פרשת "ויקרא" (ספר ויקרא)
אמ;לק: לפני שנתחיל, שוב – אזהרת צמחונים: ספר "ויקרא" בכלל, ופרשת "ויקרא" בפרט, מהווים טקסט חובה במכונים להכשרת קצבים. אי לכך, ולמרות שהספר והפרשה כוללים מנות טבעוניות כמו, למשל, סולת בלחם בלול בשמן עם נגיעות מלח למעלה, מוקפץ על מחבת רוחשת – הוא מכיל תיאורי שחיטה והכנת קורבנות שיקשו על נפשות רגישות.
על כן, בשם תורתנו הקדושה – עמכם הסליחה.
על שמונה סוגי קורבנות מספרת התורה, על חמישה מספרת הפרשה, ואנחנו נתעכב על שלושה סוגי קורבנות שהנם "קודשי הקודשים”, דהיינו – הקורבנות החמורים ביותר, שהקרבתם מכפרת על חטאיו ואשמותיו של המקריב אותם.
כל קורבן מסמל קבוצת מאמנים/שחקנים אחרת אותם הקרבנו במהלך השנים על מזבח אי ההצלחה של מכבי, בתקווה שהקרבתם תביא גאולה לקהל הירוק במהרה בימינו.
הסוג הראשון הוא קורבן העולה: קורבנות העולה מסמלים בעיקר מאמנים. לפני העלותם כקורבן יש לפשוט את עורם ולעשות להם ת'מוות ביציע עם קריאות “תתפטר, תתפטר”. לאחר מכן יש לחתוך אותם לחתיכות בתקשורת ולהטבילם במים; כסימן לים אליו אנחנו הולכים מוקדם מדי בגללם; לבזוק להם מלח על הפצעים ולזרוק לאש.
קורבנות העולה אינם למאכל אדם, ולראיה רובם לא חוזרים לאמן כדורגל. המעטים שכן חוזרים, מסתכנים בנדודים במחוזות האפלים של הכדורגל עד שיתייאשו.
היות ואינם למאכל אדם, נאכלים קורבנות העולה על האש עד תומם, כזכר לכך שמהם, ממורשתם, משיטת המשחק שלהם ומהשחקנים שהביאו למכבי – לא נשאר כלום.
את קורבן העולה יש להקריב בהתנדבות. ברוב המקרים הקהל זורק אותם ליעקב שחר האלטרואיסט הגדול, שזורק אותם אל האש הקופחת בחוץ לבלי שוב.
יש לציין שלא רק לבעל ממון, היכול להרשות לעצמו להקריב קורבנות מובחרים, מתאפשר להביא קורבנות לעולה על המזבח, אלא גם לעניים ולבעלי ממון המכריזים מבעוד מועד על עונה פיננסית. לאלה, מאפשרים להקריב לעולה עופות קטנים, אשר אין צורך לפשוט את עורם ולחתוך לחתיכות, אלא רק למרוט להם ת'נוצות, לתת קטנה בגרון עם הציפורן ולהקטיר לעולה.
הסוג השני של הקורבנות הינם קורבנות החטאת: רוב קורבנות החטאת מסמלים חלוצים שהחטיאו מול שער ריק, אך לא רק. יש ביניהם שוערים שהתבלבלו להם הידיים, בלמים שהשתרבבו להם הרגליים, מגנים ימניים עם שתי רגליים שמאליות, מגנים שמאליים שמצביעים מרץ, וקשרי גרזן שנפל להם מכוש על הרגל.
קורבנות החטאת מכפרים על אלה מבין שחקני העבר של מכבי שבשוגג וללא כוונת זדון הולבשו בבגדי הקודש הירוקים – למרות שאין להם מושג, לא בכדורגל ובעיקר לא ב-"מה זה מכבי”.
הייחוד בקורבן החטאת הוא הזלפת דם הקורבן על זוויות המזבח, הקורות והמשקופים של השער. הזלפת הדם מסמלת את כל ההחטאות מסמרות השיער של חלוצים קירחים מכאן ומכאן, את השמטות הכדור של שוערים ששכחו ימינם, ובכלל שחקנים שלא מבדילים בין צדיק מרדכי לארור המן.
חלק מקורבן חטאת מובא לכהנים למאכל, דבר המסמל את היותם של קורבנות החטאת ראויים למאכל אדם ועדיין יכולים להמשיך לשחק. לפעמים, את כל מה שלא עשו במכבי הם עושים בקבוצות אחרות.
הסוג השלישי והגרוע ביותר הוא קורבנות האשם. קורבנות המסמלים את אלה שביזו את שם המועדון, גזלו את נפשנו הקדושה ואת כיסי פרנסי המועדון, ולא היססו ללכלך את הקודש. האשמים המבקשים כפרה כדי לחזור למכבי, עליהם לשלם על פי דין תורה את כל הגזילה שגזלו מאיתנו+20% תוספת.
לאחר התשלום יש להקריב קורבן שדמו מוקרב על המזבח כסמל לדמם ששינה צבעו מירוק, ובשרו נאכל על ידי הכוהנים, כסמל לכך שבחזרתו של האשם למכבי, ניתן לו לחזור רק היות ואנו חפצים בשרות גופו, רגליו וראשו ותו לא.
הדרשה השבועית: ירוקיי ורבותיי. הגיעה זמן גאולתנו ופעמי משיח נשמעים כבר מהטלוויזיות של ה-VAR המגיע אלינו מן הניכר, על מנת שימנע מאיתנו – הטהורים והקדושים יא חושילינג דרבנן – את הגזל אותו גזלו מאיתנו פעם אחר פעם הערלים ועובדי העבודה הזרה: בניצחונות בפנדלים בגמרי גביע, בגזילת אליפות משער באופסייד, בעורמת הקיזוז, באליפויות שנקבעו על חודם של הפרשי שערים וכהנה וכהנה גזילות קטנות וגדולות שנגזלנו בהם במהלך השנים.
אכן ירוקיי ורבותיי, ה-VAR הנו פעימת משיח הנרמזת בפרשת ויקרא. שכן שלוש פעמים מרומז הגזל בפרשת השבוע כגורם שיש לסלקו מן המקדש ומן מזבח הקורבנות הטהור. בפעם הראשונה בפרק א', פסוק ב', שנאמר: "אָדָ֗ם כִּי־יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קָרְבָּ֖ן" – יענו מכם! קורבן ללא חשד גזל, שהוא שלכם עם קבלה כדת וכדין.
בפעם השנייה מצווים אנו לקצץ את נוצות העוף העולה על המזבח, יען כי העוף מסתובב לו בעולם ומלקט ואוכל מכל הבא לפה, בלי להבחין באם אכל גזל או מותר, וללא הנוצות איך יגזול?
ובפעם השלישית מוזכר הגזל כחטא הדורש הקרבת קורבן אשם.
ואנחנו, בונבונים של ואסילי, טהורים וקדושים אנחנו. וכל אליפות בה זכינו וכל גביע שהנפנו, לא היה בהם שום חשד גזל ולא זכינו באור מן ההפקר כי כולם הושגו על מגרש הכדורגל ללא טעויות שיפוט, ללא גורל הפנדלים, לא על חודם של הפרשי שערים, לא קיזוזים ולא שרוכי נעליים. 12 אליפויות ושישה גביעים הושגו כמנחת קורבנות טהורה יא חושילינג דאורייתא.
ועל כן, בעזרת ה-VAR (איזה שם זה?), יוצרו צעדיהם של הגזלנים מן הארץ והעולם והצדק ישוב על כנו, ולקדושתנו וטהרותנו תהיה תקווה. ובכל פעם שה-VAR יפסוק לטובתנו נקרא:"ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים, והוא יביאנו לאליפות הממשמשת ובאה יחד עם קורבנות גאולתנו”, ונאמר אמן כן יהי רצון.
הציטוט השבועי: "וְאִם־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ יָדוֹ֘ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה" (ה' ז')
קורבנות שהיו מביאים שוערי מכבי בתקופת המקרא לאחר שקיבלו גול באשמתם.
תהילים נגד טילים (תפילתו של השוער חיימוב): "יְהוָה, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.
ג יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ, מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי: יִסֹּגוּ אָחוֹר, וְיִכָּלְמוּ; חֲפֵצֵי, רָעָתִי"
תפילה שיסתיים בטוב הבליץ של היריבה על השער, ושמאמנם של העמלקים ישנה מערך
מ-3-3-4 ל-1-4-5 או לבונקר.
הפיוט השבועי
שיר חדש לדניאל זמיר המתוק, שמזכיר לנו בימים הטובים שחוזרים אלינו שיש להודות למלך חי וקיים שהחזיר במכבי נשמתה בחמלה רבה ובאמונת כל אוהדיה. שבת שלום.
*
מתי סין-קרונה
פוסט אליפות פרה אליפות
אהבתיאהבתי