אנחנו – מכבי פתח תקווה: תאונה, והבטחה

אוקי, הבנו שאתם רוצים להוריד ציפיות, אחלה. אבל אתם לא חושבים שלקחתם את זה קצת רחוק מדי?

*

אני מרגיש כמו בחור שיצא לבר ופגש שם מישהי יפה וממש חמודה, והיה קליק והיו ניצוצות והשיחה זרמה וטלפונים הוחלפו, והוא עזב את הבר עם הרגשה ממש טובה. ואז, כשהוא נסע הביתה נרגש, ואולי גם טיפ טיפה שתוי, הוא איבד ריכוז לרגע, הוריד לשנייה את העיניים מהכביש, ונכנס בכל העוצמה במכונית חונה.

אז האוטו הלך והגוף כואב ועוד צריך לבדוק מה הנזק; ובכל זאת, מתוך הכאב העצום וההלם הכללי, מהבהב לו איזה זיכרון עמום – שמאחורי כל זה עדיין מחכה לה איזו הבטחה למשהו מרגש.

*

וההבטחה היא המחצית הראשונה. אם המשחק היה נגמר כמו שזה נגמר אחרי יכולת בינונית או חלשה שלנו, מצבי היה על הפנים. תסכול, אכזבה, הרגשה קשה של אין מוצא, שלא השתנה כלום. אבל זו ממש לא התחושה כרגע. התחושה היא קשה, אך לא כמו שהייתם מצפים אחרי הפסד ביתי בדקה ה-90 למכבי פתח תקווה. כי לפני זה היתה מחצית ראשונה, והיא היתה טובה. אפילו טובה מאוד. אולי אפילו אחת הטובות בשנים האחרונות.

אנחנו משחקים כדורגל. משחקים מהר ומשחקים קדימה, ומניעים יפה את הכדור, ויש גם תנועה בלי כדור, ואנחנו מגיעים להזדמנויות, ובועטים לשער ופוגעים בקורות ובמשקופים ואפילו מבקיעים.

פרד רוטן שיפר דרמטית את המשחק שלנו לעומת השנים האחרונות. הוא קלע בול עם ההצבה של עוואד באגף; וגם התפקוד החדש של סולליך סיפק את הסחורה אתמול – הוא עזר בהנעת הכדור, עשה כמה פעולות מאוד יפות והיה טוב באופן כללי, עד שאתם יודעים מה קרה. גם בזרים לא נפלנו, לפחות בינתיים – קראמר עשה רושם לא רע במעט שראינו, ומנדז'ק – טוב, מנדז'ק הוא שיחוק ענק. בדיוק השחקן שייחלנו לו שנים, מסוג הזרים שבדרך כלל איכשהו נופלים בקבוצות אחרות ואנחנו אומרים – למה הם אף פעם לא מגיעים אלינו? אז הנה, הוא הגיע אלינו. בקיצור, בינתיים הצוות ההולנדי, לדעתי, לגמרי מוכיח את עצמו.

אז אם הכל כל כך טוב, איך זה שעכשיו כל כך רע?

*

קודם כל יש את העניין המנטלי. רוטן ואלאך הבינו שהבעיה של מכבי היא קודם כל פסיכולוגית, שזה מה שגורם לנו להוציא כבר שנים פחות ממה שהסגל שלנו שווה. הם מיקדו את כל המאמצים בהפחתת הלחץ מהקבוצה – החל ביחס המנוכר והמנכר לתקשורת, דרך הורדת הציפיות מהשחקנים ועד המאמץ לשמור על יציבות, גם ברמת הסגל וגם ברמת ההרכב. אבל זה עדיין לא מספיק, ואתמול ראינו את זה היטב. אחרי השער שהבקענו היתה תחושה גורפת שאם לא נצליח להבקיע עוד אחד, הכל יכול לקרות. ואז הכל אכן קרה. הלכנו אחורה, ספגנו, נשברנו, הגיע האדום ששבר אותנו טוטאלית ואז הגול השני, שהיה צפוי כמו שמש באוגוסט. מנטלית, אנחנו עדיין שבירים להחריד, ויש עוד המון עבודה.

שנית, ההגנה. היא באופן מובהק לא טובה, וכבר לא מדובר רק על מאבוקה, וגם כבר לא רק על דוס סנטוס אלא אפילו על חבשי, שהיה יחסית בסדר עד אתמול. ובהגנה דווקא יש לנו אופציות – ריינן וגרשון. אני מניח שמתישהו בקרוב השאיפה ליציבות תיכנע לצורך לשפר את ההגנה ותינתן הזדמנות גם לאחרים, ואולי זה ישפר את המצב.

*

אבל הדבר השלישי הוא באחריותו המלאה של רוטן, וזה לגמרי עליו: קלירלי יש לו איזה עניין בכל הנוגע לחילופים. קודם כל בהגנה: הוא לא רואה שמנדז'ק נופל מהרגליים כבר באזור דקה 60  (שילוב של היותו למעשה הקשר ההגנתי היחיד, יחד עם מה שנראה כמו כושר לא מספיק טוב)? אז למה לא להכניס את נטע לעזור לו? בשביל מה אלברמן על הספסל אם לא בשביל לתמוך באזור הזה? איך רוטן לא רואה שגם נגד בני יהודה וגם אתמול, הקישור האחורי שלנו נכשל שוב ושוב בבלימת ההתקפות של היריבה במחצית השנייה?

אז אפשר להכניס עוד קשרים אחוריים, וצריך לשפר את ההגנה. ואפשר, אם ממש רוצים, לעשות דבר אחר: להבקיע עוד שערים, ככה שלא נצטרך להילחץ כל כך מרוב פחד משוויון. וגם כאן, אפשר וצריך לערוך עוד חילופים.

עושה רושם לרוטן יש איזה אישיו עם שליטה. אולי הוא מנסה להמחיש לשחקנים שלו שרק הוא קובע, ושיש לו סבלנות, ולא אכפת לו אם הספסל לחוץ והקהל כבר מתגרד ומטפס על הכיסאות ביציע – הוא יעשה חילוף רק מתי שהוא יחליט. כאילו הוא מנסה לכפות איזה סדר קר והחלטי על הקבוצה הים תיכונית שלו, ולשדר לשחקנים שקט, שליטה וסמכות. אבל לך תשליט סדר כשיש לך שחקן כמו עמית זנטי, כאוס עם נעלי פקקים. האדום של זנטי היה במובן מסוים נקמת הקארמה של רוטן: אתה חושב שתוכל לשלוט בגורל, עם החילופים המתוכננים מראש והמסודרים שלך? אז הנה אני נושכת אותך בתחת. נראה אותך מסתדר עכשיו.

גם זנטי וגם סולליך עשו טעויות שהשפיעו דרמטית על המשחק, אך שניהם הגיעו ממקומות לגמרי שונים, אם לא הפוכים: זנטי חשב רק על עצמו, על האגו שלו, כששלח רגל אל השחקן שעבר אותו וחטף את האדום המטומטם ביותר שקיבלה מכבי מאז האדום הקודם של זנטי. סולליך, לעומתו, חשב על הקבוצה, ורצה להוציא אותה למתפרצת ואולי להביא לה שער, במקום פשוט להרחיק את הכדור מהאזור המסוכן.

ואת שניהם צריך עכשיו להרים. גם אני רתחתי על זנטי, כמו כולם. אבל למדתי את השיעור שלי דווקא מרוטן. מי שהיה, מן הסתם, האיש הכי כועס באיצטדיון על האגומניאק הצעיר, העניק לו חיבוק וליטוף אבהי כשהוא יצא.

אז אם האדום הזה גמר את הסיפור של זנטי אצלנו, מילא. אבל אם הוא עוד ישחק, חייבים להרים אותו. אל דאגה: הוא יודע טוב מאוד מה הוא עשה, והוא ירגיש את זה מצוין בכל מבט שיקבל השבוע, והחודש ואולי השנה, לא רק ברמזור מהאוטו שליד, אלא גם ממשפחתו וחבריו.

צריך להרים אותו, ואת סולליך, ואת הקבוצה כולה. ולכן גם עמדתי ומחאתי להם כפיים בסיום המשחק. הם רצו מאוד, הם התאמצו ובניגוד לעונות קודמות גם שיחקו טוב; אבל כמה דקות של חוסר ריכוז גרמו לקטסטרופה שהם לא רצו בה. שימשיכו לשחק ככה וישפרו את הריכוז, ויהיה טוב.

*

ועכשיו המתקפה המאוד צפויה בכל החזיתות. שכל אחד יעשה מה שהוא מבין, אבל אני רק רוצה להזכיר שחלק מהכתבים שמתיימרים לדעת עכשיו מה מעמדו של המאמן והמנהל והצוות וכל זה, הם כאלה שבשנה שעברה ידעו בוודאות וללא צל של ספק שרוטן לא ימשיך השנה; שעל חלק מהכתבים האלה (וכן, אני מתכוון בעיקר לאחד ספציפי) אמרו שחקנים, בשיחות ווטסאפ שנחשפו ברשת, שהם פשוט ממציאים באופן קבוע דברים שלא היו. רק אומר.

אז מי שבוחר להאמין להם, מה אני אגיד לכם? תהנו. ממש כמו מי שבוחר להאזין למטנפים הקבועים ברדיו ולקרוא את הקשקשנים האינטרסנטים הקבועים באתרים. אני, בכל אופן, נמנע, ואני חושב שיש יותר ויותר כמוני. הקבוצה תיבחן העונה במקום אחד, על המגרש. ולאורך עונה שלמה. צריך להישאר חזקים ומלוכדים ולהמשיך לשחק כדורגל כמו שהראינו שאנחנו יודעים.

*

החוסן המנטלי שלנו נבחן במקביל גם במיקרו וגם במקרו: באיך שהשחקנים משחקים אחרי שאנחנו סופגים גול; ובאיך שהקבוצה כולה קמה אחרי הפסד. אתמול במשחק נכשלנו קשות במבחן המיקרו. האם נעמוד במבחן המקרו?

ללמד אותנו כדורגל זה חשוב, וניכר שרוטן ואלאך יודעים כדורגל. אבל ההולנדים יצטרכו לעבוד קשה גם בצד הפסיכולוגי. בשבוע הקרוב יש לנו שני משחקים שיכולים לרסק את הגב המאוד שביר שלנו. הפסדים לת"א ולב"ש יכולים להתחיל כדור שלג שלכו תדעו איפה הוא יסתיים. אני אישית מאוד מקווה שגם שני הפסדים כאלה לא יביאו לפיטורים של אף אחד, ובטח שאני חושב שאסור לפטר את רוטן. הייתי רוצה לראות אותו ממשיך כאן לפחות עד סוף העונה, מסיים את מה שהתחיל, ואת אלאך עוד כמה וכמה שנים.

מצד שני, שני המשחקים השבוע גם יכולים להרים אותנו. בואו נראה מה עוד ההולנדים יודעים לעשות.