פרשת השבוע בירוק: מטות/ מתי סין-קרונה

פרשת "מטות" (ספר במדבר)

אמ;לק: ספר במדבר מספר על שלושה סוגי מלחמות בהם נלחמו בני ישראל: מלחמת הישרדות (המלחמה בעמלק), או כמו שקוראים לה בכדורגל – משחק על שש נקודות, בו שני הניצים נלחמים על חייהם; מלחמת כיבוש (לדוגמה, המלחמה בסיחון ועוג), אשר בה צריך לקחת שלוש נקודות כדי להתקדם בטבלה; והמלחמה שבה עוסקת פרשת מטות – מלחמת נקמה.

אלוהים שולח את בני ישראל לנקום במדיינים על שניסו לפגוע בבני ישראל באמצעות הבאתם לידי חטא. בני ישראל אינם צריכים לכבוש את מדיין כדי להשיג את נחלתם. אין זו מלחמת אין-ברירה עם הגב לקיר, אלא מלחמה על הכבוד ועל יוקרה, משחק שמבחינת בני ישראל הינו לפרוטוקול בלבד: תוצאתו אינה קובעת דבר, אבל היא חשובה מאין כמותה כדי להרוס ליריב ולהוריד אותו ליגה.

היום בשטרסבורג נילחם מלחמת כיבוש, לקראת מלחמת ההישרדות שתיערך בשבוע הבא. נקווה שהשנה אלו יהיו מלחמותינו, ושלא נסתפק רק בהתפלשות במלחמות נקם בעלות משמעות סמלית בלבד.

בפרשה הקודמת נבחר יהושע בן נון למחליפו של משה כמנהיג המדיני והרוחני של העם. פרשה לפני כן נבחר אלעזר הכהן, בנו של אהרון, כמחליפו בתור הכהן הגדול – ראש הממסד הדתי. במכבי החליטו לאחד את שתי הפונקציות ולמנות אדם אחד, שישמש בשלושה תפקידים. השוער יהושע כהן, שנרכש השבוע על ידי מכבי, יתפקד מצד שמו הפרטי כמנהיג מדיני ורוחני במכבי, ומצד שם המשפחה יתפקד ככהן הגדול. בין לבין גם יעמוד בשער, כמו המשיח בשיר של עמיר בניון.

המאמינים בישו היו רואים בסימנים הטבועים בשמו של השוער היהודי אמריקאי את סימני המשיח, האמור להיות גם המנהיג הרוחני וגם הכהן הגדול. ביהדות כופרים בעובדה זו וטוענים שהמשיח לא יהיה כהן מבן שבט לוי אלא יגיע מתוך בני יהודה. אם נאמין כך ואם נאמין כך – נסים עומדים לקרות לנו העונה, נסים גדולים.

הדרשה השבועית: ירוקיי וירוקותיי. השבוע התבשרנו שגורמים במכבי התחילו במגעים למען איחוד בין מועדוני האוהדים הניצים של קבוצתנו, למען יתקיים הפסוק: "רק ביחד, אנ'לא יודע פחד, כי למרות מה שעברתי זה אני ואת מכבי".

ובכן, בונבונים של ואסילי, נכון נעשה אם נהפוך עולמות למען נתאחד כולנו למען המטרה שלשמה מתכנסים אנחנו ברבבותינו.

יא חושילינג דרבנן, נכנסנו בתחילת השבוע אל תקופת שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז ל ט' באב, הימים בהם אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש. ועל שום מה חרב בית המקדש, אין אני זקוק להזכירכם, כי יודעים אתם שנחרב הבית בעבור שנאת חינם, אפורי חולצות שלי, שנאת חינם!

ירוקיי וירוקותיי, השם יתברך שולח את משה למלחמה אחרונה לפני שייאסף אל עמיו באומרו "נְקֹם, נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֵת, הַמִּדְיָנִים; אַחַר, תֵּאָסֵף אֶל-עַמֶּיךָ" (ל"א, ב'). ומסביר המליובאוויטש החמישי, רבי שלום דובער שניאורסאהן, את הקשר שבין בקשתו של השם יתברך ליציאה למלחמת הנקמה דווקא במדיינים לבין חורבן הבית בחידושו: "שהמילה מדיין, יכולה להתפרש גם במובן של מדון ומריבה, וזהו כל עניינה של קליפת מדיין שהוא הפירוד וההתחלקות, והוא שנאת חינם ופירוד הלבבות, שהוא ההפך לגמרי מסטרא דקדושה שהוא מבחינת אחדות דווקא" (מתוך מאמר בשם "החלצו רנ"ט").

סוכריות מנטה של בית רבן, הנה הנה ראיתם איך מחבר הרבי את פרשת השבוע על מלחמת מדיין לשנאת החינם של חורבן הבית, שאותו אנו מבכים בימים אלה. מכאן נשאר לחבר עוד קשר קטן בין החורבן, מדיין ושנאת חינם לבין החשיבות הגדולה והקריטית באיחוד בינינו במכבי. כי הלוא מי היא מדיין של ימינו, נאמני הר הכרמל שלי. מי היא מדיין אם לא אותם עובדי עבודה זרה מתל אביב, בהם אנו זקוקים לנקום כפי שעם ישראל נקם את נקמת ה' במדייני העבר? וכי מה פגע במדיינים בשנים עברו? מה שבר אותם לגמרי והביא עליהם לעג וקלס ושנים עקרות מאליפויות, אם לא התקופה בה על כל שני כסאות בבלומפילד ישבו שלושה מועדוני אוהדים ניצים!

והנה אנחנו – שנקמתנו רבת השנים במדיינים מתל אביב נעוצה בעובדה שאנו מייצגים את כל מה שהם לא – רבים בינינו ובין עצמנו, ניצים במחנות האוהדים, שונאים חינם כמדיינים אינעל דינק דאורייתא, כמדיינים!
וכאן מתחיל החורבן הגדול. לא על מגרש הכדורגל אלא ביציע. כי לא בעוון כדורגל ברמה של ליגה א' בסלובניה יפול ראשנו, ולא בעוון ייבוש האוהדים מול מסכי הסמארטפון בציפייה לרכש יבלו אגודלינו, אלא בעוון שנאת החינם ביציע יקרה כל זה, בנוסף לחורבן בתינו רחמנא ליצלן.

ועל כן, דווקא בימים אלה של התאבלות על חורבן הבית יש להתפייס ולאחד שורות לגושים וגושים ליציעים ומשם לאצטדיון שלם וגדוש עד גדותיו באחים ירוקים השרים את הפסוק: "רק ביחד אנ'לא יודע פחד כי למרות מה שעברתי זה אני ואת מכבי", ונאמר אמן כן יהי רצון.

הציטוט השבועי: "וְאִם-לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים, אִתְּכֶם–וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם" (ל"ב, ל')

תרגום אונקלוס: הלכות הכדורגל, מסכת מלכודת הנבדל.

הפיוט השבועי

סוף הפרשה עוסק בבקשת בני שבטי גד, ראובן וחצי המנשה להתנחל בגדה המזרחית של הירדן. בעקבות כך כתב זאב ז'בוטינסקי, עוד בשנת 1930, את שיר השחקן של ירדן שועה ששתי רגליו הימנית והשמאלית שלנו הן, ואמן שנזכה עוד היום לרוות מהן נחת:
”אִם אַרצִי דָלְלָה וְקָטֹנָה,
הִיא שֶׁלִּי מֵרֹאשָׁהּ עַד קִצָּהּ:
מִשׂתָּרַעַת מִיָּם יְשִׁימוֹנָה,
וְיַרדֵּן – הַיַּרדֵּן בָּאֶמצַע!

שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן:
זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!"

מתי סין-קרונה

לכל פרשות השבוע בירוק >>>

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, פרשת השבוע, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פרשת השבוע בירוק: מטות/ מתי סין-קרונה

  1. PERLA הגיב:

    לפנתיאון!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s