פרשת השבוע בירוק: ויצא/ מתי סין-קרונה

פרשת ויצא (בראשית)

אמ:לק: יעקב, כמו אביו יצחק לפניו, עושה דרכו למצוא לו אישה. ואיפה ילך אם לא לחרן מולדת אברהם,  הברזיל של האמהות המיובאות, הארץ בה בכל פאבלה אפשר למצוא ארבע חמש אימהות עושות משחק, טובות פי אלף מהכנעניות עקומות הרגליים שבין צידון לסדום. יעברו מעל 20 שנה והוא יחזור לארץ עם קבוצה שלמה של מתאזרחים. עד אז מניח יעקב את ראשו לחלום על סלע קיומנו בבית אל – מקום בו, מה לעשות, גם בני דודנו מניחים עד היום את ראשם לישון על סלע קיומם. ובחלומו מלאכים עולים ויורדים בסולם ומבקשים תשובה: מה יש יותר בעולם – עליות או ירידות?
יעקב מתעורר, מקבל ברכה מאלוהים ומהאדרנלין מצליח ביום אחד להגיע מבית אל לגבול טורקיה-סוריה.

בחרן פוגש יעקב את דודו, אחי אמו, לבן הארמי: אבי האמהות, מגדל הצאן, והעוקץ מספר אחד בכל מרחב המזרח העתיק. יעקב בא לחפש עושת משחק לחיים שלו ומסתבך עם נשיא סוכנות השחקנים: "הילדה ענקית האבא שלולית". מכאן והלאה מתרחשות סצנות שכמו יצאו מסרט הבורקס "הבוזגלו'ס בגבעת חלפון". לבן מבטיח ליעקב את בתו הקטנה, הילדה ענקית – רחל, תמורת שבע שנות עבודה עם צאן המשפחה. אחרי שבע שנות ציפייה ניצבת בכחש תחת החופה לאה אחותה הגדולה – שאפאעס, בואו נגיד: כשעושים כוחות בוחרים אותה לשער. או-אז מתרחשת סצנת המופת בה יעקב התמים פונה ללבן במשפט: "אני דווקא חשבתי בכיוון של רחלי", ואילו לבן, שהספיק ללבוש את חליפת האיומים, עונה: "אולי כדאי שתתחיל לחשוב בכיוון של הדלת" (למרות שבתקופה ההיא לא המציאו עדיין את הדלתות לאוהלים), ושולח את יעקב לעוד שבע שנות עבודה כדי לזכות ברחל.

לאחר 14 שנה ומאות כבשים זוכה יעקב ברחל. לא עובר מחזור אחד ומתברר שלבן שוב עקץ את יעקב ומכר לו את רחל עקרה. בלית ברירה יעקב מבין שאין ברירה וחלאס, כמה אפשר להיות בתהליך, והוא מתחיל לייצר שחקנים מלאה ומשפחתה זלפה. ואיזה שחקנים מביאה לנו לאה! שמונה שחקני הרכב בפלומבה לעשור (או עד שיצאו להיות ליגיונרים בליגה המצרית). רק לאחר שבלהה, שפחת רחל, יולדת עוד שניים להרכב, מגיעה רחל ויולדת את בכורה – היהלום האמיתי, אהובו של יעקב שיביא אותו לפסגות אך גם יעקוץ אותו במקום הכי כואב – יוסי.

עוד שבע שנים עוברות והגיע הזמן לחזור עם הרכש הביתה ולכבוש איתו את הליגה הישראלית. לבן מנסה למכור ליעקב עוד כמה כבשים פגומות על הדרך, אבל דווקא רחל, הבת הקטנה, שמבינה שאבא שלה כמעט הרס לה את הקריירה כאמא של כולנו, עוקצת את אביה וגונבת לו את כלי עבודת האלילים שלו. זה יעלה לה בחייה כבר בפרשה הבאה, אך בכך סללה את הדרך לשחרור בני ישראל מכבלי לבן בדרכם לכבוש את הארץ המובטחת – לא בפעם הראשונה ובטח ובטח לא בפעם האחרונה.

הדרשה השבועית

ירוקיי ורבותיי! שוב הגיע הזמן להתערטל ולפשוט את הירוק הירוק הזה, להראות לעולם את קוביות השומן בבטן, שיער הגוף השופע והחזה הרופס משנים של גב כפוף, ולאחד כוחות עם אחינו המשוקצים מכל רחבי הארץ תחת חולצה תכולה אחת.

אך לפני כן, בונבונים של ואסילי, נמשיך להתעסק בסחי של עצמנו. שבע שנים. שבע שנים עבד יעקב את לבן עבור בתו רחל. 84 חודשים אינעל דינאק דאורייתא! ולאחר אותן שבע שנים של ציפייה אומר לו לבן: אתה רוצה את רחל? תן לי עוד 2,555 ימים פה בכבשים, נחשוב עליך, ובינתיים קח את לאה שהיא אמנם לא אשה אליפות אבל גביע גם טוב.

ירוקיי ורבותיי, מה אתם הייתם עושים אם היו אומרים לכם עכשיו, אחרי 61,320 שעות של כלום ושום דבר, של נלך איתך ברע וברע עוד יותר, של ימי ראשון ארורים גם כשיוצא יום שלישי – שרק עוד שבע שנים נוספות נחזור להיות מכבי של פעם? אה? מה הייתם עושים יא חושילינג דרבנן? שורפים מנויים? עוברים לברצלונה או מדריד לעבוד שם עבודת אלילים? מתמכרים לפורטנייט?

האם הייתם יכולים אחרי השנים הקשות שעברו עליכם בהשפלות בכל מקום שאתם הולכים, להמשיך ולגדוש את האצטדיונים? לגדל צאצאים ירוקים לסבל? לשמוע רדיו חיפה?

ירוקיי ורבותיי, יעקב יוצא לדרך למצוא אישה בגיל 77! בדיוק כגילו של ינקל'בך היום. בגיל 91 הוא סוף סוף זוכה ברחל ומגלה את עקרותה. רק בגיל 97, עת נולד יוסף – הצאצא הראשון מרחל – הוא חוזר עם האימפריה הפרטית שלו לכבוש את הארץ. לכן, אפורי חולצות שלי, אין ייאוש בעולם כלל, האימפריה עוד תחזור, ייקח קצת זמן אבל האימפריה עוד תחזור. ועד אז, כפי שאמר אלוהים לרחל המצפה לילדיה: "מנעו קולכם מבכי ועיניכם מדמעה, כי יש שכר לפעולותיכם ביציעים ויש תקווה לאחריתכם עוד השנה נאום ה', ושבה האליפות הביתה אל הכרמל כבנים לגבולם". ונאמר אמן כן יהי רצון.

דרשה לאוהדי הנבחרת המחכים כבר 50 שנה, אפילו התורה לא כתבה.

הציטוט השבועי: "וַיִּגְנֹ֣ב יַֽעֲקֹ֔ב אֶת-לֵ֥ב לָבָ֖ן הָֽאֲרַמִּ֑י עַל-בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא" (פרק ל"א פסוק כ')

תרגום השבעים לאוסטרית: יעקב בוזגלו, נשיא נשיאי הנשיאים של סוכנות העל "הילד ענק האבא חיידק" עוקץ את העוקץ ומוכר ללבן הארמי שחקן טוטאלוסט שיצא לו מביצה שמאל, אחרי שברח לו הגיד ברגל ימין.

הפיוט השבועי

אריאל זילבר בגרסתו החרדית שר את דברי אלוהים ליעקב כשהגיע לגיל 77 מקצה הסולם בבית אל, ומקצה מדרגות יציע המכובדים באצטדיון בחיפה.

*
מתי סין-קרונה