פרשת השבוע בירוק: שמיני/ מתי סין-קרונה

שמי

פרשת "שמיני" (ויקרא)

אמ;לק: אחרי שבעת ימי המילואים שנידונו בפרשה הקודמת, וארבע נקודות מעודדות שהשיגה הנבחרת, מגיע היום השמיני ובו חנוכת המשכן.

ובכן, לא בכדי שר רמי קליינשטיין "כמו אש, אש על הפנים", ולא בכדי שר קובי פרץ "את כמו אש". כי לאש שיצאה ממשכן ה', אש שאיחדה את עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא – אין אח ורע. לעומתה, כל אש אחרת היא רק "כמו" ושום דבר לא יכול להשתוות לה.

לא עוברים כמה רגעים מחנוכת המשכן, וכבר נכנסים אליו נדב ואביהוא, בניו של אהרון הכהן – שיכורי נצחון, מלאי התלהבות והקרבה ותוך קריאות "תל אביב עולה באש" – להקטיר אש לה'. הקדוש ברוך הוא שואל אותם: "מאיפה אתם?", הם עונים "מתל אביב" – ונשרפים מיד. על הסיבות לשריפתם תוכלו לקרוא בדרשה השבועית.

בסוף הפרשה מתחיל הקורס "דיני כשרות – מבוא לגסטרונומיה יהודית, שיעורים 10-1 בנושא 'מה אסור לאכול', ונתחיל עם 'מה מותר'". כולה עשר בהמות מותרות לנו לאכילה. יש טענה שיהודים לא טובים בכדורגל כי שחקן יהודי לא אוכל בבוקר את מה שאוכל שחקן לא יהודי. פרשת "שמיני" מאששת את הטענה: הבהמות המותרות לנו באכילה, כולן צמחוניות (מעלות גירה), שלועסות שוב ושוב את העשב שהן אוכלות לפני הבליעה – תכונה שפוגעת ביכולתנו לחשוב ולשחק מהר, וגורמת לנו במקום זאת ללעוס שוב ושוב את ההתלבטות למי למסור ומתי.

בנוסף, כל הבהמות המותרות לאכילה אינן בועטות – כי אין להן פרסה נוקשה לבעוט (מפריסות פרסה), אלא שסע החוצה את כף הרגל כדי שיהיה להן מקום לאצבעות.

ואם אלו החיות שאנחנו אוכלים – כולן נרדפות אחרי חיות אחרות ולא רודפות – איך נהיה טובים בכדורגל? אך אם יבוא מאמן ערל שילמד אותנו לרדוף ולתקוף ולא להרדף ולהסתגר בהגנה; שילמד אותנו לבעוט כמו סוסים טמאים ולא כמו עדר כבשים שחוט; ושילמד אותנו לשחק מהר בלי לחשוב, כמו נמר טמא העט על טרפו ולא כמו צבי המביט בתמימות אל טורפו ושואל עצמו באדישות: נו, מה נעשה עכשיו? – אולי רק אז תהיה לנו נבחרת שנוכל להתגאות בה.

לדעתי כבר יש, תודה אנדי.

הדרשה השבועית: ירוקיי ורבותיי, רבים שואלים אותי מדוע אנו עוסקים שבועות על גבי שבועות בהקמת המשכן ובחוקיו המבאסים, והרי – אינעל דינק דאורייתא – אין משכן! כשם שאין אליפות! ושניהם רחוקים מאיתנו רחוק המקום הראשון שבליגה מהמקום השלישי. ובכן, בונבונים של ואסילי, אם יפול עלינו מחר בבוקר המשכן? ואם ננצח את כל המשחקים מעתה ועד סוף הליגה כשמכבי תל אביב תפסיד בכולם? הרי הכל יכול לקרות בעולם, ולא רק לכל רעה שלא תבוא אנו צריכים להתכונן, אלא גם לכל טובה שלא תבוא אנו צריכים להיות מוכנים.

ולפיכך, כשם שמיד עם נחיתת המשכן הקדוש עלינו יש לדעת לעובדו במיומנות ובמסירות, כך אנו מחויבים להיות מוכנים עם בקבוקי שמפניות במקרר, באם הבלתי יאומן יתממש ומכבי שלנו תזכה באליפות במהרה בימינו.

הלוא בזמן שיבנה מחדש המשכן ובזמן שתבוא האליפות עלינו נחווה כולנו איחוד עם השם יתברך, כי אש יוצאת מלפני ה' ומתחברת לאש הבאה מאיתנו והקרבת הקורבנות הינה דו צדדית – גם שלנו וגם של אלוקים. ובדומה לכך, יתאחדו גם האוהדים ביציע שהקריבו את ימיהם הטובים לקבוצה, והן הקבוצה על כר הדשא, שהקרבתה הגדולה קיבלה משנה תוקף עם הזכייה באליפות.

ובכן, לאחר שהסברתי את הסיבות להכנות שאנו עושים עכשיו להקמת המשכן, כמו גם לזכייה באליפות עוד בחיינו – למרות ששניהם רחוקים מאיתנו מרחק ימי בראשית מהחללית בראשית – נלמד היום, סוכריות מנטה של בית רבן, ממה צריך להיזהר כשזוכים באליפות. על כך מלמדת אותנו התורה את מה שלמדנו על בשרנו בשנת 2001.

ביום הגדול והקדוש, יום הקמת המשכן, נכנסים אליו נדב ואביהוא, בניו של אהרון הכהן, שיכורים מקדושה ומלאי התלהבות ואהבת השם; הם מדליקים אש זרה אותה לא ביקש אלוהים, אשר בתגובה שולח בהם אש אשר שורפת ומכלה אותם.

יא חושילינג דרבנן. בשנת 2001, אחרי שבע שנים ללא התואר הנכסף, התאחדה אש קבוצתנו עם אש האוהדים למשחק אליפות. אך בתוך השמחה הגדולה עשינו צעד אחד רחוק מדי, ומהחגיגה הגדולה הגיע האסון שבו מחצנו את חברינו שרק בנס לא כולו כנדב ואביהוא, אלא נפצעו ונפגעו בנפשם ובגופם. ועל כן, ירוקיי ורבותיי, כשם שהתורה מצווה עלינו לשמוח ולהתלהב – אך במסגרת מערכת חוקים, שמגבילה את היכולת לפגוע ולסטות מהדרך כשם שסטו נדב ואביהו – כך גם עלינו לזכור טוב טוב שאם תיפול האליפות משמיים אחרי שנים על גבי שנים, נדע איך להתנהג ולשמוח ולצהול ולהתאחד עם קבוצתנו איחוד נפשי ללא פגיעה פיזית, ללא התלהבות יתר, בנעימות, באחווה, מתוך מסגרת חוקית שמקדשת את הסיסמא "האדם לפני האוהד", ונאמר אמן כן יהי רצון.

חנוכת המשכן, בית שני

הציטוט השבועי: "כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו, לְנַתֵּר בָּהֵן עַל-הָאָרֶץ" (י"א, כ"א)

תרגום אונקלוס: מורה לספורט בתקופת המקרא, מדגים לתמידיו תרגיל קפיצות ברכיים לבטן.

תהילים נגד טילים (תפילתו של השוער חיימוב): "וָאֱהִי לָהֶם לְמָשָׁל. יָשִׂיחוּ בִי, יֹשְׁבֵי שָׁעַר" (ס"ט, י"ב-י"ג)

תפילה להפוך לאגדה (לְמָשָׁל) בקרב שוערים מחליפים (יֹשְׁבֵי שָׁעַר) אשר ידברו על חיימוב רבות (יָשִׂיחוּ בִי).

הפיוט השבועי

עובדיה חממה מתוך פרויקט שהתחיל באוקטובר האחרון, בו הוא כותב, מלחין ומקליט בכל שבוע שיר חדש על פרשת השבוע. הנה על פרשת שמיני, והצלחתו של אהרון להתאושש מהאסון הנורא שפקד אותו במות בניו, ולקום ולברך את העם. תבורכו כולכם, שבת שלום.

*
מתי סין-קרונה

לכל פרשות השבוע בירוק >>>

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, פרשת השבוע, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s