פרשת השבוע בירוק: עקב/ מתי סין-קרונה

פרשת "עקב" (ספר דברים)

כמעט סיכום: בפרויקט "פרשת השבוע בירוק” התחלתי בשבת שפתחה את העונה שעברה, כסוג של יומן אליפות. חמישים ושלוש שבתות מאז, וחמישים ושתיים פרשות (בפסח שנפל בשבת לא קראו פרשה חדשה), ואנחנו עומדים באותה נקודת מוצא שעמדנו בה בשנה שעברה – עם תקווה ואמונה שבאה והולכת, מתעתעת את נפשנו בין רכש מבטיח ודאבל פס מענג בדרך לשער, לבין מפחי נפש רבים ותחושה שמכבי איבדה את הדרך.

משום שהשנה היתה שנה מעוברת, עדיין יש עוד שתי פרשות, פרט לזו, עד סיום הפרויקט. רש"י פרש את הביטוי "כָּל־הַמִּצְוָ֗ה" אשר בפסוק: "כָּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם תִּשְׁמְר֣וּן לַֽעֲשׂ֑וֹת" (י"א, כ"ב) בכך שמצווה שמתחילים יש לסיימה, ורק מי שמסיים את קיום המצווה – שהוא לא בהכרח זה שהתחיל אותה – הוא הזוכה להיות בעל המצווה. בפרוש הזה של רש"י טמון ככל הנראה הרעיון מאחורי קלישאת ”לא משנה מי פתח בהרכב, חשוב מי סיים את המשחק".

בכל אופן, את המצווה שלי גם ככה רק אני מעוניין לסיים, ופרויקט "פרשת השבוע בירוק" יימשך עוד טיפה אל תוך הליגה, אבל לא מעבר מכך. לפיכך, יומן אליפות זה כבר לא יהיה, אבל כולי אמונה שפוסט זה, יחד עם שני הפוסטים האחרונים של "פרשת השבוע בירוק", יהיו לפחות פרולוג אליפות.

הדרשה השבועית: פרשת עקב מביאה את חלקה השני של תפילת שמע ישראל, בה עסקנו גם בפרשה הקודמת – "ואתחנן". בחלק זה מופיע המשפט שמבהיר יותר מכל את הקשר בין התורה לכדורגל: "וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ" (י"א, כ'). כי הלוא כל מה שסובב את המשחק הזה הוא "בִשְׁעָרֶיךָ". לא שער אחד אלא שניים: אחד של היריבה – אליו יש לשאוף; ואחד של מכבי – עליו יש להגן. ובין השאיפה וההגנה עומד עולם שלם בתוך מגרש כדורגל. המילה מזוזה, עליה כתובה תורת הכדורגל, היא בעצם הלחם של המילים: זו ו-זה. ועל כן מזוזת הבית והשער היא החוט המקשר בין הנקבה לזכר, בין השכינה לאלוהים, ובין הרשת לכדור: אותן נקודות זמן ומקום מדויקות, שאל תוכן מזוקק הרגע הקדוש שלשמו קיים המשחק הזה.

נכון, המשפט הנ"ל (וכתבתם וגו'…) מופיע אמנם גם בפרשה הקודמת, “ואתחנן". אך בפרשה זו מופיעה לאחריו גם הסיבה שלמענה קיים המשחק הנפלא: "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה" (י"א, כ"א).
ואכן, על פי מחקר שפורסם השבוע, הוכח שאוהדי כדורגל הם אנשים בריאים יותר. במיוחד אלה שקבוצתם מרבה לאחד לרגעים קדושים רבים: רשת וכדור, שכינה ואלוהים, זכר ונקבה.

לקראת העונה הקרובה נתפלל שעל מזוזות בית שערינו יכתבו האותיות ש.ד.מ, וישמרו הם על דלתות מכבי נקיות משערים. וכדורים רבים למכביר ישקו אל רשת לרגעים קדושים של שמחה ירוקה, למען יאריכו ימינו וימי בנינו. כי חלאס! נחנקנו כבר.

טקס קבלת ספרי תורה לקראת כיתה ג', פנימיית תלמוד תורה של חסידות דימאלפע, כפר גלים:

מיין גרין קופיקולעך, הנה הנה אתם עולים לכיתה ג', אחרי האכט שנים של מאנחוס ללא מזור. וכבר מאמא וטעאטא הרימו ידיים וביקשו מהרבי למחות אתכם מעל פני האדמה כעמלקים וויי זמייר. כי הלוא, עצב רב וכאב גדול גרמתם לעמנו מאז נולדתם בשנת התשע"א, קיץ 2011 למניינים ועד היום.

אבל אבינו שבשמים רחמן בן רחמן ואין הוא מתייאש מכם לעולם. אפילו אם תאמרו בלבבכם – "מי אנחנו פישרים קטנים מול כל הקליינע מאענטשל'ך מיט א גרוייסא טוחעאס שזוכים פה באליפויות”, כפי ששאלו בני ישראל קטני האמונה: "רַבִּ֛ים הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהֽוֹרִישָֽׁם" (ז', י"ז). יאמר לכם על כך אדון המלויכים: "לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ" (ז', י"ח). והשם יתבורך עשה ועשה, כפי שלמדנו כאן בתלמוד התורה במשך השנה את ההיסטוריה של עמנו, זיסעלך של ואסילי. עשה ועשה בארץ ובאירופה. בלינץ' שבאוסטריה ובקופסא בנתניה, בניקוסיא שבקפריסין ובאורווא בפתח תקווה.
ועל כן כולי אמונה שבא וקרב היום ויסיר מכם השם יתבורך את המאנחוס שלכם, מיין גרוי בלוזקע, כפי שנאמר: "וְהֵסִ֧יר יְהֹוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָֽרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֽׂנְאֶֽיךָ וְאָֽכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹֽא־תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַֽעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מוֹקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ:" (ז', ט"ו, ט"ז).

יו יו, א גרויסא גיבוירים פיל רבן, השנה זו השנה מיט ירצה השם. ותחזרו למאמא וטעטא וברידער וזיידע ובאבע, ואת היארצייט ניין שלכם תחגגו בבית עם כל המישפוחה, ותראו להם שאין העמלק נמצא בתוככם ותהיו ראויים לרשת אליפויות רבות מהגויים מיט א גוריסא טוחעאס שלהם, שנאמר "וְהוֹרִ֧ישׁ יְהֹוָ֛ה אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִירִשְׁתֶּ֣ם גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַֽעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם" (י"א, י"ג) ולא יהיה פחד עמכם מיין טראסטיז פון די הכרמל בארג. כי אמר אלוקים: "לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמוֹרַֽאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣| יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם" (י"א, כ"ה), או כפי שפרש זאת רבנו ג'ובאני רוסו: “בארץ היפה הזו והנהדרת יש רק אלופה אחת, מכבי חיפה" ונאמר אומן כן יהי רצון. גוט יאר מיין גרין קופיקולעך. שנה טובה עליכם ועלינו.

מילון אידיש-עברית באדיבות גוגל טרעאנסלייט:
דימאלפע – הקופים
מיין גרין קופיקולעך – קופיפים ירוקים שלי
האכט – שמונה
ווי זמייר – אוי ואבוי
קליינע מאנטשאל'ך מיט א גרוייסא טוחעאס – אנשים קטנים עם תחת גדול
זיסעלך – מתוקים
גרוי בלוזקע – אפורי חולצות
יו יו – כן כן
גרוייסע – גדולים
מיט – עם
ברידער – אחים
זיידע – סבא
באסע – סבתא
יארצייט – יום השנה
ניין – תשע
מיין טראסטיז פון די הכרמל בארג – נאמני הר הכרמל שלי
גוט יאר – שנה טובה.

הציטוט השבועי: "וְנָֽתַתִּ֧י מְטַר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ" (י"א, י"ד)

תרגום אונקלוס: אלוהים מבטיח שידאג שהגשם ירד בעתו, כשאין משחקים, ולכן אין צורך בגג בבלומפילד.

הפיוט השבועי

הרבה כדורגל אנחנו רואים, מכל העולם. אבל תמיד בסוף היום אנחנו חוזרים הביתה לשכונה שלנו, לכדורגל הישראלי המגוחך והעקום, ועדיין אפשר לראות שיש יופי. כי בכל זאת נתן לנו השם "אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹֽצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר" (ח', ז').

שתהיה זו העונה הטובה בחיינו, והכי פחות טובה מהשנים שיבואו אחריה, ושנראה שיש יופי.

שיר נהדר של חמי רודנר ויאיר הררי

מתי סין-קרונה

לכל פרשות השבוע בירוק >>>