פרשת השבוע בירוק: כי תשא/ מתי סין-קרונה

פרשת "כי תשא" (ספר שמות)

אמ;לק: פרשת "כי תשא" מתחילה עם עוד כמה פינישים קטנים לסיום בניין המשכן; בעיקר ענייני סניטציה ופרפומריה.

אלוהים אוסף חצי שקל מכל ראש לתרומה עבור קניות אחרונות בטמבוריה הקרובה עם קפיצה קטנה לפארם שלצדו: פה כיור קטן לרחיצת רגלי הכוהנים, שם קטורת בישום, עוד כמה מריחות שמן על כלי המקדש וסיימנו.

שום דבר מתחילת הפרשה לא מכין אותנו לסערה האדירה שבהמשכה, הרגע בו נקרע הקרע בין אלוהים לבני ישראל, שהוא שורש כל האסונות המתרגשים עלינו – השנים בלי אליפות, ההפסדים בדרבי, הבושות על המגרש: הכל באשמת חטא העגל.

ערב רב של עובדי עבודה זרה הזדנבו בישראל והקימו לעצמם קבוצה של עובדי אלילים. צבעה אדום ומחצית שמה הוא כשמנו הקדוש. אך בעוד מחצית זו של שמנו, כפי שנדון בדרשה של הפרשה הקודמת, מסמל – "מלך אחד" (בגימטריא: "חיפה" = "מלך אחד" = 103), מחצית שמם של המזדנבים מסמל "עגל" (בגימטריא: "חיפה" = "עגל" = 103).

חטאם של המכבים בני ישראל שעמדו תחת הר סיני היה שרובם עמדו מנגד ולא נקפו אצבע, בזמן שהזדנבו ערב הרב האלה מערבות קרית חיים וסיפחו עצמם לעם ולחיפה.

בשני הקרוב תוחזר, בעזרת השם, עטרה ליושנה, והעיר חיפה תסמל שוב "מלך אחד" ולא "עגל מסכה”. האמונה חוזרת לעורקים הירוקים ו-13 מידות רחמיו של ה', כפי שמתארם משה בסוף הפרשה אחרי חטא העגל, חוזרים ועוטפים אותנו ברחמים ובכדורגל טוב, כי הרי למרות הכל ולמרות החטא הגדול כלפיו, מבחינתו של השוכן במרומים: בחיפה יש רק מכבי.

שיהיו לנו שבת שלום ושני מ-ל-ח-מ-ה.

הדרשה השבועית: ירוקיי ורבותיי. עם ישראל חוטא בחטא העגל כפי שמוזכר באמ;לק שמעליי. רק הלוויים, יברך אותם אלוקים, ידם אינה במעל. בשל כך זוכים הם לברכת ה' למאמני מכבי – ברכה שניתנה אך ורק למאמנים ששמם מתחיל באות ש', שהיא האות הראשונה בשם השם הגיבור ומנהיג עם ישראל; ואליהם מתווספים גם מאמני מכבי ששם משפחתם הוא לוי, או כולל את האותיות ל,ו,י.

ובברכתו זו, מבטיח השם יתברך לאלו וגם לאלו שיגדילו תארים במכבי עד אין ספור. ולפיכך, אפורי חולצות שלי, לשלושת השינים שלפנברג, שרף ושפיגל, שזכו ביחד בארבע אליפויות ושלושה גביעים עבור מכבי, מצטרפים עם ברכת ה' גם אלישע לוי, רוני לוי, אמציה לבקוביץ' ודניאל בריילובסקי, שזכו ביחד בשש אליפויות וארבעה גביעים אינעל דינק דאורייתא.

ודאי אתם שואלים את עצמכם, סוכריות מנטה של בית רבן, אחרי שמונים אתם את מניין התארים שזכתה בהם מכבי, היכן עוד שתי אליפויות?

ובכן, ירוקיי ורבותיי, שמונה מאמנים זכו מאז מעמד הר סיני באליפויות וגביעים עבור מכבי. שלושה שינים, וארבעה לוויים המוזכרים לעיל – ואברהם גרנט, שאין בו ש' ואין בו ל' ולא ו' ולא י'. איך הדבר מסתדר עם תורתנו, שהרי אלוקים לא נתן עוד ברכות למאמני מכבי בהמשך התורה אלא רק יידה בהם קללות, אבנים ומוטות ברזל?

ובכן, גרנט זה הינו לוי בן לוי, היות ו"גרנט" היא, על פי חלק ממפרשי התורה – אבן הברקת הירוקה על חושן הכהן הגדול. ובאבן הברקת הזו היה טבוע שם שבט לוי יאחושילינג דרבנן. אם זה עדיין אינו משכנע אתכם, שכן פרשני מקרא מלעונים אחרים טוענים שאבן הגרנט הינה אבן הנופך שעל החושן – הירוקה אדומה, אזי נלך ללוח הגימטריא ונגלה ש"גרנט" הינו 262 בגימטריא. ו-262 בגימטריא היא גם הגימטריא של "אהרון" – בן שבט לוי שנמשח לכוהן הגדול וניסה למנוע ככל יכולתו את חטא העגל. ירוקיי ורבותיי, הזוהי דאורייתא!

ומכאן, בונבונים של ואסילי, יש רק ללמוד מטעויות העבר. שכן, כדי לזכות בתארים המיוחלים אי אפשר לעוואנטז את השם יתברך, ובמקום להביא יהודי בשם גיא לוי שהיה מקפיץ אותנו עד גמר ליגת האלופות, להביא את גיא לוזון שיש בו ל' ו-ו' אך אין בו את הניצוץ של ה-י'. וכשאלוקים מבחין מתי מנסים לעוואנטז עליו הוא מביא לנו אותה בהפוכה, ו-וואחד הפוכה הביא לנו גיא לוזון.

על כן, כדי לעשות את הטוב בעיני אלוקים וכדי שמרקו בלבול לא יהיה גיא לוזון מספר שתיים, יש לדרוש מהנ"ל לקראת חידוש החוזה לעונה הבאה להוסיף לשם משפחתו את ה-י' בעלת הניצוץ האלוהי, ולהפכו לאשכנטוז בשם:מרקו בלבויל.

אם ימאן מרקו להיעתר לבקשה, אפשר להקל ולדרוש ממנו להוסיף ש' בתחילת שם משפחתו ולהפכו לפראנסאווי שיקרא מעתה: מרקו שבלול. ואם יסכים כך ואם כך, יובטחו לנו אליפויות וגביעים ותארים למכביר ונאמר אמן כן יהי רצון.

ואם לא יסכים, גיא לוי תמיד פנוי.

הציטוט השבועי: "וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק" (ל"ב, כ')

תרגום אנקולוס: ערן לוי מגלה את המתכון לשווארמה "משופרת" בבמבינו.

תהילים נגד טילים (תפילתו של השוער חיימוב): "מִי יֹבִלֵנִי, עִיר מָצוֹר; מִי נָחַנִי עַד-אֱדוֹם …בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה-חָיִל; וְהוּא, יָבוּס צָרֵינוּ" (ס', י"א ו-י"ד)

תפילה לניצחון בדרבי, ולמציאת האשמים בכך שגיא לא ישחק בדרבי (“מִי נָחַנִי עַד-אֱדוֹם").

הפיוט השבועי

רק לפני כמה שבועות נדמה היה שאין מי שיכה על סלע, מי שייתן כיוון. נותרנו באפלה בלי שום עתיד. והנה פתאום ירדה הקדושה מראש הר הכרמל, ואפשר לשרוף את עגל הזהב – המכבי שלנו חזרה. נקווה.

אהוד בנאי באחד השירים העבריים הטובים ביותר לדעתי.

*
מתי סין-קרונה

לכל פרשות השבוע בירוק >