בני יהודה – אנחנו: לאט לאט

באתרי הספורט לא חיכו יותר מדי: כתביהם מיהרו לעוט על הקבוצה אחרי המשחק ולנעוץ בה טלפיים, במטרה לנצל את מה שבעיניהם הוא רגע של חולשה. "שחר שוחח עם אלאך" (על מה? מה זה משנה, מבחינתם זה סימן לבעיה); בקבוצה יש "תחושות רעות", ו"מאוכזבים" מכך ש"אין שיפור משמעותי" (מה הבעיה לזרוק ציטוטים, זה לא שמישהו יתבע לדעת מה אמת ומה מומצא).

כמה שזה היה צפוי, זה עדיין מרגיז. ועוד יותר מרגיז לראות את האוהדים שנופלים בזה. "ראית את הראיון של רוטן באתר ספורט 5? זה לא רציני". כן, ראיתי, וזה באמת לא היה רציני: אני חושב שרוטן לוקח מאוד לא ברצינות את תקשורת הספורט הישראלית, ובצדק גמור. אם האוהדים שלנו יבינו כמוהו שאין מה להתייחס אליה ברצינות ויתייחסו אליה באותה נימה מבטלת – ייטב לכולנו.

רוטן והיכולות שלו ייבחנו על המגרש, ולאורך זמן (בתקווה, לפחות עונה אחת שלמה). והאמת, ככל שהוא מעצבן יותר את מה שמתחזה פה ל"עיתונות ספורט" ומוציא את הכתבים העלובים מכליהם, כך אני יותר מחבב אותו (חוץ מליקוי הדיבור, שבו אני כבר ממש מאוהב). כי זה מה שהם ראויים לו. ובכל מקרה נגמרו הימים בהם אנחנו – לפחות אני – מתרגש מכל פיפס אינטרסנטי באתרי הספורט. ואני מקווה שכל האוהדים יפסיקו להתרגש מהם. והכי חשוב – גם הבעלים של המועדון שלנו.

*

והיה גם משחק. במשך כעשור צפו אנשי מכבי חיפה – כמו אנשי קבוצות גדולות רבות בעולם – בעיניים נוצצות בנבחרת ספרד הגדולה ובברצלונה הפנומנלית, ובהנעת הכדור המרהיבה שלהן. ובמשך כעשור ניסתה מכבי חיפה, כמו קבוצות גדולות רבות בעולם, לאמץ את הנעת הכדור הספרדית, והניעה אותו גם היא. והניעה והניעה והניעה

והניעה והניעה והניעה והניעה. והניעה והניעה והניעה והניעה. ומשום מה, שלא כמו בנבחרת ספרד הגדולה ובברצלונה הפנומנלית, חרף הנעתו המאומצת והקפדנית, הכדור השטני התעקש לא להיכנס לשער היריבה, ולמרבה התמיהה, אפילו לא להתקרב אליו.

ובמשך כל הזמן הזה, ישבו במערב אירופה ההולנדים, שלימדו את הספרדים את השיטה, וצפו בהשתאות במכבי חיפה מניעה ומניעה ומניעה, וניסו להבין מה בדיוק היא מנסה לעשות. ובסופו של דבר, נמאס להם שם בהולנד, והם החליטו שהגיע הזמן לסיים עם הפארסה, ולשלוח לארץ הקודש משלחת הולנדית שתלמד את המקומיים איך עושים את זה נכון.

ונסעו ההולנדים ואיתם התורה, שמורה היטב באמתחתם בתוך קפסולה אטומה ומאובטחת. והגיעו לחיפה, והוציאו את הקפסולה ופתחו אותה, והתחילו ללמד את המקומיים את השיטה המסתורית; אותה איש מלבד ההולנדים אינו יודע, ויש האומרים שגם אצלם אין אחד שיודע את כולה, אלא שכל אחד יודע קצת, ונדרש צוות של כמה הולנדים כדי לחבר אותה יחד ולקבל את השיטה בשלמותה.

והנה אנו הקטנים נרגשים לבשר שלידי הבלוג הגיע בדרך-לא-דרך מכתב אנונימי מסתורי, ובו צופן שיכול לעזור בהבנת השיטה. ואת הצופן הזה העברנו למיטב מומחי הבלוג, ואלו עבדו לילות כימים כדי לשקוד על פענוחו, ובסופו של דבר המלאכה הוכתרה בהצלחה.

ואם אכן פענחנו נכון את הצופן, הרי שזה הרעיון ההולנדי, בגדול – ויש לציין שהוא אכן שונה מכל מה שחשבנו וידענו עד כה: מתברר כי בסופו של דבר, מטרתה של הנעת הכדור היא להניע אותו קדימה.

*

אז אנחנו עדיין לא שם. אפילו די רחוקים משם. ובכל זאת, אנחנו קרובים לשם היום הרבה יותר ממה שהיו כל הקבוצות של מכבי חיפה בשנים האחרונות. אנחנו מניעים כדור, וכשאנחנו עושים זאת הוא זז קדימה. וכמה זה נחמד ומרענן.

במחצית הראשונה – ונדלג ברשותכם על השער המוזר שחטפנו – ניתן היה לראות היטב את העניין הזה, שהוא השיפור המרכזי במכבי של רוטן. הנענו את הכדור קדימה, וניכר היה שגם השחקנים נעים בזמן שהוא זז (עיקרון נוסף שהוזכר במכתב) – ולא סתם נעים אלא למקומות שמאפשרים להם לקבל אותו. אז נכון, יש עדיין מקום גדול לשיפור, בוודאי בתחום האיום על השער, אך ללא ספק הכיוון שונה ממה שהורגלנו אליו, ובהשוואה לשנים הקודמות, אפילו מרגש.

ואז הגיעה המחצית השנייה, והכל התבלגן. ונדמה שלמרבה הצער, למאמן ההולנדי שבא ללמד אותנו קרה במחצית השנייה מה שקורה לעתים קרובות למבקרים מן החוץ בישראל: הוא התאהב בבלגן הישראלי החם והחינני. למעשה, הבלגן הזה כל כך מצא חן בעיני המאמן שלנו, שהוא נמנע מלנקוט בחילופים שעלולים חלילה להפר אותו ולהחזיר למגרש מעט סדר אירופי קר.

וכמו שאנחנו יודעים – בכל הנוגע לבלגן ולישראליות, בני יהודה לא נופלת מאיתנו.

*

עם זאת, יש לזכור שממשחקים מסוג זה יצאנו בשנים האחרונות בלי נקודות בכלל, ועם תחושה מרה של שפל וחוסר תקווה מוחלט. והפעם בכל זאת היו כמה נקודות אור. הבהירה והבוהקת מכולן היא כמובן מנדז'ק. הקשר האחורי מגלה, כבר משחק שני ברציפות, שבליגה הישראלית הוא יכול להיות הרבה יותר מקשר אחורי; ושברמה המקומית, הטכניקה שלו מספיק טובה בשביל להגיע למצבים וגם לכבוש שערים. והוא מגלה דבר נוסף, שהקבוצות בישראל לא רגילות לקשרים אחוריים שאשכרה מנסים לנוע קדימה, אז הוא התחיל לפתח תנועה קבועה של אני-הולך-למסור-שוב-אחורה-והופ-עבדתי-עליך-אני-כבר-לפניך. והוא גם חילק כמה מסירות יפות מאוד, והשער כמובן, וכל זה נפלא ומעורר תקווה שסוף סוף יש לנו קשר אמצע איכותי.

ועוואד היה שוב טוב מאוד, ואני מחבב יותר ויותר את התעוזה והיוזמה שלו. שלומי אזולאי, מנגד, המחיש היטב למה הוא לא הפך לכוכב בליגת העל: הוא יותר מדי תלוי בביטחון שלו, ואתמול הוא היה כל כך חסר ביטחון שהוא ויתר מראש ולא טרח אפילו לבקש מהשופט להרחיק את החומה שבבעיטות החופשיות עמדה לו על האף. מצד שני, הוא כן המשיך לנסות ליזום ולבעוט, וזה חשוב – וגם כמעט השתלם לו עם בעיטה שהיתה קרובה להיכנס.

סולליך היה חלש רוב המשחק, אבל דווקא כשהכל התבלגן הוא פתאום הגיע לקבל את הכדור ועשה איתו דברים לא רעים. רוקאביצה, לעומתו, היה חלש ואז היה חלש עוד יותר. בכלל, פתיחת העונה של רוקאביצה רעה, ואם הייתי צריך לבחור את מי סומה יחליף בהרכב, זה יהיה האוסטרלי, שמתאים יותר לכניסה בדקה 60 כשהיריבה עייפה ולא מרוכזת ואפשר לצאת למתפרצות; או למשחקים נגד קבוצות חזקות. בשאר המקרים הוא בעיני פשוט בזבוז של עמדה במגרש.

ההגנה שלנו היתה יחסית בסדר: אני אוהב את החוצפה והיצירתיות של סאן מנחם, אם כי הוא לא משתמש בה מספיק. דוס סנטוס לא טעה קשות וזה כבר בונוס, חבשי הציל איזה גול וריינן היה איטי וטוב כרגיל. אבל אז אנחנו מגיעים לאגף ימין שלנו, ומה שקורה שם מתפתח לבעיה קשה. מאבוקה לא יודע לעצור כדור, אין לו טכניקה אישית בשיט (שלא לדבר על רגל שמאל), והוא כל כך חסר ביטחון שכשיריב מתקרב אליו הוא קודם כל משתין מפחד ורק אז מנסה להיחלץ מהאימה. למעשה, הולך ומסתמן שמדובר באחד מהמגנים החלשים בהיסטוריה שלנו, ולא פשוט להיות כזה בקבוצה שהחזיקה שנים את אייל משומר. בלי ההרמות שלו (עליהן כתב נפלא מוטלה רפלד), אין לו כמעט כלום, וכשהוא לא מצליח גם לעשות את זה – כמו אתמול – הוא הופך פשוט לבעיה עם חולצה ירוקה.

כולם דיברו בתחילת העונה על מגן שמאלי. וכרגע נראה שהבעיה שלנו היא בכלל מצד שני (ווהו!).

*

ודבר אחרון – אובייסלי, לרוטן יש איזה אישיו עם חילופים. מכיוון שאנחנו לא נוהגים להניח שמאמנים הם מטומטמים, כנראה שמדובר באיזו תפיסת עולם – למשל, ששחקן שכבר על המגרש ונמצא בפלואו של המשחק יהיה לרוב טוב יותר משחקן שכרגע נכנס למגרש. אבל תהיה מה שתהיה הפילוסופיה מאחורי ההימנעות מחילופים – כרגע היא לא עובדת. אז שמישהו – עדיף מישהו ששולט בהולנדית – יסביר בבקשה לרוטננו שחילופים הם כלי יעיל שימושי עבור המאמן; ושמטרתם היא לא רק להעניש שחקנים שטעו (ואם כבר – למה חיימוב לא נענש על אותה שטות שגלזר נענש עליה? לא עקבי ולא יפה. אם משחקים אותה קשוחים, אז עד הסוף).

*

התרגלנו לקוות. ובכל פעם שהקבוצה מראה איזה ניצוץ של כדורגל, שלא לדבר על ניצוץ של ווינריות, אנחנו ממהרים להתלקח בלהבת התקווה והפנטזיות מציפות אותנו. "הנה, ניצחנו את אשדוד, ואם ננצח גם את בני יהודה, ווה ווה, ואז אם ניצור המשכיות וננצח גם את מכבי פ"ת, מי יודע לאן נוכל להגיע…" –

אז לא. המטרות השנה הן לחזור לצמרת, לייצב את הספינה, ליצור בסיס לקבוצה מצליחה, להשיג כרטיס לאירופה. ובמסגרת המטרות האלה, תיקו חוץ מול בני יהודה הוא תוצאה סבירה ואפילו לא רעה. ובטח לא כזו שצריכה להכניס אוהדים למרה שחורה ולהחליט שהעונה הזו הולכת בדרך קודמותיה.

ובמסגרת המטרות האלה, צריך לנצח בשבת את מכבי פ"ת, קבוצה טובה ומוכשרת, ובדיוק מסוג הקבוצות שסיימו לפנינו בטבלה בשנים האחרונות.

ובינתיים, וגם אם לא ננצח בשבת – לאט לאט, חברים.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, תקשורת השרוכים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על בני יהודה – אנחנו: לאט לאט

  1. פרלה הגיב:

    יופי ניר.
    לא מסכים לגבי משומר שהיה הרבה יותר טוב מהשם שיצא לו (ולא בכדי החזיק בתפקיד וזכה בתארים לרוב).
    גם מאבוקה יוכל לחזור ולהיות מגן סביר כשהקבוצה תחזור לייצר הרתעה. ברור שכעת הוא בור וניתן לחשוב על תקופת צינון על הספסל (אלא אם מנסים לשחק עם 3 בלמים).
    מסכים בענין ניקיטה וחוסר החדות שלו היה לטעמי הגורם העיקרי לכך שכבשנו רק שער אחד.
    אי ציון ההימור הוא ציון דרך חשוב בתולדות הבלוג.
    דרמטי כמעט כמו המעבר מהופ להופמן.
    חתימה טובה לכותב, לשותפיו ולקוראיו.

    Liked by 1 person

  2. Mirage הגיב:

    מזמן לא כתבתי כאן. אסתכן שמישהו יקרא. היום יום היסטורי להפועל קטמון ירושלים. בפעם הראשונה קבוצה כלשהי שלנו תשחק נגד קבוצה מהדרג הכי גבוה לגילה. זה יקרה שקבוצת נערים ג' שלנו תפגוש את הקבוצה המקבילה של מכבי חיפה היום בשעה 15:00 במישור אדומים. קבוצת נערים ג' שלנו הצליחה מאד בשנה הקודמת ולכן שובצנו השנה בליגת מרכז מול כל הגדולות (בלי מרכאות): מכבי חיפה,מכבי תל אביב, באר שבע, הפועל תל אביב, בני יהודה וכו'. אתגר גדול מאד. נראה האם נעמוד בו. אני מקווה להיות במשחק.

    Liked by 1 person

  3. Mirage הגיב:

    נגמר 6-0 לירוקים

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s