פרשת השבוע בירוק: "וילך"/ מתי סין-קרונה

פרשת "וילך" (ספר דברים)

אמ;לק: ה' מארגן למשה סטנדינג אוביישן. בגיל 120 הוא מוריד אותו מבמת ההיסטוריה רגע לפני הפנדלים, ומחליף אותו ביהושע. משה כמו משה ממזמז עוד קצת את הזמן – מסיים לכתוב את התורה בדרך לקו האמצע, מוסר אותה ללוויים יחד עם סרט הקפטן ועוד שתי מצוות שישלימו את התרי"ג, משורר את השיר שישיר לו הקהל בחילוף, נעמד מול יהושע על הקו באצטדיון אוהל מועד כשעמוד ענן מעל שניהם, מחליק איתו ידיים, אומר לו "חזק ואמץ" ומעביר לו את האחריות להביא את בני ישראל אל הארץ שהוא הבטיח להם ולא קיים.

בדרכו מתוסכל לספסל הוא נזכר שלא נתן ללוויים הנחיות מה לעשות עם התורה וסרט הקפטן; הוא צועק להם לשים את התורה לצד ארון הברית ובשום אופן לא לזרוק את הסרט. אחר כך הוא זורק כמה מילים לקהל ואומר להם שהוא יודע שבלעדיו לא תהיה נבחרת אלא רק שחיתות וסירחון והרע בעיני ה' ועושה להם תנועה שיקומו, יעמדו על רגליהם וישירו. על השיר ועל מות משה ועל תוצאת הפנדלים – בפרשה הבאה.

דרשה שבועית (לקראת המשחק נגד בני יהודה): ירוקיי ורבותיי, אנו נמצאים בטבורם של הימים הנוראים, בשבת שלפני יום הכיפורים הנקראת גם שבת שובה. ובשבת זו נאה לדרוש בתשובת העם אל אלוהיו. לכן אשיב כעת לשאלה ששואלים אותי רבות: "מדוע אני כל כך בטוח באליפות השנה". ובכן, ירוקיי ורבותיי, בפרשת השבוע ובהפטרה לפרשת השבוע טמונות התשובות לשאלה שתתברר בסוף העונה.

בפרשת השבוע מצווה משה את המצווה הלפני אחרונה מתוך תרי"ג המצוות: "וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה–בְּחַג הַסֻּכּוֹת". דהיינו, מקץ שבע שנים לקללת אלישע לוי אשר קוללנו בה על האבל שעשינו לו, אנחנו מקבלים הזדמנות פז לשמוט את חובותינו כלפיו בחג הסוכות ולקבל מחילה. לשם כך יש לבקש ביום הכיפורים הבא עלינו את סליחתו של מי שהביא לנו שתי אליפויות ושלושת רבעי, ולאחר מכן עת יגיע אלישע לוי בשבת לפני חג הסוכות לאיצטדיון בחיפה יחד עם מכבי פתח תקווה, עלינו להיקהל כולנו באצטדיון, לעשות לו כבוד לפני הפתיחה ולקרוע את קבוצתו על בניוניהם עד הסיום.

סימניה של חזרתה של האימפריה עוד השנה למרכז הבמה נעוצים בהפטרה לפרשת השבוע מתוך ספר הושע: "שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶֽךָ קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָו‍ֹן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ". ואכן, ירוקיי ורבותיי, הנה נאום ה', הבנים שבים לשחק לפני ה' כשהם לוקחים עמם את הדברים שלמדו בנכר: בסכנין, בקרית שמונה, בירושלים, בסלובניה, בבני יהודה ובגלות ביציע. מכבי חוזרת למקום בו הכל התחיל, עם שחקני בית שרק הם יכולים להשיב עטרה ליושנה: "יָשֻׁ֙בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן", והשם יתברך ישלם לנו על כל החרא שאכלנו בשנים האחרונות: "ושִׁלַּמְתִּ֤י לָכֶם֙ אֶת־הַשָּׁנִ֔ים אֲשֶׁר֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה הַיֶּ֖לֶק וְהֶחָסִ֣יל וְהַגָּזָ֑ם חֵילִי֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר שִׁלַּ֖חְתִּי בָּכֶֽם", וזהו נגמרה הבושה להיות אוהד מכבי, נאום ה': "וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י בְקֶ֤רֶב יִשְׂרָאֵל֙ אָ֔נִי וַאֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם וְאֵ֣ין ע֑וֹד וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם", ונאמר אמן. נותר רק להתפלל הרבה, לצום, לנצח את בני יהודה והדרך לאליפות סלולה.

הציטוט השבועי: "וַיהוָה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ, הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ–לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ; לֹא תִירָא, וְלֹא תֵחָת"

תרגום השבעים להולנדית: לה' יש צעדים גדולים, גם אם נרוץ מהר מהר לכיוון שער היריב, יהיה השם לפנינו, אין מה לפחד.

פינת הקבלה ע"ש הרב הופמן (תחזית לראשון): 30 פסוקים יש בפרשת "וילך", הפרשה הקצרה בתורה. 30: 0 מימין בצד קבוצת הבית, 3 משמאל בצד קבוצת החוץ, ולכן התחזית לראשון על פי הקבלה: 0-3 ירוק.

*

הפיוט השבועי

לא הרבה צריך אדם כדי לזכות בחיים ובטוב: לנצור לשון מרע, ושפתיים מדבר מרמה, לסור מרע, לעשות טוב, לבקש שלום ולרדפו. זהו. לא יותר מזה. נכון, לרדוף אחרי שלום זה מעייף, אבל תאמינו לי – מתגמל הרבה יותר מרדיפת בצע. גמר חתימה טובה לכולם.

לזכרה של ברכה יבנה.

*
מתי סין-קרונה