פרשת השבוע בירוק: בלק/ מתי סין-קרונה

פרשת “בלק” (ספר במדבר)

אמ;לק: בלק מלך מואב מנסה לנחס את בני ישראל מלהבקיע את שערי עירו. לשם כך הוא שולח את בלעם בן חיים לעשות לעם "עמה" על מפתן הרחבה, כדי לנסות לעצור את בני ישראל מלבעוט את המואבים קיבינימאט. אך הלוא ידוע שכל עמה מנחסת נפתרת אצל יהודי עיראק ב"עמה בעינק", המבטל את כל הקללות והחרמות והמרעי בישין שהוטלו ובאים להיטול עלינו על ידי צרינו ושונאינו. וכפי שאלוהים שלח לבלעם מלאך שהפך את קללותיו לברכות, כך הוא ישלח לנו מלאך שאת כל קללותיהם של בני הבליעל כלפי העם ומכבי יהפוך על פניהם ועמה בעיניהם, ובמקום קללות יצאו מפיהם ברכות על הצלחתנו, וישתחוו עוד השנה הבני יונות. ונאמר אמן.

עד כאן על קללות מחוץ. על קללות מבית, יעלה ויבוא כבוד הרב לשאת את דרשתו.

הדרשה השבועית: ירוקיי וירוקותיי, יש מדים חדשים לבנינו ולבני בנינו בכל המידות, ובכל הצבעים הנכונים ובכל המספרים – פרט ל-4,1 ו-10, שעדיין לא מצאנו מי ירצה ללבשם ללא פערים כספיים – והנה הנה, נאום ה', מתחילה לנו העונה.

ואתם, בונבונים של ואסילי, בפיכם רק קללות יא חושילינג דרבנן. עוד לא נפתחה העונה, והנכם עושים ונהפוך הוא, ומקלסים את מכבי מבפנים, רחמנא ליצלן: "שתחל שנה זו וקללותיה".

אוי אוי אוי אפורי חולצות שלי, הן קללותיכם מוצדקות מן המוצדקות ויש לכם כי תלינו על המתרחש במכבי שלנו, המציגה בפתיחת השנה חבורת שחקנים שיש להם סיכוי להיות כוכבים רק באם תצולם עונה שנייה לסדרה "ליגה ג'": "ליגה ג' – הדור הבא".

ירוקיי ורבותיי, בלעם האצטגנין עושה את דרכו לעבר עם ישראל, כדי לקללו קללות קשות. ומי עוצר אותו בדרך? מי מונע ממנו לקלל ולגדף את עם ישראל? אתונו, אינעל דינק דאוריתא, אתונו הנאמנה הפותחת את פיו ואומרת לו: "וואלק בלעם, חלאס עם קללות. לאן יביאו אותנו הקללות הללו אם לא לעברי פי פחת".

כן כן ירוקיי ורבותיי, גם האתון הכסילה אך הנאמנה יודעת שקללתו של בלעם תביא לכלייתו. ובכך שהיא עוצרת את המקלל מלקלל, היא מצילה אותו מידי שמיים.

סוכריות מנטה של בית רבן, נאמני הר הכרמל! הקללות לא יביאו את המזור למצבנו הרע. כי הלוא הקללות הן כקיא של בולמי, הן מועילות לתחושת ההתרוקנות אך ממשיכות לגלגל הלאה את המחלה. ועל כן, ירוקיי ורבותיי, כשהברירה שעומדת בפניכם היא בין לקלל או לברך, בחרו בברכה – כי מסגולות הברכה שהיא מרפאת את הנפש הדוויה, ומבשרת את הצמיחה והגאולה.

ובעמדנו בפתיחת עונה זו, בשעת משבר לכל הדעות, בזמן בו אנו מרגישים נחותים וקטני מוחין, וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם (י"ג, ל"ג), יש בידנו להבין שעל מנת שנזכה לברך בסופה ש"כלתה שנה וברכותיה", עלינו לסכור את סכר הקללות ולעמוד על רגלינו ולברך את מכבי בברכותיו של בלעם את ישראל: "הן מכבי תשכון לבדד בראש בטבלה עם שלושים נקודות הפרש, וגם עם שניים וחצי זרים תעפיל ותעבור את הגויים באירופה בנקל, שלב אחרי שלב עד הנפת הגביע, כי רבים אנחנו מאוד, ומנויי יעקב ייקנו אין ספור (2), עת יוציא את ג'ורג' מנדז'ק מאליפות אפריקה במצרים בעבור הון תועפות (3). או-אז יקום הקפטן נטע לביא, וכארי יתנשא מעל יריבינו ולא ירפה מהם עד שפיהם יאכל דשא (4). מה טוב הוא חדר ההלבשה שלך יעקב, המכיל בתוכו את טובי בנינו הירוקים, ומשכנה של מכבי יימלא בעבורם (5), בעוד ימחצו הם בעבורנו את כל אויביהם בארץ ומחוצה לה. ויכרעו הירוקים על הדשא משמחת שערים, ורק השופט יקימם ויזרזם להבקיע שער נוסף (6). שיהיו מברכינו מבורכים ואררינו ארורים (7), ונאמר אמן כן יהי רצון, כי האימפריה עוד תחזור".

ברכות בלעם מתוך הפרשה:

(1) "הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (כ"ג, ט')

(2) "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל" (כ"ג, י')

(3) "אֵל, מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם–כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם, לוֹ" (כ"ג, כ"ב)

(4) "הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" (כ"ג, כ"ד)

(5) "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל" (כ"ד, ה')

(6) "יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם–וְחִצָּיו יִמְחָץ.כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ" (כ"ד, ח'-ט')

(7) "מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ, וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר" (כ"ד, ט')

הציטוט השבועי 1: "הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ לִקְרֹא־לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹֽא־הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔ם לֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ:" (כ"ב, ל"ז)

תרגום אונקלוס. דברי אלי כהן ליוסי בניון בחדר ההלבשה (ל' בשבט התש"ס. שביעי למרץ אלפיים למניינם)

הציטוט השבועי 2: "כִּ֤י לֹא־נַ֨חַשׁ֙ בְּיַֽעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵֽאָמֵ֤ר לְיַֽעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּעַ֖ל אֵֽל" (כ"ג, כ"ג)

תרגום אונקלוס: המשך סיקור המשא ומתן בין שחר למאור בוזגלו. מאור אומר לשחר – "אתה לא נחש ואני כבר לא קוסם גדול, כעת תגיד לאבא יעקב מה אתה עושה בשבילו".

הפיוט השבועי (וקצת מתהליך הכתיבה)

בשבוע שעבר רציתי להעלות את השיר הנפלא הזה של חיים גורי, בביצוע המדויק להכאיב של אריק סיני והלחן המפתיע של אהובה עוזרי זכרה לברכה.

התחבטתי במשך שעות בחוט הדק שבין המשפט הסוגר את השיר: "ראה מולו קנדון זרוק כתום הפעולה, מועט המחזיק עדיין את נפלאות המרובה", לבין הייחוס של רש"י את יציאת המים מן הסלע (בפרשה הקודמת – קרח) ל"מועט שיש בו מן המרובה".

בסופו של דבר לא הצלחתי למצוא את הכיוון לכתוב עליו, למרות שהדמות הזו המוצאת עצמה סרוחה על שפת הים, התחברה לי עמוק עם דמותנו, אוהדי מכבי המוצאים עצמם בים יותר ויותר מוקדם מדי. ובכלל, מהי מכבי אם לא קונדום זרוק כתום הפעולה, כל כך מועטה ודלילה בהצלחות ההווה, אך מחזיקה עדיין את נפלאות המרובה של עברה האדיר.

והנה השבוע, לקראת סוף הפרשה מופיע משפט נוסף מתוך השיר, הנשמע בהאזנה ראשונה כה חילוני ואישי: "נופל וגלוי עיניים". ואז כבר לא היה לי ספק שהשיר העצוב הזה, המרוקן מאנרגיות, יהיה השיר שממנו נתחיל עונה רק כדי לסיים אותה במקום הכי גבוה שאפשר להגיע.

נפלנו כבר, הגענו לתחתית של התחתית, זה הפך אותנו לגלויי עיניים למצבנו, אולי אפילו יותר מדי. שבגילוי עינינו זה, ועם קצת אמונה, נוכל גם לראות דברים נפלאים העונה. שבת שלום, יאללה מכבי.

מתי סין-קרונה

לכל פרשות השבוע בירוק >>>