תאמינו או לא, יניב מצדיק את המשפט שהוא קיבל ב"אודות" וכותב – תנשמו עמוק – פוסט לבלוג!
האמת, הבחור הופך בימים אלה (כמו שהיה צריך לקרות מזמן) לכוכב קולנוע בינלאומי (למה? אתם עוד לא יודעים?! תראו כאן), אז ניתן לו הנחת אושיית. אל דאגה, כשהוא ייזרק מהתעשיה הוא יחזור לכתוב יותר. הוא יהיה זקן והוא יצטרך את הכסף.
*
אז אני נמצא פה באמסטרדם, בפסטיבל IDFA היוקרתי, פסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי הגדול בעולם. במשך שלושה ימים ברציפות משדרים פה את הסרט שלנו, כלומר, של מעיין, עליי, עלינו. אני עובר בין הקרנה להקרנה, בין אולמות קולנוע, בין ראיונות יח"צ למינגלינג אירופאי, ובכל מעבר אקראי ברחוב, ריח הירוק עולה.
אני בהיי. לא, הריאות הקטנות שלי לא יעמדו בחצי שכטה, העוגיות מפחידות אותי, ובאופן כללי אני יותר מדי חנון ויותר מדי קונטרול פריק. אני בהיי מהתגובות לסרט, מהשאלות, מההצעות, מההודעה שבחודש הבא "חבר שלי, יניב" ישודר גם בסינית, בסין, לאשכרה סינים. אני בהיי, בניגוד גמור למעלות שבחוץ.
חברים שלי פה איתי, ולא מעט מהם, שותפים מקרוב לאחת החוויות הכי מרגשות ומפתיעות שעברתי. חן הגיע מישראל, יקי הבריז מהלימודים במילאנו ואלעד לקח מטוס ישירות מהסיליקון ואלי כדי להצטרף. יש יותר מדי דברים לעשות כאן במעט מדי זמן.
וברגע אחד, ביום שבת, כשהעיניים של כולם אדומות ממש כמו האורות בחלונות שמסביב, אני מוצא שניה של שקט להודיע שאני צריך לחזור למלון.
"מה קרה יניב? קר לך?".
"לא, תכף מתחיל מכבי".
יניב לוקח לריאות
*
יניב אבירן
מצד שני 
מרגש מאד. בהצלחה. גם לכם וגם למכבי
אהבתיLiked by 1 person
תודה פרלה. אמן לכולנו.
אהבתיאהבתי
מקסים אתה, ומקסים מעיין
אהבתיאהבתי
תודה מקסים שלי
אהבתיLiked by 1 person
מדהים אתה. מדהים.
מרגש אותי שנינו חולקים את אותה אהבה.
אהבתיLiked by 2 אנשים
תודה נועם.
יש בנו אהבה והיא תנצח. או כבר מנצחת.
אהבתיLiked by 1 person