פרשת "שלח לך" (במדבר)
ספיישל פרשת המרגלים: סיפור מסע הרכש הלא ייאמן והלא אמיתי של מכבי, קיץ התשע"ט
(מספרים בסוגריים: המקור מתוך הפרשה, ר' בסוף הפוסט)
וישלח יעקב 12 מרגלים לתור את הארץ ולהביא למכבי שחקן שיקריס את מרכזיית הטלפונים במשרד הכרטיסים, עד כי חדר הטלפנים יראה כמו הכור בצ'רנוביל, וכרטיסי מנוי יעופו באוויר עד לגג בניין חברת חשמל.
12 מרגלים, מנשיאי הארץ, ראשי בני ישראל והסביבה הקרובה – ג'ובאני השורד, אלון החרוץ, זאהי הסוס האציל, ציון מגן שמאל, איגביני השמח, גוסטבו המחייך, מרקו הלב, פיני הסיגר, אבי הפרשן, רונן האח, דודו הבלגי ואברם המערבב – יוצאים לחפש אחר היהלום שיחזיר למכבי את כתר האליפות.
ויקרא יעקב למרקו הלב ויאמר לו: "תביא משהו בזול, אל תעקוץ בחייאת מרקו, רק עכשיו שמתי על החתונה של גרשון הבן לוי הזה את כל צי הגמלים שלי בליסינג".
ויתפלל יעקב על מרקו את תפילת "יה יושיעך מעצת מרגלים" (1), וייקרא מרקו מעתה: "מירקו הלב". וישלח אותם יעקב לתור את ארץ כנען ויאמר אליהם (2): "תתחילו בנגב, אלונה עושה מכירה פומבית, תביאו לי שחקן לאליפות, משהו בלי פערים כספיים".
וירדו ה-12 לנגב כפי שציווה אותם יעקב, ואלונה קשה כמו אבן צור. ותדרוש בעבור מיכאל אוחנה, שחקן שראה לאחרונה דשא כאושפיז בסוכת חצר בית המלכה, את כל הוצאות קמפיין הבחירות שלה לסנהדרין, פלוס התחייבות לניתוח בלונדון לכל שחקן מבירת הנגב שיקרע ת'צולבת בעשור הקרוב.
ויצאו ה-12 ממשרדה של אלונה ויעלו להר הנגב, ויצפו משם על כל הארץ. ויתורו אחר ששלח אותם יעקב באומרו: "אני רוצה שתדווחו לי מה קורה עם היריבות בליגה, אם הן מתחזקות בינתיים או גם הן בעונה פיננסית (3), ותרחרחו מי האנשים האלה שיושבים איתם על חוזים, אם הם עוקצים או צובטים (4) ואיזה קבוצות הולכות לשחק העונה פתוח או סגור (5). ואולי תראו אם אתם מוצאים שם איזה מאמן כושר (6). ואם תמצאו שחקן עם שם של עץ, כמו דקל, אז תביאו. ואם אין, אולי נתחזק באיזה שחקן עם של פרי. לא פריי, הוא יקר. פרי. ענבי, למשל" (7).
ויפתח יעקב את עיניו כמו התגלה לו הרגע שעוד יומיים הגרלה בניון ואין לו לא חליפה ולא סגל למשחק אימון 7 על 7, ויישיר מבט אל עיני המרגלים כהוזה במשיח בן דוד באגף שמאל של ההגנה, ויאמר אליהם: "תמצאו לי שחקן בשם ענבי! לא מעניין אותי אם יהיה מליגה א', אבל חשוב שיתחרז עם זהבי. זה השחקן שמכבי צריכה. כי הימים ימי עונת המלפפונים בשביל כולם, אך בשביל מכבי אלה ימי בכורי הענבים. העונה זו העונה, רוצו מצאו לי ענבים" (8).
ויתורו את הארץ לאורכה ולרוחבה, מספא במדבר צין עד מרחצאות חמת גדר (9) ולא מצאו כלום. ויגיעו לחברון ויצפו שם בילידי הענק. וידבר זאהי וישאלם בשפתם: "האם יש באמתחתכם איזה תותח מהמגזר, משהו שימכור מינויים הרבה יותר מהר מדולב חזיזה?". ויענו לו החברונים: "וואלק שבע שנים אנחנו בונים קבוצה בשביל משחק ידידות נגד זמאלק ממצרים. מה אתם באים פה עכשיו לעשות לנו כיבוש" (10).
ויאמר להם איגביני בשפתו: "איים ורי הפי טו בי איר". ויקפוץ עליו ג'ובאני ויאמר לו לאיגביני: "בוא בוא תעשה לי שק קמח עד קרית ארבע". ויראה זאת אלון ויגער בהם: "מה אתם עושים פה שכונה, תהיו רציניים. באנו למצוא שחקן לפני שהקופים עולים על רחוב המסגר". ויחייך גוסטבו ויאמר: "כן, אלון צודק, בלי שטויות בחייאת ג'ובאני". וייקח איגביני את כולם על הגב שק קמח עד קרית ארבע.
ויפנו ה-12 לראות איזה טאלנט במגרש הקט-רגל ברמת אשכול. ויצפו בטאלנט ויתרשמו וישאלוהו לשמו, ויאמר להם "קוראים לי פאר כספי". ויתאכזבו מרה וישאלוהו אם מכיר אחד בשם "ענבי". ויצביע פאר על המנוזל שעמד מחוץ למגרש וצעק: "עכשיו תורי, עכשיו תורי", ויקראו אליו. וילחש באוזנו לפני הצגתו למרגלים: "בוא בוא ענבי, עקצת פעם? בוא תעקוץ".
ויעקוץ ענבי, ויביא עימו גם את חבריו: רימוני האדום ותאני הפג על הדרך. ויארזו השנים-עשר את העסקה, ויתלו את השלושה במוט על הגמלים וידהרו לרחוב המסגר (11). ויהיו בדרכם ארבעים יום (12) ויגיעו שנייה לפני סגירת חלון העברות.
ורחוב המסגר פקוק מאוהדי מכבי הצווחים: "רכש", וחרטומים מעלים באוב שמות שחקנים מיציע העיתונאים המאולתר ליד דוכן הפיס שבפינת יצחק שדה. ויוצגו ענבי ורימוני ותאני לראווה עם בגדי מכבי החדשים על הבלקון שמעל תחנת האוטובוס (13).
ויאמרו המרגלים ליעקב: "וואלק אחלה ארץ שלחת אותנו, זבת מרחצאות חלב ודבש, אבל אלו בבלקון זה מה יש (14). ובכלל אין לנו מה לחשוב על אליפות עונה הבאה, הולכת להיות ליגה קשה (15). באר שבע מתחזקת בעמלקים (16), לבית"ר יהיו שחקנים משלוש הדתות (17) ולתל אביביות יש אצטדיון חדש שבנו כנענים" (18).
וישתיק אברם המערבב את הבכיינים שמורידים ליעקב ת'מצב רוח, ויאמר להם: "למה מי אלו כל הקבוצות האלה? יעקב מחר בהגרלה בניון ויש לנו העונה קבוצה – מינימום סיבוב שני בליגה האירופית" (19). ויעמוד מירקו הלב בצד ויהנהן בהסכמה. ושאר עשרת המרגלים המשיכו בבכיים ויאמרו: "יעקב, אין לנו סיכוי העונה (20). אתה יודע מה ביקש אברמוב על דולב חזיזה? לקרוא לאצטדיון בחיפה על שם המסעדה שלו, פלוס טיפולי השתלת שיער בטורקיה לו וליוסי אבוקסיס".
ויצאו העשרה אל הבלקון ויצעקו לאוהדים המצפים למוצא פיהם: "תתכוננו לרדת ליגה, חיפשנו בכל הארץ וכל מה שהצלחנו להביא זה את המנוזל הזה ושני החברים העקומים שלו שאין לנו מושג איך הגיעו לכאן"(21). ויבכו האוהדים כל הלילה ההוא (22), וילינו על יעקב, ויאמרו איש אל אחיו: "מה הוא שלח אותם לארץ לחפש שחקנים כשתיכף מתחילה אליפות אפריקה במצרים?" (23). ויאמר איגביני: "איי וויל בי ורי הפי טו בי אין מצריים. יעקב ברינג מי היר טו ברינג פליירס פרום אפריקה לייק מי". ויאמר זאהי: "וואלה למה לא שלחו אותנו למצרים, יש שם מלא שחקנים מהמגזר. לי ולמוחמד סלאח יש שפה משותפת". ויאמר ג'ובאני: "יס, ואני יכול להביא משם…אה… קרואטים". ויפלו כולם מצחוק על ג'ובאני שיודע לעשות שמח גם ברגעים קשים, רק אברם המערבב ומירקו הלב קרעו את בגדיהם לנוכח תבוסתנות האוהדים ושאר המרגלים.
ויאמר אברם המערבב ליעקב: "תיפטר מכל המרגלים האלה, כולם עובדי עבודה זרה ולא מבינים כדורגל. תראה את ענבי איזה רגליים יש לו, שחקן לאליפות".
ויאמר יעקב לאברם: "אבל אתה הבאת לי את כל אלה".
ויאמר לו אברם: "יעקב אתה מערבב. אני אומנם הבאתי אבל אתה שילמת".
ויאמר יעקב: "וואלה נכון, עוד פעם עקצו אותי. כמה עלו לי שלושת אלה על הבלקון?".
ויאמר אברם: "עשרה שקלים פחות מפאר כספי".
ויסמוך יעקב את ידיו על אברם המערבב ומירקו הלב, שהם אלו שיובילו את מכבי ואת האוהדים הקדושים לאליפות ולגביע ולעוד הרבה ביקורים בהגרלות בניון. ויזרוק את כל השאר מצרימה לראות אליפות אפריקה. ויעלו לבלקון אברם המערבב ומירקו הלב, ויפנו אל העם בחבקם את שלושת שחקני הרכש החדשים. וירם אברם את רגלו של ענבי אל הקהל, ויפשיל מכנסו, ויצעק אליהם: "תראו איזה רגל לאליפות!". וישאג העם בשמחה, ויגיע הצלם ממחלקת השיווק, וינציח את הרגע עבור הרשתות החברתיות. ותועלה תמונה מהבלקון תחת הכותרת: "הרגל שתביא אליפות". ותקרוס מרכזיית הטלפונים במשרד הכרטיסים, ויחודשו המינויים כקדם, וייחטפו החדשים עד כי יימכרו מינויים לגג בניין חברת חשמל.
אין לראות בדברים שנכתבו לעיל אלא כערבוב בין פרי הדמיון לדברי אלוקים חיים.
הפיוט השבועי
בסוף הפרשה, מצווה ה' את העם להטות עליהם את אביזר העידוד הלביש הראשון: הציצית.
בניגוד לאביזר העידוד הראשון – הדגל, שהומצא כמה פרשות קודם – הציצית הינה כלי זיהוי שקשה לתלשו מגוף האדם אלא רק אחרי מאבק, בדומה לצעיף או לחולצה.
אז לרגל השעון שמתקתק לקראת המשחק הראשון באירופה, נברך: שנזכה ושנוכל להזדהות עם מכבי בגאווה בצעיף ובחולצה ירוקים, בפני כל עמי הארץ לרוב, וכל עמי אירופה עוד השנה. ושיהיו הצעיף והחולצה סמל אל מול עינינו למען לא נתור אחר אלילים אחרים אשר רבים מאיתנו זונים אחריהם בשנים טרופות אלו. ונאמר אמן כן יהי רצון.
וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִית, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְוֺת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם. (ט"ו, ל"ט)
מקורות מתוך פרשת "שלח לך":
(1) על פי פרוש רש"י.
(2) "וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַֽעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר" (י"ז, י"ג)
(3) "וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶֽחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב" (י"ח, י"ג)
(4) "וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ ישֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה" (י"ט, י"ג)
(5) "הַֽבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים" (י"ט, י"ג)
(6) "וּמָ֣ה הָ֠אָ֠רֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה (כ', י"ג)
(7) "הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ" (כ', י"ג)
(8) "וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים" (כ', י"ג)
(9) "וַיַּֽעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת" (כ"א, י"ג)
(10) "וַיַּֽעֲל֣וּ בַנֶּ֘גֶב֘ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימָן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָֽעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם" (כ"ב, י"ג)
(11) "וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָֽרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים" (כ"ג, י"ג)
(12) "וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם" (כ"ה, י"ג)
(13) "וַיֵּֽלְכ֡וּ וַיָּבֹ֩אוּ֩ אֶל־משֶׁ֨ה וְאֶל־אַֽהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ" (כ"ו, י"ג)
(14) "וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַ֠ם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ" (כ"ז, י"ג)
(15) "אֶ֚פֶס כִּי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם" (כ"ח, י"ג)
(16) "עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב" (כ"ט, י"ג)
(17) "והַֽחִתִּ֠י וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר" (כ"ט, י"ג)
(18) "וְהַכְּנַֽעֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם" (כ"ט, י"ג)
(19) "וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־משֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַֽעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ" (ל', י"ג)
(20) "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ, לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם: כִּי-חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ" (י"ג, ל"א)
(21) "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת" (י"ג, ל"ב)
(22) "וַתִּשָּׂא, כָּל-הָעֵדָה, וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא" (י"ד, א')
(23) "וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל-אָחִיו: נִתְּנָה רֹאשׁ, וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (י"ד, ד')
מתי סין-קרונה