קטגוריה: ובינתיים בעולם

גוראן הוריד את הצעיף מעל כתפיו, דפק לי על הגב בשורה מתחתיו וענד אותו על צווארי כתכשיט יקר. פגשתי את גוראן כשירדתי מהמונית ליד האצטדיון. הוא היה האוהד הראשון שנתקלתי בו והראשון ששאלתי אם יש לו כרטיס. כשהוא הוציא מהכיס … להמשיך לקרוא ←

משחק הנבחרת הגורלי הוא הזדמנות טובה להעלות לבלוג סיפורון שפרסמתי במדור שלי ב"הארץ" (שכרגע בהפסקה ארוכה, שלא לומר הקפאה עמוקה). עוד סיפורונים על האוהד הפרובינציאלי תוכלו למצוא בבלוג וגם כאן יש אחד *** האוהד יושב לו על הספה, מולו הטלוויזיה. … להמשיך לקרוא ←

פרשת "ניצבים" (ספר דברים) אמ;לק: משה עומד לקראת סיום הנאום החשוב ביותר בתולדות עם ישראל והאומות בכלל. אחרי ששם לב שקללות אינן מספיקות כדי לאיים על העם, הוא מוציא את אלתו של ה' ומנופף בה מול כולם. אחר כך הוא … להמשיך לקרוא ←

– מתי ממשיך לטייל בעולם, והפעם בהולנד. הנה קורותיו – שדה התעופה ההולנדים כל כך גבוהים שעשו לנו ביקורת דרכונים כשהטייס כרז: עוד 2 דקות לנחיתה. נחתנו. אדמת אירופה עדיין ספוגה בדם יהודים ואני שכחתי בבית את הכדורים נגד כולסטרול. … להמשיך לקרוא ←

(מתי היה שליח הבלוג במונדיאל ברוסיה, ואלו חוויותיו שעלו בעמוד הפייסבוק של "מצד שני" – קצת באיחור אבל מוטב מאשר לא מתי. ובקרוב: עונה חדשה של מכבי! ואולי אפילו נכתוב בה) 1 כמויות הוודקה כאן גורמות לי להרהר על תורים … להמשיך לקרוא ←

1982, קרית חיים. אבא הביא הביתה טלוויזיה צבעונית. כילד בן שבע זה היה כמו הומצא הגלגל. בגיל שבע באמת הומצאו גלגלי חיי. מכבי בליגה הלאומית, בלבנון מלחמה, מתחיל לקרוא עיתונים, לעצב דעה, לעצב זהות. הדבר הראשון שאני זוכר מהילדות – … להמשיך לקרוא ←

הכניסה לירושלים רצופה שלטים המבשרים על אירוע מתקרב ויוצרים תחושה שהעיר כולה מתמרקת לכבודו. ירושלים תמיד מתמרקת לכבוד איזה אירוע, מטאטאת את הלכלוך אל שיפולי ההרים, מחביאה את הסכסוך מתחת למצבות בתי הקברות הרבים שבה, מתכחשת לעובדה שהרצון לחיות בה … להמשיך לקרוא ←

ערב יום שישי, אני מוצא את עצמי שוכב במיטה בחדר מיון, בפריז. כמה אירוני זה שבארץ האקלרים והמקרונים אני חווה צניחות סוכר שלא מפסיקות. דווקא עכשיו, דווקא פה, מר גורלי. פתאום נכנסת רופאה – או ילדה שגנבה לאמא שלה את … להמשיך לקרוא ←

מוסקווה – 10 שעות היא מעבירה בי מבט בוחן כמו שאף פעם לא העבירה בי אישה. בוחנת אותי מקצה שיערה לבנה סוררת לקצה קצהו של זיף לבן שנח לי על הגרוגרת. מעבירה את מבטה אל התמונה מהדרכון. יולי 2009. כמה השתניתי. … להמשיך לקרוא ←

תאמינו או לא, יניב מצדיק את המשפט שהוא קיבל ב"אודות" וכותב – תנשמו עמוק – פוסט לבלוג! האמת, הבחור הופך בימים אלה (כמו שהיה צריך לקרות מזמן) לכוכב קולנוע בינלאומי (למה? אתם עוד לא יודעים?! תראו כאן), אז ניתן לו הנחת אושיית. … להמשיך לקרוא ←