משחקים במילים: אנחנו – דינמו מינסק

לרגל פתיחת העונה הלא רשמית קבלו במחיאות אצבע פוסט מסוג חדש (זה מה שנחמד בבלוג חדש יחסית, כל הזמן יש המצאות חדשות): "משחקים במילים". פוסטים מסוג זה יעלו, בלי נדר, בימי משחקים, והם יהיו, אני מקווה, יותר קצרים ומעט פחות מוקפדים ומכבידים. הם יכללו כנראה "לפני" ו"אחרי". ב"לפני" אולי יהיו פינות קבועות, ב"אחרי" אולי יהיו ציונים. כל זה, תוכלו להבין מריבוי התקוות והאוליים, בגדר תכנון בלבד. זה עוד דבר נחמד בבלוגים חדשים, אף אחד לא מצפה ממך ליותר מדי ואפשר בקלות להבטיח משהו ואז להפר אותו, בלי שמישהו יתלונן. בקיצור, עכשיו יהיה פוסט כזה, ואחר כך נראה.

לפני

יום של משחק הוא בדרך כלל יום מיוחד, אבל היום אני לא מרגיש איזו תכונה או התרגשות גדולה באוויר. אולי זה בגלל שאני רחוק קילומטרים רבים ממקום ההתרחשות ואולי כי יש עוד תחושה של אנטי-עונה, עדיין קצת עייפות מהמונדיאל ומהחום באופן כללי, ואף אחד עוד לא ממש מוכן לחזור לשחק. עם זאת, יש כבר רעד קל ברגל וככל שהדקות חולפות הוא הולך וגובר. אם זו לא תחילתו של פרקינסון, כנראה שהגוף כבר מתחיל להתרגש ובשלב כלשהו זה יגיע לראש. ייתכן שבשעה 20:44:59 תשמעו צווחה קצרה וחותכת מאזור גוש דן. אל תיבהלו. ככה אני פורק את המתח.

ההרכב

אמיר אדרי; עלי עותמאן, שי מימון, איגנסיו קאנוטו, פיטר מסיללה; ג'ון קולמה, גוסטבו בוקולי, ליאור רפאלוב, יניב קטן; מוחמד גדיר, ולדימיר דבאלשווילי.

החששות בהרחבה

הגנה – התמנון שלנו התקנא בתמנון ההוא וממשיך לנוח מהקיץ המתיש. אדרי הוכיח את עצמו בעבר אבל מעולם לא עם ההגנה הזו. על קאנוטו אומרים שהוא לא ממש בכושר וקצת שמן מדי, וזה חוץ מהעובדה שהוא הצטרף באיחור לאימונים ומן הסתם לא לגמרי מתואם עם שאר ההגנה. אולי היה עדיף לפתוח עם שי ואריק, גם בשביל התיאום, וגם בשביל שהקהל יתרגל לראות את בנאדו ויתעייף מהר מה"בוז"? לאלה מצטרפים החששות מההסתמכות על שי בהגנה. הבעיה היא לא ביכולות שלו כמו בזה שהמאמן לא ממש סומך עליו. בואו נראה אם הוא יצליח להתגבר על זה.

קישור – אין מה להרחיב על בוקולי, תמיד נותן את התחת, תמיד משקיע הכל. הוא קצת מאבד מהמהירות ומהחדות עם השנים, אבל הוא יציב ואמין ואפשר לסמוך עליו. כשהוא מאחורה יחד עם קולמה אפשר להיות רגועים. החששות במרכז השדה מתחילים כשמגיעים לרפאלוב.

זו שנת המבחן של רפאלוב. נכון, כל שנה אומרים את זה, אבל השנה זה נכון יותר מתמיד (גם את זה, אגב, אומרים בכל שנה). הוא חייב להתרומם כבר מעל חוסר היציבות שמאפיינת אותו. אני לא יודע אם זה נובע מחוסר בגרות או מעודף ביטחון, אבל הדרך של הבחור הזה לא כל כך טובה, ואני לא בטוח שההשפעה של קטן עוזרת. אני אישית מתקשה למצוא את הסיבה לכך שהוא מקבל כל כך הרבה קרדיט (הטענה לפיה הוא בן טיפוחיו של שחר שמתעקש עליו באופן אישי נשמעת לי הכי הגיונית). כרגע, בכל אופן, אין הרבה ברירות: גולסה וורד עדיין פצועים. אני חוזה חילוף של רפאלוב בסילבה באזור הדקה ה-65. נראה.

התקפה – לגבי קטן, עוד מוקדם לשפוט. מצד אחד אני שונא את התלות הגדולה שלנו בו, מצד שני (ווהו!) הוא הביא לנו אליפות לפני שנה, ונדמה לפעמים שהוא קצת התבגר. נראה איזה קטן נקבל השנה.

ולבשורה הגדולה של היום: גדיר בפנים, סילבה בחוץ. זה גורם לי להיות מודאג, ולא בגלל גדיר (שאני מחזיק ממנו), אלא בגלל ההוצאה של סילבה. כבר לספסל? יכול להיות שהוא לא כזה תותח כמו שטופטף לנו ממחנה האימונים? הסיבה הרשמית היא שאלישע רוצה הרכב יותר התקפי. זה השלב הזה בעונה שבו אנחנו עדיין תמימים ומאמינים לכל מה שמוכרים לנו, אז נקבל בינתיים את התירוץ הזה. מה שבטוח, הצירוף של גדיר הצְבִי לדבלאשווילי הצַבִּי יוסיף, בלשון המעטה, למהירות ההתקפה שלנו. נקווה רק שהמינסקאים היו עסוקים מדי בלריב ולא טרחו ללמוד אותנו, כי אם יידעו לסגור טוב את קטן תהיה לנו בעיה קשה בהנעת הכדור. נראה.

סיבות לאופטימיות

קבוצה מגובשת (כך זה נראה). ציפיות נמוכות (זה מתחיל להיות בעייתי כשכולם מדברים על הציפיות הנמוכות כסיבה לציפיות גבוהות). מוטיבציה גבוהה, לחימה ורצון (או במילה אחת: אלישע).

מילת המפתח

נראה.

הנבואה

ניתנה לשוטים.

ולכן

0:3 ירוק.

אחרי

מדאיג מאוד. לא היכולת, שהיא סבירה פלוס לתחילת העונה, אלא התוצאה. לא בטוח שזה יספיק לגומלין, אם כי מינסק נראית כמו קבוצה שאנחנו שווים מולה לפחות שער גם בחוץ.

ההגנה נראית חלשה להחריד, איטית ולא מתואמת. גם זה הגיוני לשלב הזה של העונה, אבל אם זה לא ישתפר מצבנו רע ומר. הנעת הכדור טובה ונראה שהקישור שלנו משביע רצון וההתקפה לא רעה, מגיעים להזדמנויות, בתקווה שעם הזמן יבוא גם הפוקוס.

ציונים

אדרי – חלש, גורם לדפיקות לב מואצות בכל כדור גובה. 3.

קאנוטו – לא בכושר, איטי, עשה כמה חורים ועבירות שכושר יותר טוב היה מונע. מצד שני, הציל שער בטוח ועוד כדור מהקו, ואולי הציל לנו את העונה האירופית. 4.

מימון – יותר טוב מקאנוטו, אבל זה לא היה קשה במיוחד. איטי, אבל לפחות לא חור. 5.

עותמן – אחד משני השחקנים המצטיינים שלי. נייד, מסוכן בהתקפה ומצוין בהגנה. חיפה על הבלמים לא מעט פעמים. 8.

מסיללה – מצויין בהתקפה, מהיר ומסוכן. נדמה שהוא רק משתפר בכל שנה. קצת לא מרוכז בהגנה. 7.

קולמה – עשה את העבודה שלו. 6.

בוקולי – השחקן המצטיין השני שלי. לא הפסיק לחלץ כדורים וידע גם להניע מצוין את הכדור קדימה. הולך ומשתבח, מצא את עצמו במרכז המגרש. 8.

רפאלוב – כרגיל, לא יציב. פעולות יפות ליד חוסר ריכוז ושטויות. 5.

קטן – הכל עובר דרכו, גם השנה. היה לא רע, אבל גם לא מלהיב. 6.

גדיר – הטריד את ההגנה אבל לא מספיק מעורב. 5.

דבאלשווילי – כמה החטאות איומות אבל לפחות הוא נמצא במקום ומגיע למצבים. בזכות השער והבעיטה הנהדרת למשקןף, 7.

מחליפים

גולסה – לא אמרו שהוא יהיה כשיר רק בספטמבר? עדיין לא חד, 5. חמד – התקווה הגדולה של העונה בעיני. רק שלא יתקעו אותו באגף. הספיק בזמן קצר לנגוח למשקוף ולהכין כדור מצוין לגולסה, 7.

סילבה – מה קרה שם בדיוק? הוא היה אמור לפתוח ובסוף שיחק רק 3 דקות. למה? נדמה שהוא ממש לא קשר אחורי אלא קדמי, ונראה לי יכול להיות שבונים עליו בתור מחליף קבוע לקטן, אבל זה לא מספיק בשביל שחקן זר.

הערה שלא מצאתי לה כותרת

לעומת המחסור בחוד, מתחילה להיווצר בעיה קלה של עודף שחקנים בקישור. קטן, רפאלוב, סילבה, גדיר, גולסה וורד, שישה שחקנים מצוינים על 2-3 עמדות, ונשאלת השאלה, מי מהם יסכים לחמם את הספסל, ויותר חשוב – מה יהיה על כל החבר'ה האלה כשאלישע יגלה שיש לו בסגל שחקן קישור אחד ששיחק בבנפיקה, ארסנל, ברצלונה, ספורטינג ליסבון ונבחרת פורטוגל עד גיל 17? (איזה רזומה מרשים. בטח יש לו סוכן מצוין).

השורה התחתונה

התוצאה לא טובה, היכולת דווקא כן. יש מקום לתקווה.