פרשת השבוע בירוק: במדבר/ מתי סין-קרונה

פרשת "במדבר" (ספר במדבר)

אמ;לק: רק נגמרה העונה, ואלוהים כבר מתחיל לארגן את העונה הבאה. בונה סגל, עושה מפקד אוהדים (603,550 אוהדים בני ישראל מכל ארגוני האוהדים גם יחד), מכריז על מחירי מנויים ומתחיל לעבוד עם שחקניו בני ישראל על שיטת היהלום, תוך שהוא מתרגל עם העם – לקראת תחילת המסע לעבר חציית המדבר וכיבוש הארץ – עמידה נכונה במערך: צפון, דרום, מזרח,מערב.

כן, כך מסדר ה' את השחקנים על הדשא סביב למשכן, בדיוק כפי שהוא מסדר, כמה פסוקים לפני כן, את האוהדים ביציע. ודווקא על סידור האוהדים ביציע שווה להתעכב. כי הלוא ידוע שביציע הצפוני יושבים האוהדים השרופים של מכבי. הרעשניים, מובילי דעת הרחוב ומובילי העידוד. וביציע המערבי יושבים המכובדים והנכבדים, ובדרומי, רחמנא ליצלן, יושבים אוהדי היריבה עם כלי העבודה הזרה שלהם. אבל היציע החשוב ביותר באצטדיון, היציע בעל קיבולת הקהל הגדולה ביותר והיציע שבאמת צריך לקחת על עצמו את הובלת הקהל של מכבי הוא היציע המזרחי. זהו גם היציע החשוב ביותר בעיני ה'.

בבואו לארגן את הטראקים בסיני, השם יתברך מחלק את העם לארבע אוגדות בנות שלושה שבטים כל אחת. בראש האגף המזרחי של מחנה העם הוא מציב את שבטי יהודה, יששכר וזבולון, שמרכיבים את האוגדה הגדולה והחזקה ביותר (180,400 אוהדים), ומצווה אותם ללכת ראשונים ולהוביל למעשה את העם במסע הנדודים במדבר. לא בכדי נתן אלוהים משמעות גדולה ליציע המזרחי, בבוחרו את שבט יהודה, אשר ממנו יצא משיח בן דוד, להוביל את העם כראש מחנה האוהדים ומניף הדגל ביציע. שכן המזרח, הנקרא במקראית "קֵדְמָה", שפרושו גם "לפנים” או “קדימה”, וגם "שהיה קודם, בעבר" – הוא מהות היהדות הרוחנית: "להביט וללכת קדימה לעבר העתיד, בנושאנו את זכרון העבר".

זו כנראה גם אחת הסיבות שיציע המשפחות באצטדיון בחיפה הוא ביציע המזרחי – המקום אליו הולכים יד ביד, אוהדי מכבי הנושאים את זכרון העבר תחת שיערם המאפיר, עם ילדיהם המוקרבים ביציע לעתידה של מכבי.

מהיציע המזרחי נושבת רוח מכבי האמיתית: האנשים הפשוטים. לא עשירים מדי, לא צעקניים מדי, מכובדים מכדי לשבת בדרומי, קרוב לאוהדי היריבות. אנשים שמכבי עוברת בוורידיהם במשך דורות, מועברת בירושה לבני הדם הירוק. חפים מכל אינטרס של מועדוני אוהדים, אינטריגות ויריבויות. לא מעורבבים ולא מעורבים. אלו האנשים שראוי שיובילו את האצטדיון לטירוף שיבוא עם הגאולה. נכון, אמנם מהיציע הצפוני מתחיל העידוד, אך לפעמים גם שם הוא נעצר. מצד שני, דמיינו רגע את הרגעים האלה בהם האצטדיון כולו מתרומם באוויר בשירה אדירה. עצמו את העיניים ותחלמו איך היא מתחילה. שמעו איך השירה מגיעה מהצפוני, ואז לוחכת את שוליו של המזרחי שמצטרף, ורק כשהמזרחי כולו רועם בהד לכל היציעים, אפשר להכריז שמי שלא ראה שמחת בית מכבי, לא ראה שמחה מימיו.

שהאצטדיון הזה יעוף כבר לשמים ונראה לעולם מי זו מכבי. זה יבוא, זה חייב לבוא.

האמ;לק מוקדש לאוהדים הטובים ביותר בעולם, שאותם לימדו אחרת: קודם כל נאמנות. שנזכה כולנו, כל אוהדי מכבי בארץ ובעולם, להתאחד במהרה בימינו תחת קורת הגג המוזהבת בחיפה, ולהביא את מכבי הכי גבוה שאפשר.

ואם תשאלו "איך ייכנסו כולם לאצטדיון?", אענה שאין לי מושג, אך אם בבוא המשיח, יהיה מקום לכל המתים שיקומו מקברם. אז גם אנחנו, כשנקום מקברנו, כבר נמצא מקום לכולם. והנה אנחנו קמים.

הדרשה השבועית: ירוקיי ורבותיי, בקושי שבוע עבר מסיום העונה. עוד לא הספקנו לייבש את בגדי החג הירוקים, איתם קפצנו ראש מבמות העלייה לאירופה בחוף דדו ישר לים, וכבר הקדוש ברוך הוא, בחוכמתו כי רבה, מכין אותנו, את עמנו ההולך במדבר הספורטיבי כבר שנים, לכיבוש הארץ בעונה הבאה, או – מקסימום – עוד ארבעים שנה.

וואלק בונבונים של ואסילי, רק הסרנו את צעיפי הצמר המיוזעים מהסחונייה בנתניה של סוף אייר תחילת סיון, ואבינו שבשמים לא שוקט על השמרים וסוגר לנו וואחד סגל לעונה הבאה, אינעל דינק דאורייתא איזה סגל בונה לנו בורא עולם!

אמנם – אני יודע שתקבלו את זה בעין רעה – אלוהים מחליט להשאיר את גרשון וקהת בסגל. אך אל ייצא קצפכם אפורי חולצות שלי, כי הלוא טעטא שם את הלוויים להיות שומרי המשכן. ומה לעשות; גרשון וקהת הם בני הלוי היחידים בסביבה שיודעים איך נראה כדור ויש להם חוזה לעונה הבאה. ולך תמצא עכשיו בלם בשם מררי (הבן השלישי של לוי). חוץ מזה, ודאי תשמחו לדעת שאלוהים לא בונה עליהם כשחקני הרכב לשנה הבאה, ומציב את גרשון הימה מהמשכן לשמור על אוהד מועד; דהיינו בצד המערבי של האצטדיון, לשמור בספסל המחליפים. כמו כן מוטל עליו לשמש מגן אימונים לקלעי החצר, שהם חלוצינו המהוללים. שנאמר: "וּמִשְׁמֶ֤רֶת בְּנֵי־גֵֽרְשׁוֹן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַמִּשְׁכָּ֖ן…וְקַלְעֵ֣י הֶֽחָצֵ֗ר.." (ג', כ"ה-כ"ו).

ואילו קהת, עליו נאמר: "קְהָת, יַחֲנוּ, עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן, תֵּימָנָה" (ג',כ"ט). דהיינו: ישלח להתחמם בדרום (תימנה) האצטדיון. ימלא גם את תפקידו לשמור את חדר ההלבשה בריא, על רהיטיו ושחקניו ורגליהם, שהינם כלי קודשם, שנאמר: "וּמִשְׁמַרְתָּם, הָאָרֹן וְהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנֹרָה וְהַמִּזְבְּחֹת, וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּהֶם"(ג', ל"א).

ובכל זאת, למרות שאלוהים לא סופר את קהת בהרכב, הוא מצווה במיוחד לא לוותר עליו ועל משפחתו הנרגשת ביציע, ולהמשיך איתו ואיתם עוד עונה באומרו: "אַל-תַּכְרִיתוּ, אֶת-שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי" (ד',י"ח). וגם בנוגע לגרשון – מלך מלכי הקבוצה מצווה לשמור על ראשו בצלופן עד שינגח את שער האליפות, כפי שנאמר בתחילת הפרשה הבאה: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן–גַּם-הֵם" (ד', כ"ה).

ומדוע דווקא קהת וגרשון, יאחושילינג דרבנן, דווקא הם מקבלים חסינות מהקדוש ברוך הוא? ובכן ירוקיי ורבותיי, היושב במרומים יודע שכבד משא חוזיהם על כתפיהם בלכתנו במדבר, ועל חוזיהם היקרים ההולכים עימם לכל אשר ילכו, אם על הדשא לליווי שחקני היריבה או ליציע המערבי, להינפש קצת עם כל אלה שמחוץ לסגל, נכתב בספר משלי: "יְקָרָה הִיא, מִפְּנִינִים; וְכָל-חֲפָצֶיךָ, לֹא יִשְׁווּ-בָהּ" (ג',ט"ו).

אך אל תטעו. לא השם יתברך יעשה חסד עם כיסו. כי הנה הנה מעתיד ה' להעמיס על כתפיהם הירוקות של קהת וגרשון צלחות אליפות וגביעים בארץ ובאירופה, שיתחילו להביא כבר מהעונה הבאה. ונאמר אמן כן יהי רצון.

הציטוט השבועי: "וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה "(ב', ג')

תרגום אונקלוס: ההכרזה על הענקת הגביע, התשע"ט.

הפיוט השבועי

שיר המכבייה השנייה 1934. כל כך ציוני, ועם זאת גם כל כך יהודי.

השמש הקופחת עולה ממזרח על עוד עונת מלפפונים. הביטו עליה בעוז. הביטו בה בשם המחר. אנו צופים לקראת שעה גדולה, זקוף הראש, נפשנו עוד לא שחה.

שיהיה לכולנו שבת שלום.

פָּנֵינוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה,

דַּרְכֵּנוּ שׁוּב פּוֹנָה מִזְרָחָה.

אָנוּ צוֹפִים לִקְרַאת שָׁעָה גְּדוֹלָה,

זָקוּף הָרֹאשׁ נַפְשֵׁנוּ עוֹד לֹא שָׁחָה.

חוֹצְבִים אָנוּ גּוֹרָל בְּיָד רָמָה,

נוֹשְׂאִים בַּלֵּב תִּקְוָה יוֹקֶדֶת.

אָנוּ זוֹכְרִים כִּי יֵשׁ לָנוּ אֻמָּה,

אָנוּ יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ לָנוּ מוֹלֶדֶת.

הוֹלְכִים אָנוּ לַקֵּץ שֶׁל הַנֵּכָר,

חֲלוֹם חֵרוּת יַחְדָּו נַגְשִׁימָה.

אָנוּ דּוֹגְלִים בְּעֹז בְּשֵׁם מָחָר,

וְטוּר אֶל טוּר נֵלֵךְ תָּמִיד קָדִימָה!

מילים: יצחק שנהר

לחן: דניאל סמבורסקי

מתי סין-קרונה

לכל פרשות השבוע בירוק >>>

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, פרשת השבוע, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s