פרשת השבוע בירוק: תרומה/ מתי סין-קרונה

פרשת "תרומה" (שמות)

אמ;לק: לכל קבוצת ספורט שמכבדת את עצמה יש מקדש. גם אלוהים רוצה כזה לעצמו. מקום בו אוהדיו יוכלו להקריב קורבנות, לקיים פולחן, לרקוח קטורת סמים, לארגן מסיבת ניצחונות עם נחמנים דלוקים, לקלל: "אינעל האלוהים שלכם".

מקום שיהיה לבן אדם לברוח לתשעים דקות, פיסת אסקפיזם מצופה זהב טהור, ארון גביעים וצלחות אליפות מתפקע לעייפה, 7 טון פנסי מנורה, שולחן ענק לעיתונאים עליו 12 לחמים לפנים, גג מחופה יריעת עורות תחש, מסך פרוכת עשוי מעשה חושב עם שערים אלקטרוניים בכניסה. ובפנים, ביציע, כרובים ירוקים דבקים זה לזה, פניהם למגרש, וכנפיהם מונפות אל על לאות ניצחון.

אך לפני הכל, מבקש אלוהים שירימו לו תרומה לבניית האצטדיון – וכאן מתחיל הכל להסתבך. תורם גדול מנופף בממונו הרב ומבקש לקרוא למקדש על שמו, כאילו הוא האלוהים. ואכן, האיצטדיון נקרא על שמו – כך כתוב מבחוץ באותיות קידוש לבנה – אך ניסיונו של התורם לשכון בתוכם של הכרובים הירוקים, שנאמר: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" (כ"ה, ח') אינו מתממש לעולם, יען כי האיצטדיון הוא של העם קשה-היום שתרם גם הוא מנדבת ליבו את הארנונה שלו למען יוכל לסגוד לאלוהיו האמיתי.

על המחאה כנגד התורם הגדול, עליו כתב יהודה פוליקר "עשן הארובות הוא שלך לעד", ניתן לשמוע בפיוט השבועי. על הקורות במקדש החדש נספר כבר בפרשות הבאות.

הדרשה השבועית: ירוקיי ורבותיי. בפרשת "תרומה" מוצגים שונאינו ושנואינו מירושלים, דווקא הם, באורה המקודש של התורה. וזאת, יען כי בין כינון כלי המקדש, עוסקת הפרשה גם בכינונה של המנורה שבמקדשו של האלוקים ושבחולצותיהן של הערלים מלב אשר בירושלים.

ירוקיי ורבותיי, האם יכול הדבר להיות, אינעל דינק דאורייתא, שתורתנו הקדושה מעמידה בספק את היותנו בניה הבלעדיים, ומקדשת גם את הגרים בירושלים? ועל שום מה? על שום המנורה שבחולצותיהן?

לא רבתי, ירוקיי ורבותיי! אל לבכם יחטא למשמע הדבר הזה. כי גם המנורה המקודשת ככלי המשמש את המקדש ומאירו, כמו גם המקדש כולו, הנו בבלעדיות שלנו בטאבו, עם קוש(ר)אן ז'דיד מטורקיה שקנינו בהשאלה רק עבור ההוכחה.

וכאשר ביום ראשון הבא עלינו לטובה, יבוא מולכם בוודאי ערל הלב עם המנורה על חזהו ויגיד "שלי היא מדאורייתא!" – העמידו אותו על טעותו והטיחו בפניו את העובדות, בונבונים של ואסילי, ואמרו לו: "יש לך טעות בחשבון – שלנו היא מדרבנן!!! יען כי מנורה זו הנה זהב טהור, והרי מקדשנו הוא המצופה זהב, בעוד מקדש העבודה הזרה שלכם מצופה סלע בטון, עצי שיטים ואנטנות סולאריות בשביל הצבע הצהוב של השמש.

ואם עדיין לא ישתכנע, האספסוף יושב כותל המזרח הבא לקראתכם, ועדיין יגיד "שלי היא", ויתבל בקללות בלעם, אמרו לו: "מנורה זו יצוקה כמקשה אחת כפי שמכבי יצוקה ומאוחדת כמקשה אחת, בעוד בית"ר מחולקת ומבוזרת בין ירושלים של מעלה לנורדיה של מטה, וכבר אין היא מקשה אחת זהב.

ואם עדיין ימאן להודות טהור הצרעת הלזה, ויביא לכם נוגרה בקודקוד של הראש על כך שלדעתו עושים אתם, סוכריות מנטה של בית רבן, את הרע בעיני ה' – הוכיחו לו מתוך ערפל עיניכם שילדינו הם הם על קני המנורה – שבעה! בעבור שבעת הילדים ששיחקו ביום שני נגד האדומים מעיר הבועלים, וישחקו ויאירו גם בחוצות ירושלים נגד צבא הערב רב של קבוצתם, אשר רק ארבעה מילדיו עולים בהרכב, וסמלם בשר ודם הוא גבר מזדקן בלי קשקשים והרבה דאווין שמעשן סיגרים ביציע ומלקק תחת של ביטקוין.

ואם עדיין יחליט פרעה קשה העורף שמולכם להזמין את בריוניו אשר ממזרח להלקות אתכם כליסטים? אל תירא מכבי, כי גור אריה מצויר, מעשה חושב, על בגדי ירוק לבן משנת 89', הלוא אתה. ולפני שתסור מדרכו של הבריון לערב את השוטר על הסוס שיעצור אתכם בעוון חילול השם, אמרו לפוחז את שאמר הרמב"ם על מקום המנורה במשכן: "המנורה בדרום משמאל הנכנס, ושולחן מימין". כן כן זאת אמר הרמב"ם – המנורה משמאל לנכנס! אפורי חולצות שלי – משמאל! ויהי זה מ.ש.ל, כי הרי אין אוהד בית"ר המזדהה עם מה שמשמאלו, ושאינו רואה בו שיקוץ. ואילו אנו רואים גם מימין וגם משמאל רק טוב, ובאש המנורה עולה אורנו מעלה מעלה ומגיע לשני ויגיע גם לראשון במהרה בימינו.

ובבואכם לשופט להארכת מעצר באישון לילה, הוכיחו לו משפטים עלינו ישראל, כי הרי הנכם נקיים וטהורים כטלית שכולה תכלת. יען כי תכלת,כך מפרש רש"י, הינו צמר צבוע בדם החילזון וצבעו ירוק יא חושילינג דרבנן – ירוק! ועל כן לא חיללתם שם שמיים בקינטורכם את בעלי המנורה הצהובים שחורים, ושלכם היא! ושילחכם השופט לחופשי ויזככם, ובא לציון גואל ומכבי עוד תזכה באליפות ישראל ונאמר אמן כן יהי רצון.

הציטוט השבועי: "וְעָשִׂיתָ זֵר-זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ, סָבִיב" (כ"ה, כ"ה)

תרגום אונקלוס: הגרפיקאים של סמל 100 שנה למכבי בישיבת צוות.

תהילים נגד טילים (תפילתו של השוער חיימוב): "גֹּל אֶל-יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ; יַצִּילֵהוּ, כִּי חָפֵץ בּוֹ"

תפילה להצלת גול בטוח מקו השער.

הפיוט השבועי

הנה היא, סגירת החשבונות הנוקבת והקשה של יהודה פוליקר עם אלוהים שהוזכרה באמ:לק.

*
מתי סין-קרונה

לכל פרשות השבוע >

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, פרשת השבוע, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פרשת השבוע בירוק: תרומה/ מתי סין-קרונה

  1. פינגבאק: פרשת השבוע בירוק: תצווה/ מתי סין-קרונה | מצד שני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s