יומונדיאל: התלבטויות

עוד מעט יסתיימו שידורינו מהמונדיאל, וההתלבטויות לגבי המשך הדרך מתחילות לצוף. כידוע לכם, או שלא, בלוג זה ניצל את המונדיאל כדי להתחיל לנוע, ובכך משול המונדיאל לירידה תלולה ונהדרת במורדה אפשר לדחוף בלוג שמתקשה להתניע לבד, תוך לחיצה נשנית ויומית על דוושת הגז. לאחר שתסתיים הירידה הנהדרת הזו, נחזור לאותו מישור חדגוני ושגרתי הידוע גם בשם "לא-מונדיאל" (ואשר אפשר להמשילו גם לעליה ארוכה ומפרכת אל פסגת ההר, שהיא כמובן שנת 2014), ונצטרך להחליט החלטות הרות גורל בנוגע לבלוג, כגון – מה יהיה עם הבלוג הזה?

בגדול, יש שתי אפשרויות. הוא יכול להמשיך להיות בלוג בנושא כדורגל. זו האפשרות שנראית כרגע הכי סבירה, שכן מצאתי שהכדורגל הוא נקודת מוצא נפלאה לדיונים בנושאים שונים ומגוונים. כמו כן גיליתי שהיותו של הכדורגל נושא שנחשב בטעות קליל ולא מחייב (בעיקר מאז הגותה של אותה ד. דקל שהוזכרה פה בעבר) עשויה לאפשר לי לעסוק תחת חסותו בנושאים פחות קלילים וכך אולי לחמוק מקליעים תועים ומטוקבקיסטים מתלהמים.

האפשרות השניה היא שהוא יתרחב ויחרוג מגבולות הספורט, ויהפוך לעוד בלוג אישי בנושאים שונים, כפי שתוכנן פה בהתחלה. גם אז יעסוק בנושא כדורגל אך זאת לצד נושאים אחרים כמו תקשורת, פרסום, תרבות וכל מה שכתבתי אז. כמו שניתן להבין מהמלה "עוד" במשפט הראשון, החשש הוא שככזה ייבלע הבלוג בין אינספור בלוגים אישיים אחרים. היתרון בבלוג העוסק בעיקר בכדורגל הוא כפול – 1. הוא ישמר את קהל הקוראים שהצליח בעמל רב להשיג עד כה. 2. הוא יתחרה בפחות בלוגים, שכן שדה הבלוגים העוסקים בספורט בארץ אמנם הולך וגדל אך לדעתי עדיין אינו פרופורציונלי למספר האוהדים וחובבי התחום.

כפי שאתם רואים ניסיתי לרגע לסדר את מחשבותיי על ידי שימוש במיספור, וכעת אנטוש את הניסיון הזה שכן הוא עייף אותי עד מאוד. במקרה שהבלוג ימשיך לעסוק בכדורגל ובספורט, ישנה אפשרות שאפתח בלוג נוסף, אישי יותר, ובו ארשה לעצמי לכתוב בנושאים שאינם קשורים לכדורגל. אתם יכולים לראות לבד את הפגם הלוגי במשפט האחרון: אין נושאים שאינם קשורים לכדורגל. אבל אולי בכל זאת יהיה לי נוח יותר לכתוב על מוזיקה, למשל, בלי לכתוב קודם על ליאור רפאלוב.

מה שמוביל אותי להתפצלות נוספת בזרם התודעה: אם הבלוג ימשיך לעסוק בכדורגל, אצטרך לבחור עד כמה אני כותב על כדורגל באופן כללי ועד כמה אני מקדיש את הבלוג לסיבה בגללה הכדורגל הומצא, והיא כידוע לכל בר בי רב, מכבי חיפה. נקל להבין את ההתלבטות כאן: מצד אחד, אהבת חיי, פלוס התחרות עם בלוגים אחרים פוחתת עד כדי בקושי קיימת (ויסלחו לי אלו שאני לא מכיר את בלוג מכבי חיפה שלהם, אתם מוזמנים להשאיר לינק). מצד שני (ווהו!), איבוד אפשרי של קוראים שאינם אוהדים משום מה את קבוצתי, פלוס פתח מסוכן להמוני קופים ירוקים שצובאים על שערי הבלוג ודורשים את ראשי כשאני לא מסכים עימם שאלישע צריך להתפטר (ואני לא).

ההתלבטויות הן רבות אך אני לא חושש, הן פשוטות יחסית. בסוף אעשה מה שאוכל ומה שיגידו לי הלב ופול התמנון (הייתי חייב להגיד גם משהו שקשור למונדיאל, הרי זהו יומונדיאל). עם זאת, הואיל ומדובר בבלוג הדוגל בשקיפות מלאה ובשיתוף קוראיו, במיוחד אלה הסובלים מחרדת נטישה כמוני (ובמידה רבה מאוד, זהו פוסט לעצמי), רציתי שתדעו. כמובן שאתם מוזמנים להציע בעצמכם, בתגובות או במייל אם אינכם חובבי פרסום, מה האפשרות המועדפת עליכם ואיזו נראית לכם טובה יותר – ואם יש לכם הצעה אחרת, איזה טיפ בנושא או סתם איזה מתכון טוב שמשלב בצק ושומן, אל תתביישו.

פול מתאמן לקראת ההכרעה בעניין המשך דרכו של "מצד שני"

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה ארס בלוגיקה, הכדור הוא הכל, יומונדיאל, כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

22 תגובות על יומונדיאל: התלבטויות

  1. מתי הגיב:

    ניר, הכדורגל זו הדרך הכי טובה להסביר את החיים עצמם, לאנשים שחושבים שהכדורגל הוא החיים עצמם.
    אתה טוב בזה, תמשיך.

    נ.ב:החלטתי לעשות את זה כתגובה בתור חובב פרסום ידוע.

    אהבתי

  2. הופ הגיב:

    :) אחחחחח אתה מקסים. ומצחיק. תודה.

    אהבתי

  3. אביאל הגיב:

    תמשיך ככה, ואל תשכח שפול התמנון חזה שגרמניה תנצח את ספרד בגמר יורו 2008, אז אולי הוא טוב לאורך הטורניר ומפשל ברגע הגדול ?

    אהבתי

  4. קובי הגיב:

    אל תפול במלכודת הכדורגל, כמעט אמרתי בנבדל.
    כי כדורגל זה לא הכל, זה לא יותר מ-99% מהחיים בסה"כ.
    אנא אל תוותר על האחוז הנוסף.
    אל תחשוש מתחרות – יש לך קול ייחודי וחבל שינוצל רק לטובת שוכני היציעים ומפצחי הגרעינים.
    אל תסמן עיגול מסביב לחץ.
    ובכלל, הגיע הזמן לשדרג מקשת לאקדח, לירות לכל הכיוונים ולראות מה יפול.
    בהצלחה.

    אהבתי

  5. ניר,
    בתור אחד שהיה במקום הזה לפני כשלוש שנים כשהתחיל לכתוב את הבלוג שלו אני יכול לעודד אותך להמשיך בדיוק במתכונת שאתה מהרהר בה (גם אם זה יישב לי על הנישה… קנאת סופרים תרבה וכו' :) ) – בלוג על כדורגל שיוצא משם לכל נושא שבעולם שמעניין אותך (ויש לך דברים מעניינים להגיד).

    אני מקווה שזה בסדר, אבל אני אצטט כאן את ה-"אודות" של הבלוג שלי וזה יסביר הכי טוב למה אני מתכוון:

    " 'לא יצא לך כלום בחיים מהכדורגל הזה' הייתה נוהגת להתריס בי לא פעם אמי היקרה בצעירותי. אלא שבזכות הכדורגל הכרתי אנשים מרתקים, ביקרתי במקומות רחוקים וחוויתי חוויות מופלאות. הבלוג שלפניכם הוא יומנו של המסע הזה בו אני מנסה להציג זווית קצת אחרת על ספורט בכלל וכדורגל בפרט. זווית המשקפת כיצד יכול המשחק ללמד אותנו כ"כ הרבה על נפש האדם, על התרבות ועל החברה. תבלו!"

    מה שלא תחליט, בהצלחה!

    אהבתי

  6. דני הגיב:

    היום יצא לי לראשונה לקרוא את הבלוג שלך, והאמת שנוצרה בי תחושת פספוס שהצטרפתי רק יממה לפני סוף החגיגה. בכל מקרה התרשמתי שאתה כותב מצוין על כדורגל, והשאלה שלך קצת לא במקומה, במילא כל דבר בעולם בסופו של דבר מרובע כמו מוח של שחקן כדורגל או עגול. בכל מקרה אני שומר אותך בפייבוריטס ובהצלחה בכל מצב.

    אהבתי

  7. בני תבורי הגיב:

    הופ, או ניר כפי שיודעי ח"ן מכנים אותך ואני מניח שהם יודעים על מה הם מדברים…
    אני לא כותב בלוגים. למה? עצלנות, מחסור ביכולת ריכוז, ADHD , כל מה שתרצה. לעומת זאת, אני מבלה זמן רב בקריאת בלוגים של אחרים וכשאני נתקל בבלוג אינטליגנטי, אני מגיב. בלוג אינטליגנטי מבחינתי אינו בהכרח בלוג שדיעותיו של הבעלים חופפות את שלי, באף תחום, ולא בלוג שעוסק רק במה שמעניין אותי. אני צריך בלוגר רענן, מקורי, מאתגר, מרגיז, מעורר מחלוקת ואפילו, ישמור אלוהים, איננו חייבים לאהוד את אותה קבוצת כדורגל(והנה גילוי נאות: אני אוהד שרוף ושרוט של הפועל פ"ת ועד היום כואב את הדאבל השדוד ב – 92').
    הנה כי כן למה אני כאן, למה אשאר כאן ולמה אשמח מאוד אם תמשיך לכתוב וממש לא רק על כדורגל.

    אהבתי

  8. יניב הגיב:

    בתור אחד שמנסה להחזיק בלוג כ"כ מפוזר, לא מוגדר, הפתרון הקל הוא להיצמד לנושא ואז כבר הרבה יותר ברורה התשובה ל"על מה אכתוב מחר?".
    מצד שני (אוהוהוי!), אני מאוד מאוד נהנה לבקר פה, לפצח את משמעות המילים שלך, ומאוד מסקרן אותי לראות כתיבה שלך על נושאים קצת פחות חשובים, נושאים יותר קלילים ופשוטים, לא על צורך קיומי כמו כדורגל…
    ממה שהבנתי למעלה, אתה רוצה להישאר בנישה הזאת, של הכדור העגול. לך על זה. אנחנו נהיה פה.

    אהבתי

  9. סימנטוב הגיב:

    אצלי החיבור לפי נושאים (ירוק אני לא, אני שיך לשרוטים…) מקוה שתגוון בכל אופן בהצלחה!!

    אהבתי

  10. פראליה הגיב:

    ניר, אל תענה לתבורי לגבי 92', הוא בא לגרור אותך לפובוקציה זולה.
    תמשיך באותו קו וכמו שהמכובדים אמרו כאן, אין משהו שלא נוגע בצורה זו או אחרת בכדורגל, העיקר תמשיך.
    וזה שאתה ירוק הופך את המשימה שלך לחשובה אף יותר שהרי אתה יודע שאין לנו ממש יצוג אינטלגנטי במרחבי הרשת והדפוס.

    אהבתי

  11. הופ הגיב:

    וואו, איזה כיף לקבל כאלה תגובות. בגדול, כרגע המגמה (כפי שתוכלו לראות בפינה השמאלית העליונה של הבלוג) היא להישאר בינתיים בכדורגל, אבל ברור לי שאצא ממנו להרבה דברים אחרים, אני דעתן מדי מכדי שאצליח להתאפק. לגבי חיפה/ לא חיפה, זה עוד נראה אבל אני משער שברגע האמת (ועקב היותי טיפוס די אימפולסיבי בכל הנוגע לכדורגל), לא אוכל לחמוק מעיסוק אובססיבי בקבוצה שלי. אני מניח שהשאלה היא בעיקר שאלה של מינון.
    אביאל, תודה. אני שמח מאוד לגלות שאתה מבקר פה ואוהב. מקווה שבמקרה של הבלוג שלי התמנון לא יפשל :)
    קובי, זו בדיוק השאלה – מה עדיף, לירות לכל הכיוונים או לזרוק הרבה אבנים לכיוון אחד ולקוות שמשהו יפגע. נראה לי שכרגע אתמקד בכיוון אחד ואם אראה שאני צלף סביר אנסה לירות לעוד כיוונים. תודה על המחמאה ועל הבהצלחה.
    איציק, אני מכיר כמובן את האודות של הבלוג שלך. תודה על העידוד. אני מאמין בפתגם שציטטת, באחד הספרים על יצירתיות כתוב שבד"כ מייחסים לאמנים ולכותבים אגואיזם והתבודדות, בעוד האמת היא שיצירתיות היא עניין של שיתוף ושהיא תמיד פורה יותר בקהילה ולא בבודדים. אולי נשתף פעולה מתישהו באיזה פרויקט בין-קבוצתי…
    דני, ברוך הבא ותודה רבה.
    בני, תודה רבה על המילים החמות. הדאבל לא היה ב-91'? עד היום לא אשכח שני דברים מגמר הגביע אז: את גיא גת כמובן, ומשום מה גם את המשקוף של יוסי שושני. מה"שדוד" אתעלם באלגנטיות. אגב, בשביל להצטרף לקהילת יודעי הח"ן שיודעים את שמי אתה יכול פשוט להקליק על ה"אודות" :)
    יניב, LOL על האוהוהוי, קרעת אותי. הבנת נכון, ותודה על המחמאות.
    סימנטוב, אשתדל לגוון. תודה רבה.
    פראליה, שמעתי בעצתך. אני חושב שהנקודה שהעלית בסוף היא הסיבה העיקרית לבחירה שלי.

    אני מרגיש קצת כאילו הייתי שחקן שמאיים לעזוב את הקבוצה בשביל לקבל שדרוג בחוזה והערכה ליכולתו. זו לא היתה הכוונה המקורית, אבל יצא לי טוב :)הפידבק הזה חשוב לי, תודה רבה לכולם.

    אהבתי

  12. בני תבורי הגיב:

    פראליה,
    אם לא הבנת משהו, תשאל ואענה בחפץ לב. בינתיים, אנא השתדל להמנע מלייחס לי כוונות ולתת פירושים לדברי, אנחנו לא מספיק מכירים אחד את השני וקצת נימוס לא הזיק לאף אחד.

    ניר,
    אתה צודק, הדאבל היה ב 91'. גיא גת שייך לגמר הגביע והשער של שושני נכבש במשחק הליגה הקובע כשבועיים שלושה לפני כן.

    אהבתי

  13. הופ הגיב:

    אני זכרתי דווקא איזו בעיטה למשקוף של שושני באותו גמר גביע, הלכתי לבדוק כמובן והגעתי לסיקור הזה
    http://www.hpt.co.il/?article=6
    ממנו אני מבין שבאמת היו כמה קורות ומשקופים, לא מצויין מי בעט. מה שמוזר, לא זכרתי שהייתה כזו שערוריית שיפוט במשחק העונה שנערך לפני כן, ללמדך על סלקטיביות הזיכרון.

    אהבתי

  14. בני תבורי הגיב:

    ניר,
    יומיים לפני משחק הגמר התקיים באורווה משחק הליגה השני בין שתי הקבוצות, (בחיפה פ"ת ניצחה 2:1). במהלך המשחק הבקיע יוסי שושני שני שערים שנפסלו על ידי השופט חיים ליפקוביץ' והמשחק הסתיים ב 0:0. מכיוון שיוטיוב הומצא רק כמה שנים לאחר מכן, לא אוכל לצערי לספק קישור מהימן, אבל הטלביזיה הצליחה להוכיח מעל לכל ספק את טעותו של השופט מה שעלה לפ"ת באבדן האליפות באותה שנה.

    אהבתי

  15. הופ הגיב:

    בני, כך אכן קראתי בסיקור הזה. לשמחתי, יוטיוב הומצא כמה שנים לאחר מכן ובהיעדר עדויות מהימנות אני מכחיש בתוקף את טענותיך :)

    אהבתי

  16. בני תבורי הגיב:

    אם כך, אפשר לראות את העניין כסגור ולהמשיך הלאה בלי פרובוקציות זולות.
    (כאן מתבקש סמיילי אבל אני לא ממש יודע איך עושים את זה…)

    אהבתי

  17. הופ הגיב:

    מקבל.
    מחזיקים שיפט ולוחצים על נקודותיים (המקש ף סופית), ואז מחזיקים שיפט ולוחצים על סגור סוגריים (המקש 9).

    אהבתי

  18. פראליה הגיב:

    תבורי,
    אני לא בטוח שלא הבנתי משהו אבל לדעתי אתה חושב שלא הבנתי משהו אז אם אתה חושב שלא הבנתי משהו אנא האר את עיניי.
    בכל מקרה, אם נתתי לדברייך פרשנות מוטעית, אנא מחל לי ובהצלחה העונה.
    נ.ב – נראה לי שמשהו רע קורה במחלקות הנוער שלכם, מזמן לא העברתם אלינו איזה טאלנט.

    אהבתי

  19. בני תבורי הגיב:

    פראליה,
    לרגע כעסתי על הפרשנות שנתת לדברי כאילו מדובר בנסיון לייצר פרובוקציה. לפעמים גילוי נאות הוא רק גילוי נאות. איך שלא יהיה, עבר מבחינתי ואני חושב שאפשר לעבור הלאה.
    לגבי מחלקת הנוער שלנו, ובכן תודות למאיר שמיר היא כבר לא ממש קיימת, ברגעים אלה ממש עושה דרכה שוב לליגה השנייה בפעם שנייה תוך שנתיים, ללא מגרשי אימונים ובוודאי ללא אף טאלנט ראוי להעברה אליכם.
    בהצלחה לכם בכל המסגרות.
    נ.ב
    אני אסלח לך בתנאי שתסלח לי על אופיר קופל…

    אהבתי

  20. בני תבורי הגיב:

    :)
    ניסיתי ולא נראה שהצלחתי במיוחד…

    אהבתי

  21. פראליה הגיב:

    חח על קופל סלחתי מזמן ככה שניקינו.. למרות היותו קופל אני אזכור לו לטובה את הבישול המדהים בפאריס לבניון. חבל לי מאד לגבי הנוער שלכם (אם כי מבחינתי הצלחה של הנוער הוא כמה כשרונות הוא משלב בבוגרים, לא משנה של איזו קבוצה ולאו דווקא המיקום הטבלאי).

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s