יומונדיאל: תיק מס' 22431, אני נגד רן בן שמעון

לרן בן שמעון יש קונספט. לי יש קונספט הפוך. בפוסט זה אשסה את הקונספטים זה בזה, למען הצדק! וסתם בשביל הכיף.

הקונספט של רן בן שמעון (להלן רב"ש)

במשחק הראשון ששידר רב"ש ועמיתו עמית (הא!) הוא דחה את כל התלונות שנשמעות על כדור הג'אבולני. "שלא יגידו לי שהכדור לא בסדר", "גם עכשיו הכדור לא היה בסדר?", "תיכף תגידו שהכדור לא היה בסדר" (אוסף ציטוטים שהקשר בינם לבין המציאות קונספטואלי בלבד) – זו היתה רוח הדברים. וברגע שרב"ש החליט שהכדור בסדר גמור, לא נותר לו אלא להתחפר בעמדתו עד שרק ראשו מציץ מהדשא כמו ג'בולאני שטרם נבעט.

לא פלא, אם כן, שרב"ש מתקשה להסביר את מה שהוא רואה. היום הוא פירשן את המשחק בין חוף השנהב לבין פורטוגל. שתי נבחרות שמאופיינות בשחקנים טכניים להפליא, שיודעים לכדרר, למסור ולבעוט ברמות הגבוהות ביותר. וראו זה פלא: המשחק היה רווי איבודי כדור, הבעיטות היו גרועות, ההרמות היו עלובות והג'אבולני ברח לשחקנים משל היה בני סלע והם שוטרים ישראליים (וואו איזה דימוי עתיק, תיכף אתחיל להגיד "תיק עם באפלה"). ומה היה לרב"ש להגיד? "איזו רמה עלובה", "השחקנים משחקים גרוע", "זה לא ייאמן, הם לא מצליחים להרים כדור מעבר לשחקן ההגנה הראשון" (שוב, הקשר קונספטואלי בלבד). במילים אחרות, הוא מתעלם מהעובדה הפשוטה שמדובר בשחקנים ברמות הגבוהות ביותר (רונאלדו הפורטוגלי הוא השחקן היקר בעולם), שבמשך כל העונה האחרונה אותם שחקנים ממש ליהטטו בכדור, הגביהו כדורים ובעטו נפלא (אותו רונאלדו הוא אחד הבועטים הטובים בעולם), ובכלל מהדפוס המסתמן של משחקים גרועים, מיעוט שערים ותלונות של שחקנים על הכדור הגרוע (וגם על הדשא הסינטטי). למה? כי לרב"ש יש קונספט, וכמו כל שדר ישראלי טוב (שגיא כהן, דני נוימן ובעצם כמעט כולם הם מבולטי האסכולה) הוא לא יכול לחזור בו מהקונספט שלו.

הקונספט שלי

אני, לעומת זאת, טוען שהכדור (וכנראה גם קצת הדשא) הוא כרגע הגורם המשמעותי ביותר לאיכות המשחקים הגרועה. נכון, יש עוד גורמים: השחקנים (בעיקר אלו שמשחקים באירופה) עייפים אחרי עונה מתישה, לכדורגל נבחרות יש הרבה פחות משמעות וחשיבות מאשר למפעלים המקומיים והיבשתיים (ליגת האלופות ואחיותיה), וסיבות אחרות, למשל הציפיות שלנו שעלו עם השנים (אנחנו רגילים לצפות בטורנירים האירופיים; תודו שאם תשוו את המשחקים עד עכשיו לליגה המקומית, המצב אינו נורא כל כך). אבל את האפקט הכי גדול יש לכדור.

הראיות לכך שאני צודק

1. הגרמנים, שרגילים לכדור (שיחקו איתו בעונה האחרונה) הם הנבחרת שנראתה הכי טוב עד עכשיו. הנבחרת השניה שהכי הרשימה עד עכשיו היא דרום קוריאה, שבנויה על לחץ מתמיד על היריבה (כדור בעייתי=איבודי כדור=זכיה בכדור לנבחרת לוחצת).

2. השחקנים והשוערים: תלונות חוזרות ונשנות על הכדור ועל כך שהוא לא צפוי.

3. המשחקים: כל מי שעיניו בראשו רואה את הבעייתיות של הכדור. חוץ מרן בן שמעון כאמור, שהמחמאות שקיבל על העברת שידור טוב (יחסית לשני הצוותים האחרים, שזה כמו להגיד שאני שחקן כדורגל מדהים יחסית לוילון אמבטיה), כנראה עלו לו לראש והורידו משם את העיניים.

הראיות לכך שרן בן שמעון צודק

מה הניסיון של רב"ש בתחום?

שחקן כדורגל לשעבר בקבוצות ישראליות ובנבחרת ישראל, מאמן כדורגל בליגה הישראלית.

מה הניסיון שלי בתחום?

שחקן קט רגל מוגבל ועילוי כדורגל בפלייסטיישן.

מצד שני

זה השם של הבלוג.

איך נדע מי צודק?

או, שאלה מצוינת. היה זה קרל פופר, אם אני זוכר נכון, שאמר שתיאוריה אינה מדע אם היא לא ניתנת להפרכה. לכן אשים את כל היוקרה שלי והמוניטין שלי על הכף ואבחן את התיאוריה שלי במבחן מעשי: הערב מתחרות נבחרתה הטכנית והאיכותית לעילא של ברזיל ונבחרתה האלמונית של צפון קוריאה. אני מהמר שבגלל הכדור: א. נראה משחק גרוע. ב. יהיו המון איבודי כדור. ג. ההגבהות וההרמות יילכו קיבינימט. ד. בניגוד לכל תחזית אפשרית, צפון קוריאה תצליח לסחוט לפחות תיקו מברזיל, אם לא ניצחון.

מה יהיה אם התחזית שלי תתממש?

רב"ש ייאלץ להתנצל פומבית ולכתוב בבלוג זה שהוא טעה ושאני המלך הבלתי מעורער של כל הזמנים. ואם לא, סתם אחגוג את זה לבד.

מה יהיה אם התחזית תיכשל וברזיל תנצח?

בהתחשב בכך שזו האופציה הסבירה יותר, אני מכין עצמי מראש לאפשרות הזו. התירוץ יהיה כנראה זה: לברזיל היה יותר זמן להתאמן עם הכדור. וחוץ מזה, צפון קוריאה וברזיל! בחייכם, לא באמת האמנתם לתחזית שלי.

כדור ג'אבולני. אה, סליחה, רן בן שמעון

עדכון לאחר המשחק: טוב, התחזית המרכזית נכשלה. אני מגלגל עצמי בזפת. ועדיין, לפחות 2 מ-4 התחזיות שלי די התממשו. היו הרבה איבודי כדור והרבה כדורים ובעיטות הלכו קיבינימאט. בנוסף, היה משחק לא משהו, בלשון המעטה. מחר ספרד. התקווה האחרונה.