ג'וני הרדי, שורש ירוק/ מתי סין-קרונה

בראשון בערב בדרך למשחק, דיברנו באוטו על שחקנים גדולים ששיחקו במכבי ועל החותם שהשאירו. כדי למדוד גדולה של שחקן צריך להכניס לתוך המשוואה גם את התרומה שלו לשחקנים שבאו אחריו. דניאל בריילובסקי היה הגורו של ראובן עטר, טאלב טוואטחה היה בן דמותו של פיטר מסיללה, בירם כיאל חונך על ידי ז'וטה, רפאלוב חסה תחת כנפי יניב קטן, אריק בנאדו הנחיל את מורשת מכבי לדקל קינן, ועוד ועוד צמדים ושושלות של שחקנים שגדלו והתחנכו בצלם קודמיהם מהווים את תצרף ההיסטוריה של הירוקים.

מעל כולם היתה דמות אחת קטנה גדולה שלמשך מעל 40 שנה היוותה את החוט המקשר בין עבר הווה לעתיד במכבי. ג'וני הרדי היה שורש אילן היוחסין שלנו, ממנו צמחו למכביר ענפים מהגדולים שראה הכדורגל הישראלי. ג'וני (ויש להזכיר גם את שותפו לעבודתו עם הנוער, אשר עלמני, ייבדל לחיים ארוכים) היה זה שהטמיע את הרוח – ה-spirit של מכבי הפנטזיסטית של סוף שנות החמישים-תחילת השישים, בה שיחק – בקבוצה הצעירה שהביאה למכבי את האליפות הראשונה ובקבוצות שבאו אחר כך. במשך כמעט יובל שנים הוא טבע בקבוצה ובשחקנים את ה-DNA שממנו אנחנו עשויים, DNA שנדמה שאינו קיים בנו כבר די הרבה זמן, כמספר השנים מאז אחרוני גוזליו פרשו ועזבו את מכבי.

לא זכיתי לראות את ג'וני משחק, אבל היתה לי הזכות לשמוע אותו משחק מפיו של אבא זכרו לברכה, שתיאר לי את מכבי של שנות החמישים והשישים כמו היתה ציור משוך בנגיעות מכחול עדינות ווירטואוזיות, בלי להחסיר אף פרט. מכבי בציור היתה גדולה מהחיים, והקטן הזה – שצויר באהבה בצד ימין למעלה עם הכדור קרוב לשער, משתחל בין גזעי רגליהם העבות של שחקני הגנת היריבה כשזוג רגליו המעורגלות והזריזות נושאות אותו לעבר תהילת העולם לה זכה מאבא – היה בהיר וירוק ואמיתי ובעיקר הכי מכבי שבן אנוש יכול אי פעם להיות.

***

יותר מכל היה ג'וני הרדי האיש שתמיד שם כשצריך אותו, גם בתקופות מרות כמו טיפות וויסקי הוא בא לרפא ולחמם את הלב של מכבי ולהביא אותו הכי גבוה שאפשר.
"אם שום דבר בחוץ כבר לא יקרה?
אם שום דבר בפנים לא יסתדר?"
"תירגע,אני נמצא עכשיו איתך, חבר"
"אם כל מי שרחוק לא יתקרב?
אם כל מי שקרוב לא יישאר?"
"תירגע, אני נמצא עכשיו איתך, חבר".

ג'וני כאן.
לתמיד. ותמיד. מכבי.

יהי זכרו ברוך.

*
מתי סין-קרונה