אנחנו – מכבי פ"ת

השבוע מצפה לנו משחק נפיץ ובעייתי. קבוצתם של הלוזונים מזכירה לי את הקבוצות שקיבלה הפועל ת"א בליגת האלופות – מצד אחד לא נוצצת ולא תמלא את קרית אליעזר, מצד שני (ווהו הכי מוקדם אי פעם!) חזקה מספיק כדי שתוכל לנצח (נכון, קצת פחות מאלה שקיבלה הפועל, אבל האנלוגיה מקדשת את האמצעים). בקיצור, קבוצה אפורה ויעילה, או כמו שתיארו זאת שחקני הפועל ת"א: קבוצה איכס.

ושלא ייעלבו לי אוהדי פ"ת, זו לא באמת הקבוצה שעושה לי איכס, כמו המשפחה ששולטת בה – ובעצם, אין טעם להכחיש, שולטת בכולנו (ומעניין אותי באמת, איך אוהדי הקבוצה הזו מצדיקים את התנהגותם של הבעלים? יש פה במקרה אוהד כחול שיכול לענות על זה?).

אבל לא במכבי פ"ת באנו לדון, אלא בקבוצה הירוקה והגאה שלנו.

לפני

אחרי הניצחון המסעיר במחזור הראשון, יש ירידת מתח טבעית. בכל זאת, ניצחנו את מכבי ת"א המפומפמת בחוץ, מי זאת כבר מכבי פ"ת בבית?

טעות קשה. ולא בגלל שפ"ת קבוצה טובה מדי. היא לא. אבל בהרכב שלה פותח לראשונה אחד, מיכאל זנדברג, אולי אתם מכירים. ואם אתם אוהדי חיפה, אתם בטח מכירים את החוק החקוק בספר החוקים של הכדורגל הישראלי, לפיו שחקנים ששיחקו במכבי חיפה בעבר תמיד יצטיינו נגדנו במדי קבוצות אחרות. אז אני מציע, שימו עין על מיכאל. לכל השאר תנו לרוץ חופשי.

ההרכב

(ע"פ וואלה ספורט)

אמיר אדרי; עלי עוסמאן (אייל משומר), שי מימון, איגנסיו קאנוטו, פיטר מסיללה; ג'ון קולמה, אדריאן סילבה, מוחמד גדיר, יניב קטן, אייל גולסה; ולדימיר דבאלישווילי.

החששות בהרחבה

אדרי מקבל יותר ויותר ביטחון וזה טוב, אבל הוא עדיין לא דוידוביץ' וצריך לדאוג שכמה שפחות כדורים יגיעו לאזור שלו, במיוחד כשמדובר בהגבהות. גם קאנוטו משתפר, אבל הבעיה הגדולה נותרה שי מימון. הידיעות על הצטרפותו הקרובה של רואש הן עוד מסמר בארון הקבורה של הביטחון העצמי של מימון, שבמשחק נגד ת"א היה פשוט זוועתי עד שיצחקי נפצע. מצטער, אבל הולכת ומתגבשת אצלי ההכרה בכך שמימון זה פשוט לא זה. זה לא הכישרון, שאולי יש לו; אלא החוסר בדבר הזה המיוחד, שהיה לקינן ולטישיירה – הביטחון שאתה הכי טוב בעולם ולא יעזור לאף אחד. ביטחון עצמי שגורם לשקט נפשי תמידי, כזה שלא עולה ויורד לפי המשחקים. וזה בלי לדבר על האיטיות והנטיה להסתבך עם כדורים פשוטים. אני אומר – להשאיל אותו לכמה שנים, וכשיחזור משופשף ובטוח, נראה.

אבל כל עוד רואש לא הוחתם, מימון צריך לצבור ביטחון, וזה המשחק האידיאלי בשבילו לעשות את זה. בפ"ת רוביל סרסור מורחק וטל בן חיים המהיר והמסוכן הורד לספסל, ככה שלמימון יש הזדמנות לשחק מול חלוצים שהוא יכול לעצור. עוד שחקן שיכול לנצל את המשחק הזה לצבור נקודות אצל האוהדים הוא אייל משומר, שאולי יפתח במקום עותמאן. טיפ קטן למשומר: עזוב את הנסיונות לדריבלים ולסלאלומים. בהתקפה תדאג לשחרר את הכדור מהר, ותתמקד בהגנה. אתה לא תהיה עותמאן, לפחות תהיה אופציה הגנתית ראויה על הספסל.

בקישור, אלישע ממשיך לתת קרדיט לגולסה וגדיר, וזה כמובן מצוין בעיני. הם, ולא רפאלוב, השחקנים שצריך לטפח ולהעצים. רפאלוב קיבל מספיק קרדיט ולא ניצל אותו. לא יקרה כלום אם הוא יבנה את הקרדיט שלו בכוחות עצמו מהספסל. הגיע הזמן שיילחם על מקומו.

זה משחק אידיאלי להסתפקות בקשר אחורי אחד, ולכן לא צריך את בוקולי. בהתקפה, סביר שפ"ת יתגוננו ויסגרו את קטן, וחשוב שיהיה מישהו לידו שיידע לפתוח את ההגנה בכדורים חכמים. לכן זה המשחק של סילבה לדעתי. אם יידע לנצל את השטחים שיתפנו לו (ובשביל זה קטן צריך לוותר קצת על האגו ולפתוח לו אותם על ידי משיכת השומרים שלו לצדדים) כדי לקבל כדורים כשהוא חופשי ולפטם בהם את גולסה, גדיר ודבלאשווילי, הוא יכול לעשות את ההבדל.

לגבי דבלאשווילי אי אפשר לדעת. עם מספיק הזדמנויות הוא יכבוש. אבל אם לא, אני מאוד מקווה שאלישע יידע לתת קרדיט לחמד. יכול להיות שכמו שכתבו לי בתגובות, האמונה שלי בו מוגזמת. אני אומר: בואו ניתן לו לענות על זה.

Go-to Guy

סילבה.

סיבות לאופטימיות

מוראל גבוה, ביטחון הולך וגובר. אלו בדיוק גם הסיבות לפסימיות.

מילת המפתח

בלי שאננות (אוף, קשה לי עם זה. מעכשיו, מילת המפתח יכולה להיות גם שתי מילים).

הנבואה

ניתנה לשוטים.

ולכן

יהיה בסדר, לנו.

אחרי

התחלנו באיכס וגמרנו באיכס. זה היה רע לתפארת, משחק נרפה ועלוב. עזבו את זה שהצלחנו להבקיע רק אחד. חוץ מהגול ועוד איזו נגיחה וחצי, לא הגענו להזדמנויות בכלל, נגד מכבי פ"ת, בבית. אין עוד מה להגיד. בואו נגמור עם זה.

כמה

0:1 לנו

ציונים

אדרי – 6. בפעם פעמיים שהיה צריך להוכיח את עצמו, עשה את זה.
מימון – 5. החלוצים של פ"ת לא ממש היוו איום, ועדיין הצליח לעשות כמה טעויות שאם לא קאנוטו, זה היה נגמר לא טוב. נראה לחוץ וחסר ביטחון להחריד.
קאנוטו – 6. אחד הטובים היום. משתפר בכל משחק, נתן משחק טוב מאוד, בלי טעויות. חיפה על השטויות של מימון.
מסיללה – 6. בסדר. פתח יפה לצדדים אבל לא הצליח להעביר כדורים טובים לאמצע.
עותמאן – 7. ממשיך להצטיין. באנקר בהגנה, טוב בהתקפה. רמה אחת מעל כולם.
קולמה – 6. גם הוא עזר להבטיח שזה לא ייגמר רע מאוד. עצר לבדו את רוב הנסיונות (הדי עלובים) של פ"ת. חבל שהוא לא יודע להעביר את הכדור מספיק מהר להתקפה, אבל אם הוא היה יודע, לא היו קוראים לו קולמה אלא קנדאורוב.
סילבה – 4. איכזב אותי מאוד. המון איבודי כדור, חלש גם הגנתית וגם התקפית.
גולסה – 4. עוד מאכזב. נותנים לו צ'אנס והוא לא לוקח. תיזהר, אייל, רפאלוב מחכה לך בפינה.
קטן – 5. אמנם בישל גול והצליח להתחלף ולחמוק מאחריות לביזיון במחצית השניה, אבל חוץ מהבישול לא עשה כלום. וביום התקפי כזה לאף שחקן התקפה לא מגיע יותר מ-5.
גדיר – 5. הגול מציל אותו מ-4. רצה מאוד אבל היה חלש.
דבלאשווילי – 3. עלוב. אגואיסט, לא חד והכי גרוע, לא מודע ליכולות שלו. ירד לקישור לקבל כדורים כאילו היה יעקובו, ואיבד אותם כאילו היה דנטה לופז.

מחליפים

חמד – 5. לא עשה הרבה אבל קשה להאשים אותו כשכל מי שאמור לספק לו כדורים לא עושה את זה. איבד 2-3 כדורים שיכל לעשות איתם יותר, אבל לפחות הגיע להזדמנות השניה שלנו במשחק.
ורד – 4. עדיין לא משכנע אותי שהוא שווה את הכסף. נראה אבוד על המגרש.
רפאלוב – לא שיחק מספיק בשביל ציון. בדקות המועטות שקיבל הכניס קצת מרץ וביטחון למשחק, בעט לשער והגיע לרחבה, שזה הרבה יותר ממה שכל השאר עשו.

השחקן המצטיין

זה מתחיל להיות משעמם אבל שוב, עותמאן. לא שבמשחק כזה להיות מצטיין זו מחמאה גדולה.

עוד כמה מילים

אלישע עשה קסם: הצליח להוציא משישה קשרי נבחרות אפס הנעת כדור. מה הם עשו כל הקיץ? על מה הם עבדו? הם נראו כאילו אין להם מושג מה לעשות בהתקפה. מישהו יודע להסביר מה סגנון המשחק שלהם? איפה תופקד גולסה? ורד? קטן? הם נראו כאילו הכדור מפחיד אותם. למרות ששיחקו לרוחב ואחורה, כל הקשרים הטכניים האלה לא הצליחו לחבר יותר משלוש מסירות רצופות.

מישהו צריך לספר לאלישע שחוץ משלושה ארבעה משחקים העונה, אף קבוצה לא תבוא לתקוף אותנו. הוא אמנם לא נדרש לזה ברוב הקריירה שלו, בעונה הראשונה במכבי ובאירופה, אבל הגיע הזמן שיתחיל לפתח סגנון משחק לקבוצה ששולטת במגרש, ולא רק לכזו שמתגוננת.

שלא לדבר על משחק בלי קטן. הבחור מזדקן בקצב מסחרר ומתחיל ללקות בפציעות של בני 80. לא רחוק היום בו נצטרך להסתדר בלעדיו, וכדאי שהקבוצה תדע איך משחקים מעבר ל"להעביר את הכדור ליניב ומשם כבר נראה". ובחייאת, אולי כבר ניסגר על מישהו אחד שמרים את הכדורים הנייחים (וכמו שזה נראה, עותמאן מרים יותר טוב גם מסילבה וגם מקטן) ובלי תרגילים מתוחכמים בבקשה. זה רק גורם לנו  להיראות עוד יותר מגוחכים.

תודות

פרדי דוד. אם היו לו ביצים טיפה יותר גדולות, היה משיג לפחות תיקו.

השורה התחתונה

הפועל ת"א מובילה כרגע 0:3 על אשקלון בבית בדקה ה-20 (סליחה, דקה 23, 0:4). מזכיר לי קבוצה ירוקה כלשהי מפעם, שידעה מה זה לדרוס ולגרום לקהל ליהנות. כל קשר לחיפה של היום מקרי בהחלט.

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

20 תגובות על אנחנו – מכבי פ"ת

  1. מתי הגיב:

    אתה דואג שלא יורידו למימון את הבטחון ומוריד לו בעצמך את הבטחון עם מה שכתבת, הוא הרי קורא את זה אז תן לו קצת קרדיט (למרות שעל פי היחוס המשפחתי שלו הוא באמת בלם מצחיק (אני מרשה את זה לעצמי, את התגובות הוא לא קורא)).
    ווואלה אתה באמת מבין בכדורגל וכתבת מילים כדורבנות בנעלי כדורגל. אם אני הייתי צריך לכתוב על החששות שלי לגבי משחק מבחינה טאקטית הייתי כותב שבעיקר אני מפחד שיהיה חם.

    אהבתי

  2. tsoof הגיב:

    וואלה, הופמן, בדרך כלל אין לי סבלנות לקרוא על כדורגל אז לא ידעתי שאתה ירוק. הנה אני אוהב אותך עוד קצת.

    אהבתי

  3. הופ הגיב:

    מתי, אתה מאמין לי שכשכתבתי את זה באמת חשבתי "מה אם מימון קורא את זה" וזה קצת הקשה עליי לכתוב? נשבע לך. הרי אם מימון מחפש את עצמו בגוגל (ומי לא? אה, זה רק אני?) הוא יכול להגיע לזה בקלות ולהתבאס, ואני באמת באמת לא רוצה לבאס אותו. מזל שיותר אכפת לי ממכבי חיפה מאשר ממימון, אחרת מרוב רחמים לא הייתי כותב מילה על אף אחד.
    תודה על המחמאות. האמת, גם אני לא ידעתי שאני מבין בכדורגל, אבל כנראה שעשרים ומשהו שנה של צפיה במשחקים בכל זאת עושות משהו. אבל אתה יודע איך זה, מדברים הרבה ובסוף איזה פנדל מקרי בדקה השניה משנה הכל. אולי גם אני הייתי צריך ללכת על החום, זה הימור בטוח.
    צפריר – מקבל את אהבתך בשמחה, רק (אם אפשר) בלי מעשי חתול בראשנים בבקשה.

    אהבתי

  4. בני תבורי הגיב:

    הופ,
    ראשית, דייקת. אשכרה קבוצה איכס, "אשלייה".
    שנית, אוהד כחול זה אני וכלל אוהדי הפועל פ"ת.
    שלישית, אין אוהד שיצדיק את התנהגותה של המשפחה השלטת. אין אוהדים.
    רביעית, בנוגע להתנהלות הנהלה גם לי אין במיוחד במה להתגאות…
    חמישית, זנדברג שחקן גמור, אבל הקבוצה הזאת מסוגלת ביום נתון להתפוצץ על כל יריב. היכולת המוטיבציונית של הסובבים אותה ושל כמה שחקנים בהרכב, רבה ומכאן הסכנה. אני חושב שהסגל שלכם יכול לפרק אותם, אבל זו פריווילגיה שלי, אסור שהשחקנים שלכם יחשבו כמוני.
    בהצלחה.

    אהבתי

  5. פראליה הגיב:

    לגבי ספר החוקים, בספר הזה יש כלל ידוע ששחקן שעוזב את חיפה לקבוצה ישראלית אחרת יכול להתחיל לחשב את הימים לפנסיה וזנדברג זו דוגמא מובהקת לכך.
    אדרי נראה מאד חסר-בטחון העונה, הוא מדאיג אותי אפילו יותא מהבלמים הלא ממש טובים שלנו בינתיים. לדעתי רואש אוברייטד ענק ולא מתאים באפיו למכבי חיפה.
    לגבי בוקולי, הוא מוגבל כשהוא משחק דפנסיבי ופורח כשהוא מתופקד 50/50.
    גאדיר הוא חידה בעיניי – עם נתונים שאין להרבה הוא מצליח להתבזבז יותר מדי זמן, העונה אני מודד אותו גם בתפוקה של חלוץ נטו ולא רק שחקן קו או חלוץ שני – זה יוכיח האם הוא מסוגל לעשות את קפיצת המדרגה המיוחלת כי הבחור הזה, כשהוא רע הוא פשוט מחריד אבל כמה יכולת טבעית לליטוש יש לו.
    (סילבה – "גו טו גאי" זה לא כדורסל?)

    אהבתי

  6. יניב הגיב:

    רגע…
    ונאמר אמן!

    אהבתי

  7. הופ הגיב:

    בני – אני מתנצל מקרב לב אם התבלבלתי בצבעים, למרות שזכור לי שגם מכבי משחקת בכחול לפעמים, ואפילו כתוב את זה בסוף הפסקה השניה בכתבה הזו, שמוכיחה שדווקא יש כמה אוהדים (ואני מבין ממנה שמכבי פ"ת זה עניין של משפחות):
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185019.html
    פראליה – אני גם בספק לגבי רואש. זכור לי שהוא נחשב הבטחה גדולה אבל אז נתן עונה (עונה שעברה) די גרועה והציפיות ירדו קצת. בכל מקרה, אם הוא יותר מהיר ממימון זה כבר טוב. לגבי בוקולי אני מסכים, אני לא מתכוון שהוא קשר אחורי טהור, אבל הוא יותר הגנתי בתפקיד הזה מסילבה ואני חושב שאנחנו צריכים מישהו שייתן את הפס. בכלל, אני מאוד בעד בוקולי ואני אוהב את זה שהוא עולה מהספסל ומכניס אנרגיות. כרגע הוא אחד המחליפים הטובים ביותר בארץ. גדיר? פוטנציאל שצריך הרבה שכל והרבה מזל כדי שיתממש לגמרי. אני לא בטוח שהוא צריך להיות חלוץ נטו, אלא דווקא שחקן קו סטייל וולקוט/ לנון/ רייט פיליפס. נישה מעולה עבורו – בתפקוד הזה הוא יכול להיות הטוב בארץ ועם מקום מובטח בנבחרת (הכל בתנאי שיממש את הפוטנציאל כמובן).
    יניב – יפה מאוד. אני מקווה שלבשת את אותה חולצה כשאמרת את זה.

    אהבתי

  8. הופ הגיב:

    אה ופראליה, לגבי "גו טו גאי" – אנחנו בבלוג אוהבים לערבב דברים ולראות מה ייצא :)

    אהבתי

  9. בני תבורי הגיב:

    הופ,
    לחיצה על הקישור בתגובה שלך לא מביאה אותי לשום מקום.
    מה הבעייה לדעתך?

    אהבתי

  10. הופ הגיב:

    בני, אני לא מבין כלום בטכנולוגיה אבל אומרים שהפיתרון המקצועי האולטימטיבי לכל תקלה ממוחשבת היא "תכבה ותדליק מחדש".
    לי הקישור עובד. אתה יכול לנסות לחפש "ליגת העל חוזרת: האוהדים השרופים" בגוגל, זה אמור להוביל אותך לכתבה בהארץ על אוהדים של קבוצות שונות (זה לא כזה חשוב, אבל יש שם איזו משפחת זילברשטיין שאוהדת את מכבי פ"ת).

    אהבתי

  11. פראליה הגיב:

    למי שזכור המשחק הטראומתי שבו הפסדנו להם 2-3 בחצי-גמר ברמת-גן אחרי שהם היו ב-10 שחקנים. (עם גול מטורף שלי לחיבורים), ישבתי ליד משפחה של אוהדים מפ"ת. לתדהמתנו איך זה שהם לא לוזונים הם ענו בפשטות – "מה לעשות שנולדנו בפ"ת והבחירה היחידה שהיינו צריכים לעשות היתה מכבי או הפועל אז ברור שמכבי". מה אני בא להגיד.. בטח שלא מגיע לכמה מאות אנשים נחמדים שכולם יזהו אותם עם המשפחה הדוחה הזאת וחבל בשבילם שזה המצב. אני בטוח שבשבילם ובשביל ושכמותם היה עדיף לרדת ליגה מדי כמה זמן ורק לא לקבלת את האסוציאציה האוטומטית הזאת לפנים כל פעם שהם נאלצים להודות שהם מכבי פ"ת.

    אהבתי

  12. בני תבורי הגיב:

    פראליה,
    בפתח תקווה של ראשית המאה שעברה יכולת להיות פועל או ציוני כללי. במילים אחרות, יכולת להיות מישהו שחי משכר חודשי או בעל אדמות, פרדסים ונדל"ן אחר. ההשתייכות הספורטיבית היתה ברורה. בשנות השבעים, כשהפועל הפכה לנמושה וכל מה שייצגה הפך ללא רלוונטי – ובמיוחד עם השבר שאחרי מלחמת יום הכיפורים והמהפך הפוליטי של 77', מצאו חלקים מהאוכלוסיות שתמכו היסטורית בחרות ואח"כ ליכוד את מכבי כמושא אהדה, מגמה שהתחזקה והביאה בסופו של דבר להשתלטות משפחת לוזון.
    באופן אישי, כבן לפלמ"חניק ונכד לסבא קומוניסט, הבחירה שלי היתה ברורה מאליה. משפחת זילברשטיין, היא אוהדת מכבי כבר כמה דורות.

    אהבתי

  13. מתי הגיב:

    למרות הביקורת הקולעת שלך ,שלא נאמר המדוייקת, אני חושב שאפשר להסתפק ב-היה חם.
    ואולי אפשר להשאיל משפט שחזאים בעלי שיגעון גדלות וצורך אדיר ברייטינג אומרים הרבה בזמן האחרון-זה היה המשחק הכי גרוע ועלוב של מכבי חיפה בשנים האחרונות ,משחק כזה לא זכור אפילו לזקני גיורא שפיגל .

    אהבתי

  14. פראליה הגיב:

    בני, תודה. נשמע מעניין, אם יש מצב, תרחיב בהזדמנות.

    מישהו מוכן להסביר לי מה התפקיד של גולסה במערך? בקצב הזה הוא ילך לאיבוד יותר מהר מאיך שהוא פרץ.

    אהבתי

  15. אולי הגיב:

    ירוק ירוק, אבל שים לב לטבלה.
    הטבלה לעולם לא משקרת :)
    אתה עושה את הדבר שאני תמיד האמנתי שזה מה שהכי מתאים לך.
    נהנה לקרוא אותך, למרות שזה על מכבי.
    בהצלחה

    אהבתי

  16. הופ הגיב:

    בני – באמת מעניין. מן הסתם בעידן המקצועני, כשגם בהפועל וגם במכבי השחקנים מקבלים מיליונים, אין יותר מדי משמעות לסמל. השאלה היחידה היא, למה בהתאחדות עדיין יש כל כך הרבה כוח למרכזים? כאילו עם המעבר לקפיטליזם השארנו מאחור את הרעיונות הגדולים אבל דאגנו לקחת איתנו את כל החרא.
    מתי – אכן.
    פראליה – לדעתי גם גולסה עצמו עדיין שואל את עצמו. בלגן אחד גדול, זה מה שהיה היום במרכז המגרש שלנו. נראה שאלישע לא מצליח להתמודד עם עומס הקשרים שלו.
    חנוך – תודה רבה :) הטבלה באמת לא משקרת, תהנו מזה כל עוד אתם יכולים…

    אהבתי

  17. פראליה הגיב:

    הטבלה לא משקרת? לא ברור שאחרי העונה שחלפה כבר אי-אפשר להשתמש בקלישאה המופרכת הזאת?

    אהבתי

  18. הופ הגיב:

    פראליה – בדיוק להיפך. בסוף העונה הטבלה אמרה את כל האמת בפנים: ההתאחדות היא ביזיון, ההחלטות שהיא מעבירה מגוחכות ומטומטמות ובאופן כללי, ישראל היא חלם. כמו במקרה של מראות – הבעיה היא לא בטבלה, הבעיה היא בנו.

    אהבתי

  19. בני תבורי הגיב:

    הופ,
    אתה צודק, ההבדלים היחידים שנזונים עדיין מהעבר הם היחסים בין מחנות האוהדים. אוהד ירוק או כחול או אדום, לעולם לא יחליף קבוצה. שחקן, בהחלט כן ולא משנה כמה פעמים ינשק את הסמל.
    אין לי תשובה לשאלה שלך, רק ברור לי שחיסול המרכזים יביא רק טוב לכדורגל. אני לא רואה את המרכזים מתחסלים כל עוד יש קבוצת אנשים ששואבת כוח ועוצמה מקיומם ואין להם כל אינטרס לכרות את הענף שהם יושבים עליו. במדינה נורמאלית, כזאת שראש ממשלה יכול להתפנות לטפל גם בענייני חברה ולא רק בטחון, יכול לקום מנגנון שיחסל את המרכזים, אבל זה יקרה רק אחרי בוא השלום…

    אהבתי

  20. פינגבאק: סיפור של חורף, או יותר? פוסט אורח מאת פרלה | מצד שני

כתיבת תגובה