פרשת השבוע בירוק: בהעלותך/ מתי סין-קרונה

פרשת "בהעלותך" (במדבר)

אמ;לק: יפה עשו במכבי שהוציאו מינוי שומר שבת, המחזיר לקונים כסף על מקומם הריק באיצטדיון בזמן שהם ממלאים את מקומם בבית הכנסת. כי אמנם רצוי, לשם שמים, שאדם יהיה גם יהודי וגם אוהד מכבי, אך אין האדם יכול לשבת בו זמנית על שני כיסאות.

פרשת בהעלותך לא עוסקת בשבת. היא עוסקת בארגון טקסי הצגת הלוויים בפני העם לפני תחילת העונה. היא עוסקת בהכרה במועד ב', המאפשר למי שלא הספיק לחגוג פסח ראשון להיחנק ממצות בפסח שני. היא עוסקת בשכלול מערכות תחבורה ציבורית בשיטת חנה וסע, המנוהלות על ידי עמוד ענן המכוון את העם מהחנייה אל קווי הנסיעה לארץ. היא עוסקת בהכשרת הגשש הבדואי הראשון – חובב בן רעואל המדייני, חותן משה, ממנו מבקש משה להיות לעם לעיניים בזמן חנייתם במדבר. היא עוסקת בתזמורת החצוצרות הראשונה בעולם: שתי חצוצרות כסף שכיוונו את העם, על פי הניגון, לעבר כיוון הנסיעה, בישרו על אירועים חגיגיים, כנסים, מלחמות, חגים, מועדים, כניסת הנשיא לאצטדיון בגמר הגביע, שירים של שבק ס' ועוד חיצרוצים וחצצרצים למיניהם.

הפרשה עוסקת גם בהוכחה שהתסריט של הסרט הדוקומנטרי "לאכול בגדול", על ההוא שהחליט לאכול במשך חודש רק במקדונלד'ס ולבחון מה זה עושה לו לגוף, נגנב למעשה מהתורה, בה אלוהים נותן לעם המתלונן לאכול בשר במשך חודש ימים עד שייחנק. אפילו בהצגת דמות המלשן הכי ילדותי בספרות העולמית – הנער מהפסוק "וַיָּרָץ הַנַּעַר, וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר: אֶלְדָּד וּמֵידָד, מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה" (י"א, כ"ז) – עוסקת התורה. אבל בשבת, פרשת "בהעלותך" לא עוסקת. יפה עשו במכבי שהוציאו מינוי עבור שומרי השבת. גם התורה שובתת לפעמים מהעיסוק בשבת, אולי בשבתות כאלה מתירה התורה כדורגל? מי יודע, עכשיו פגרה ואי אפשר לבחון את זה.

הדרשה השבועית: ירוקיי ורבותיי. עוד לא התניעו בני ישראל את הגמלים בדרכם לארץ המובטחת, וואלק צעד אחד לא עשו במדבר, עור המפשעות עדיין חלק כמו תינוק, כפות רגליהם כשל דוגמני כפכפים, אפילו הרוקחים עוד לא רקחו מרקחות נגד שפשפות ויבלות, וכבר מתחילים בני ישראל לבכות ולהתאונן כמו אריות שרוצים רק תות. אינעל דינק דאורייתא, זה לא עם זה אמה! האוכל לא טוב, המדבר לא טוב, קשה להם, כואב להם, רוצים לחזור למצרים, שמעו יש שם אחד מוחמד סלאח, ועוד מעט מתחילה אליפות אפריקה. לא מספיק להם חלוץ עם אקדח קפצונים, הם רוצים תותח.

בונבונים של ואסילי, בני ישראל מתחילים את מסעם במדבר במצב רוח מיואש כאוהד מכבי שנקעה נפשו ואצבעו מרענון כתבות של פשכצקי. הם רוצים בשר, הם רוצים וודאות, הם רוצים מגן שמאלי. אילו היה להם בית דפוס היו ודאי מדפיסים שש מאות אלף פלאיירים עם הכיתוב "מוישל'ך".

ומוישל'ך זה, ירוקיי ורבותיי, גם לו נמאס. בחייאת, מה אתם חושבים? במקום לדפוק שבוע צלילות בראס מוחמד, הוא תקוע פה עם האולטרא בויז 40 שנה מול הפרצוף. הוא פונה לאלוקים ומבקש ממנו: "ריבונו של עולם, עזוב'תי בחייך, מה, אני ילדתי אותם? מה אני צריך את כל זה". כל כך קשה לו למשה עד אשר הוא מבקש נפשו למות.

אפורי חולצות שלי, העם לא רואה שעובדים בשקט. הוא לא שם לב שכל העניינים פה מסביב, והלוויים והדגלים והמשכן המוזהב, והפרוז'קטורים של המנורה, והכרובים והתורה הקדושה הזו, הכל הוא כלי קיבול לאמונתם, הכל כאן למען גאולתם, יש על מי לסמוך שיעשה את העבודה ויוליך אותם אל קץ עבדותם.
ולעם, כל שנשאר הוא להכניס את אמונתם פנימה אל תוך כלי הקיבול ולתת את הלב למען שבסוף הדרך עוד יהיה מאושר.

כן כן, סוכריות מנטה של בית רבן, עובדים בשקט למעננו. ועל כן מבקשת התורה, כדי שלא יבוא חרון אפו של אלוהים, וילחך באש את שולי המחנה כדי לסגור חשבון עם האספסוף, שתתנו כבוד לעוסקים במלאכה, ותרימו טלפון, ותקנו מינוי וגרין פלוס ובדרך שימו יד על צעיף חדש. ושרק תאמינו שבוא יבוא וכלי הקיבול היפה והנהדר שלנו יתמלא באמונתכם ומתוכה יצמחו גאולתנו ואליפויותינו. הנה זה בא נאום ה', עת זמיר הגיע. עד אז, בחייאת, תנו קצת שקט. עובדים.

בזאת לא תמו הדברים יא חושילינג דרבנן. ויש לסייג ולתת את הדעת גם מן הצד השני. ומן הצד השני עולה הידיעה שהעם הנבחר הוא הוא העם הנבחר גם – ואולי במיוחד – בשל היותו עם סורר ומורד, עם שלא מקבל כל דבר כמובן מאליו, עם שעומד על שלו ושפניו תמיד אל המהפכה, אל השינוי! אין אנו עושים חשבון לאיש, אף אחד לא קדוש ולא חשוב יותר מהמטרה, אפילו לא משה רבנו העניו והצנוע.

כי הרי אלוהים יודע שהקידמה והצעידה קדימה של העולם היא בדרך של מהפכות ובדרך של רצון לשנות ולשינוי, כי היום אף פעם לא טוב, אף פעם לא מספק, תמיד יש לשאוף אל המחר.

וכל זאת ניכר מן העובדה שראשית תפילתנו החשובה ביותר היא במילה "שמע", ותפילתנו הינה תביעה מהשם יתברך לשמוע אותנו, את קולנו ובקולנו. ולקול הזה, גם אם הינו קול מחאה, יש מקום להיאמר, על מנת שיצעיד אותנו קדימה.

ועל כן, ירוקיי ורבותיי – גם המוחים כלפי הקבוצה והרוטנים והפועלים לשינוי חביבים על ה'. ויש לתת להשמיע את דברם בתרבותיות, ובקשב. ואין לקחת את דרישתם למהפכה כרע גמור, אלא כרצון להתקדם, ללכת הלאה.

וכשמתקדמים ביהדות, מתקדמים עם מבט לאחור. כי הרי כל רצוננו הוא להחזיר ימינו כקדם אל הימים שבהם רק דפקנו על הדשא, ונפלו יריבינו כבשר תותחים לרגלנו. ואני מבטיח בהן צדקי, שאי שם בעתיד, צופן לנו הגורל אפילו טוב מזה, טוב מטוב טוב מאוד, ונאמר אמן כן יהי רצון.

הציטוט השבועי 1: "וּבְהַקְהִיל, אֶת-הַקָּהָל–תִּתְקְעוּ, וְלֹא תָרִיעוּ"

תרגום אונקלוס: טעם המצווה "לא תריע" באם תקעת גול לרשת קבוצתך לשעבר.

הציטוט השבועי 2: "הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת; וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל-כָּל-בְּשָׂרָם, וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם"

תרגום אונקלוס: המדריך לכדורגלן המטרוסקסואל, פרק ב – "הכנה למשחק".

הציטוט השבועי 3: "פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (י"ב, ח')

תרגום אונקלוס: אלירן עטר מחליט להוריד את היד מהפה ולדבר דוגרי.

הפיוט השבועי

40 שנות מסע רק מתחילות, וכבר מבין משה את מוסר ההשכל המרכזי שעולה מספר במדבר: היה קשה להוציא את העם ממצרים, קשה שבעתיים להוציא את מצרים מתוכו.

שנזכה לצאת ברוח ובנפש ממצרים במהרה בימינו, וקודם כל שיהיה שבת שלום.

לאה שבת מתוך האלבום המופתי של איה כורם: 2023


מתי סין-קרונה

לכל פרשות השבוע בירוק >>>

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, פרשת השבוע, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s