע למשחקים בשנה הבאה. כל משחק במצב של המועדון כרגע רק גורם לי להתרחק רגשית יותר מהקבוצה. אני לא מדבר על מרד מנויים או מחאה. שכל אחד יעשה את החשבון שלו. אני פשוט מניח שלא רבים יביעו אמון במועדון, שכרגע נראה כמזלזל בהם.

ואולי זה מה שידחוף את שחר לעשות משהו אחר. אחרי הכל, קצב מכירת המנויים היה תמיד הדרך העיקרית בה התנהל הדיאלוג בין המועדון לאוהדים.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, שאלות ברומו של אדם, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על אנחנו – מכבי תל אביב: לא, אבל

  1. מתן גילור הגיב:

    תודה ניר.
    לא ממש הבנתי את המשפט "ולדעתי אלה שמוחים נגד שחר צריכים למקד את האנרגיות במציאת אחת." האם אתה באמת מצפה מארגון 'אולטה בויז' (נראה לי שהם הכי החלטיים (לא מצאתי מילה טובה יותר) נגדו כרגע) למצוא רוכש? לדעתי, זה די ברור שאין להם את היכולת למצוא אחד כזה או, לכל הפחות, יכולת פחותה משמעותית מזו של שחר, על כשריו וכישוריו.
    מבלי להיכנס לדעתי לגבי סוגיית שחר עצמו, אני חושב שהדרך שלהם להפעיל לחץ על שחר תהיה יעילה בהרבה להשגת המטרה מאשר ניסיון שלהם למצוא רוכש.
    ורק כדי להדגיש: יעילה בהרבה לא אומר 100% לעומת 0%, אלא (נניח לדוגמה) 20% לעומת 1%.
    אני באופן אישי לא חושב שתהיה בעיה למצוא רוכש ראוי, ברגע ששחר יחליט שהוא מעוניין לשחרר ולמצוא רוכש ראוי.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      כן. אולטרה בויז, הקופים שנגד שחר, אלה שלא שייכים לאף ארגום אוהדים וחושבים שהוא צריך ללכת – כל מי שחושב ששחר צריך ללכת שיאחד כוחות, וכל אחד בתחומו וביכולותיו יפעל כדי למצוא רוכש טוב. למה אתה חושב שאין להם יכולות כאלה? ככה עובדות גם מפלגות. יש את הראשים ויש את פעילי השטח, כל אחד מה שהוא יכול לעשות. זה לא צריך להיות מתוחכם מדי. כל אחד מכיר מישהו שמכיר מישהו, אפשר פשוט לנסח מסמך עקרונות, מה מחפשים, מה יש להציע, ולהתחיל להפיץ אותו. זה ברמה הראשונית. אחר כך אפשר לפעול בצינורות אחרים (למשל – להיפגש עם אנשי ציבור משפיעים שאוהדים את מכבי ולבקש מהם להשתמש בקשרים שלהם, וכו'). העניין המרכזי פה הוא היעד שמציבים והאנרגיה שמשקיעים. הדרך כבר תימצא.
      האם האנרגיות שמשקיעים בהפעלת לחץ על שחר עובדות יותר טוב? אני לא רואה עדות לכך, ואלוהים יודע שזו לא העונה הראשונה שהם מפעילים כזה לחץ. לי נדמה שהלחץ הזה רק מאתגר את שחר להישאר… אבל אולי, מי יודע מה עובר לו בראש.
      אתה בונה על זה ששחר ימצא יורש? יכול להיות שמתישהו הוא יעשה את זה… אבל אם חס וחלילה הוא יצטרך לפרוש פתאום בנסיבות לא צפויות? ויכול להיות שגם הוא חושב – "כל עוד אף אחד לא בא או מביע עניין, אני לא אשחרר. כשיבוא מישהו ויתעניין…". זה ביצה ותרנגולת.

      אהבתי

      • מתן גילור הגיב:

        אני לא בונה על כלום, רק מנסה להעריך את הסיכויים. להערכתי, הסיכוי שלהם לסחוף חלקים יותר גדולים מהקהל – מה שלהערכתי יגביר את הסיכוי ששחר יסכים להזיז את הגבינה (וזה לא בהכרח אומר למכור) – ככל שעונות רעות תצטברנה, גדול לאין ערוך מהסיכוי שלהם למצוא רוכש ראוי.

        Liked by 1 person

  2. mhfcball הגיב:

    קודם כל שאפו על הטור, אתה כותב בחסד והלוואי עלי 30% מיכולות הכתיבה שלך.
    מכבד אותך על זה שבחנת את מצב הקבוצה ושחר לאורך העונ הזאת והגעת למסקנות האלה.
    מי כמוני יודע כמה היית פרו שחר וכמה ניסית לשכנע אותך שהמלך הוא בסה"כ עירום שחושב רק על הכותרת שתוציא אותו טוב.
    אין מה לעשות, אנחנו אוהדים קבוצת כדורגל, ובספורט אתה לא רק צריך להיות טוב, אתה צריך להיות יותר טוב מהיריבה שלך. שחר נהנה שנים שבשלולית הקטנה שלנו היו "כוכבים" כמו סמי סגול, לוני והאחים שם טוב, ו]תאום הגיע מיץ' והציב פה סטנדרט ניהולי גבוה, ועכשיו מכבי צריכה רואה את מכבי ת"א צעליה בכל פרמטר ולא יודעת איך לסגור את הפער, ואני טוען משהו אחר, שמכבי חיפה ושחר לא מסוגלים לסגור את הפער.
    אנחנו עונה הבאה שוב ניפגש פה, שוב הפער יהיה בין 20-30 מהמקום הראשון, ושוב יגידו שהבעיה זה הזרים ו"תנו לנוער לשחק".
    כדאי שכולם יפנימו ומהר, מכבי חיפה תחת שחר לא תיקקח אליפות ולא תהיה פקטור כשמיץ' בסביבה.
    עכשיו תתמודדו

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      תודה בול.
      אני פרו שחר כל עוד אני חושב שזה לטובת המועדון. וכמובן – כל עוד אין אלטרנטיבה ברורה זה מקל עליי להיות בעדו. אבל כמובן שתמיד אני קודם כל בעד מכבי חיפה. גם שנה שעברה לא הייתי משוכנע ביכולתו להוציא אותנו מהבוץ, אבל הוא שכנע אותי גם בראיון וגם במהלכים שנקט שהוא עדיין תחרותי, שהוא מבין את הבעיות ושהוא עושה את הדברים הנכונים כדי לתקן אותם ולהביא אותנו לשחק באותו מגרש כמו מכבי תל אביב. אבל ההתנהלות לאורך העונה לא רק גרמה לי לחשוב שהוא חוזר בו – אלא שמראש הוא לא באמת הפנים את גודל הבעיה והמהלכים היו רק למראית עין, ובשביל למכור מנויים (זו גם הסיבה שאני חושב עכשיו שאי קניית מנויים היא הדרך הכי טובה ללחוץ עליו).
      ברור שעל פניו, אחרי העונה הזאת זה נראה יותר ויותר כאילו שחר פשוט לא מסוגל להתחרות עם גולדהאר וברקת. עם ברקת בהבנה שיש אותה ויש אנשי מקצוע שצריכים לקבל חוט מספיק ארוך כדי לנהל את הקבוצה מקצועית בלי התערבות; עם גולדהאר גם בהבנה הזאת וגם בכסף.
      אני מאמין שאנשים יכולים להשתנות – או לכל הפחות שתכונה אחת שלהם (במקרה של שחר, התחרותיות) יכולה לאורך זמן לגבור על אחרות (במקרה שלו – הצנטרליזם, חוסר הסבלנות)* ולגרום לפעולות להשתנות. קיוויתי בקיץ שזה מה שקורה. עכשיו אני מקווה שגם הטעויות של העונה הזאת נלקחו בחשבון, והמהלכים יהיו שונים, או לפחות ארוכי טווח יותר.
      האם אי אפשר להצליח כששחר בסביבה? יכול להיות. אבל אני צריך טיעון מנומק בשביל זה. האגו שלו גורם לו לחשוב רק על הכותרת שתוציא אותו טוב? נו, אז אחרי שנים של כותרות שליליות אולי הוא מבין שהוא צריך להיות יותר סבלני בשביל כותרות טובות? כלומר, האגו שלו יכול לעבוד נגדנו – אבל גם בשבילנו…

      אבל אני אגיד לך מה כן קצת שכנע אותי: ההבנה (גם בזכות אחי הקטן, אוהד מכבי) שאני ואחרים נותנים לשחר הרבה קרדיט על סמך הישגי העבר – אבל יש אוהדים צעירים יותר שלא חוו את הישגי העבר. ואם נכנסים לראש שלהם ורואים את מה שהם חוו בשנות האהדה שלהם, רואים שהם חוו בעיקר תסכול ואי-הצלחה. כשאני נכנס לראש שלהם והישגי מכבי "הישנים" לא קיימים, זה גורם לי להבין למה שחר צריך ללכת מבחינתם. מהצד שלהם, ובצדק גמור, הוא לא ווינר – הוא לוזר, שלא לומד כלום. ובהחלט יכול להיות שכשהיה צעיר הוא היה יכול להשקיע אנרגיות בשינוי ובלמידה, ובגילו כבר אין לו את האנרגיות האלה.

      מצד שני, הוא כן שם כסף. וכרגע באמת אין אלטרנטיבה. אז יש את התקווה שלמישהו במועדון (אולי בן דב) כן יש את האנרגיות להשפיע עליו מספיק, ולקחת את הכסף הזה וכן לעשות איתו משהו חיובי.

      מה אתה חושב? מה אתה מציע? צריך לנסות לדחוק אותו מהמועדון, ומה שיהיה יהיה? אני שואל ברצינות.

      Liked by 1 person

      • mhfcball הגיב:

        מה צריך לעשות? לשנות
        אני מאוד מחזיק מהכוח ל מכבי חיפה, לפי דעתי זה מועדון גדול , אפילו ברמה אירופאית.
        מבחינתי כל עונה שמכבי חיפה לא משחקת בשלב הבתים של הצ'מפיונס זאת עונת כישלון.
        המרחק משם גדול, אבל ניתן להגיע לשם. הכל שאלה של רצון וכמה באמת אתה מוכן להקריב מעצמך (תדמיתית, כלכלית, זמן).
        הכל מתחיל ונגמר בקבלת ההחלטות, במה שאתה משדר.
        שחר בוחר ללכת בין הטיפות,לא לעצבן אף אחד, פוזת הסבא החביב שבא לחייך לנתינים לפזר קצת כסף ולחשוב שהוא אל כבר לא עושה רושם עליי.
        תחשוב איך התחילה העונה. מונה מנהל מקצועי באפריל, שאף אחד לא קבע מה הסמכויות שלו, המאמן והמנהל המקצועי לא הצליחו לעבוד, המאמן פוטר, חיפשו מאמן מחליף ובסוף בחרו מאמן בלי ניסיון (כל זה קרה ועוד לא התחלנו את העונה)
        את כל הדברים האלה יכלו למנוע ולעשות יותר טוב, אבל זרקו אבנים לבאר ועדיין מחפשים אותם שם.
        אני נותן לשחר קרדיט על היגי העבר , אבל חש את ההווה ומסתכל על העתיד וחייבים להסתכל קדימה.
        הבעיה של מכבי חיפה היא לא כסף, הבעיה של מכבי חיפה זה הניהול.
        שחר בגילו מעדיף לא לעצבן אף אחד, לא את העיתונאים, לא את רובו של הקהל, לא רוצה ששמו יוכתם בביקורת שלילית, לכן הוא מעדיף לא לעצבן, לא לשבור ביצים, מעדיף ללכת בלי ולהרגיש עם.
        בגלל זה הוא גם מפרסם המון באתרי וערוצי הספורט (אוטו סנטר, הונדה, וולבוו).
        אתה מבין איזה כוחות שחר ינק? אתה מבין שיש פה גבר בן 76 ש-20 שנה כולם מפמפמים בלעדיו אין מכבי חיפה.
        גבר בן 76 שזכה ליחס חם מהתקשורת, שמדברים עליו יומם וליל , ואתה רוצה שפתאום הוא יגמל מזה?
        האמת שאלת מה אני מציע? אני לא מציע כלום, כי באמת קשה לי לכתוב את המשפט "לדחוק אותו החוצה", כי גם אם אני לא מעריך את שחר, עדיין אניעם חמלה בלב כלפי האיש.
        אז מה אני מציע? לחכות, פשוט לחכות.
        לחכות שימאס לו
        לחות שהוא יהיה לא כשיר
        לחכות שהוא יעזוב מרצונו
        נמשיך להעביר ביקורת, נמשיך להצביע על מחדלים, אבל נחכה, כי רק אנחנו אשמים. המלכנו מלך ואפילו הוא לא ידע שהוא כזה, אז נחכה.

        Liked by 1 person

        • הופמן הגיב:

          תודה על התשובה.
          אני חושב שאני מסכים עם הכל – אולי חוץ מהסתייגות, שנובעת מהאופי האופטימי שלי אני מניח (אוקי, אפשר להגיד גם נאיביות), שאולי בכל זאת ייעשה פה משהו אחר מאשר התסריט שהצעת. כלומר אולי בכל זאת יימצא במועדון (אני שוב אומר בן דב, גם כי הוא נראה לי רציני ובעיקר כי אני בקושי מכיר את המשפיעים האחרים, כל השוחטוביצים והעוזי-מורים למיניהם) מישהו שיידע להשפיע על שחר לעשות מהלכים מקצועיים נכונים במועדון – ובאותה עת להתחיל בהליך מסודר של מציאת יורש. אני רוצה להאמין ולקוות שהתסריט בו אנחנו דועכים אל הכלום ואז שחר עוזב ואנחנו מתחילים להשתקם – או לא – עם בעלים חדש, הוא לא התסריט היחיד.
          אני גם לא לגמרי מסכים שאנחנו "אשמים" במשהו. אני לא חושב שהיתה לנו הרבה יותר מדי ברירה. האם אוהדי מכבי תל אביב "אשמים" שהם שמים מבטחם בגולדהאר? אז שחר נתן לנו יותר סיבות לשים בו את מבטחנו מאשר גולדהאר לתל אביבים. אני לא חושב שיש אוהד שהיה מתנגד לבעלים בשנים כמו השנים שהיינו בטופ. המלכנו אותו אז. וכמו אנשים שיודעים להוקיר תודה ושאינם כפויי טובה, לא מיהרנו לערוף את ראשו ברגע שהתחלנו להיגרר מאחור. בקיצור אין לי הרבה ביקורת על התנהגות האוהדים.
          חוץ מזה – מזדהה עם מה שכתבת. ונראה לי שגם עם המסקנה – לחכות, לקוות לטוב, לשמור מרע. ואם מסתמנת אופציה טובה, לנסות לעזור ולדחוף לכיוונה.

          Liked by 1 person

  3. חזי הגיב:

    הדבר הכי טוב שאפשר לעשות זה חרם מנויים. רק זה ישפיע על שחר.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      מסכים – אם כי אני לא אוהב את המינוח משום מה. אני לא יודע אם צריך ממש להכריז על "חרם" – נראה לי שבאופן טבעי פחות אנשים יקנו מינוי. וברגע שיבינו את זה בקבוצה יגיבו בהתאם. נדמה לי שזה מתחיל לקרות.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s