מחשבות מהבילות

אין לי כוח. אני עייף והחום הזה מתיש והכל נראה מאוס ומיותר. אין לי כוח לעבוד אז אני בורח אל הפייסבוק, ומוצא שם תחרות מי יצליח להפיק שנינה מצחיקה יותר על משפחת שליט, כי כמה שאתה יותר מצחיק ככה אתה פחות סחי, וכולם מאוד מתאמצים עכשיו להיות לא-סחים, ואין לי כוח לכל המאמץ הזה, ואני חושב לעצמי איך אפשר להאשים הורים שבנם כלוא איפשהו, ומי יודע מה מצבו, שהם עושים הכל כדי לשחררו, והאם מישהו באמת חושב שהם צריכים לוותר על בנם ולא להיאבק רק בגלל שהם "מאוסים" (כפי שכינה אותם מישהו בפייסבוק) או שהפעולות שלהם "פתטיות"? לא ברור לי העניין הזה.

אז אני יוצא מהפייסבוק ובורח לאתרים, אתרי הספורט כמובן, ושם אותן שטויות רגילות של קיץ, מלפפונים שהוחמצו עוד לפני שנקטפו, כל מיני ענפי ספורט שצצים רק בקיץ ובסתיו הם מתכסים עלים ונעלמים, כל מיני משאים ומתנים ומתנים ומשאים, וכל המשאים כבדים עליי ואין לי כוח לשאת אותם.

ואז אני רוצה לברוח החוצה, אבל בחוץ כל כך חם. איזה כיף שעוד מעט כבר לא אהיה בחום הזה, המדכא, המזיע, המחניק, של הים התיכון. אה כן, אני נוסע, לא אמרתי? אני ומ"ם נבלה את החורף, חצי שנה ליתר דיוק, מספטמבר עד מרץ, בקור המקפיא של קונסטנץ, גרמניה. מעניין כמה זמן ייקח עד שאתגעגע לחום ולדביקות ולכל הגועל הזה פה. אני מהמר על חודש גג.

מה יהיה על הבלוג? אמשיך לכתוב אותו, אני מקווה. אולי אכתוב על מכבי מרחוק, אולי אכתוב פחות על מכבי, אולי אכתוב על מכבי קונסטנץ המקומית, אולי לא אכתוב. לא יודע, ובכל מקרה אין לי כרגע כוח לחשוב, בטח שלא לקבל החלטות. בינתיים הצלחתי לגייס כוח רק לכמה מחשבות על מה שקורה כאן בזמן האחרון, תחת שמי ים תיכון.

פרישת השבוע

אריק בנאדו פורש. בספר שאני קורא על מכבי ("הירוקים", של אביב הברון, אין להשיג בחנויות ותודה למתי שהשאיל) בדיוק הגעתי לקטע שמתאר את הכניסה שלו להרכב. עונת 91/92, השנה אחרי הדאבל. ליאור רוזנטל נפצע, מרקו בלבול ורפי אוסמו הורחקו, את יוסי צרפתי שרף לא אוהב והוא מושאל ליבנה. מכבי רוצה בלם מעכו, קורנל פישיק, אבל הספונסר שלה, יעקב שחר, מוכן לממן רק את הבלם ואסילי יבסייב שמגיע מצפרירים חולון. לעמדת הבלם הקדמי לידו מוקפץ שחקן קבוצת הנוער, אריק בנאדו. כבר מהמשחק הראשון הוא רוצה להוכיח שהוא לא פראייר ונותן כל המשחק קטנות לדני ניראון, כשניראון מחזיר לו הוא נופל על הדשא ומתפתל. בסוף אנחנו מנצחים, אחרי כמה הפסדים רצופים. בנאדו חוגג פרמיירה מוצלחת בחדר ההלבשה במריחת טונות ג'ל על השיער.

20 שנה אחרי, הג'ל נעלם אבל אריק עדיין לא פראייר. פעם היינו צוחקים עליו שאין לו טכניקה בגרוש. כל כדור שהגיע אליו בהגנה הוא היה בועט החוצה, אפילו לא ניסה למצוא שחקן למסור לו. כשאני משחק בפלייסטיישן, מגן שבועט החוצה בלי סיבה זוכה מיד לכינוי "בנאדו" (איך קוראים לשחקן שרץ ורץ וממשיך עם הכדור אל מעבר לקו החוץ? "בלילי" כמובן). עם הזמן, ואחרי שהכרנו כמה וכמה בלמים שניסו להתחכם וגרמו לנו לחטוף, למדנו להעריך את הבלי-חוכמות של אריק. ובזמן שלקח לנו להבין, הוא התפתח והשתפר והפך לבלם מושלם, ובעונה האחרונה כבר הוסיף לחכמת המשחק ולמיקום המדהים גם בישולים, דריבלים ואפילו עקבים. מה שלא השתנה וכבר לא ישתנה זה היותו של אריק חומה בצורה, וליתר דיוק, תחנה אחרונה. מהצחוקים שלנו על בנאדו המוגבל יצא שחקן ענק, עם אינספור תארים, הרבה כסף, כמה שיאים, המון כבוד ואילנה אחת. צוחק מי שצוחק אחרון.

אריק בנאדו פורש כמו גדול. בשיא, עם צלחת אליפות ביד. כשלכולם נשאר ממנו טעם של עוד. הוא רצה להמשיך לשחק, אבל אני שמח בשבילו שפרש ככה, אחרי אליפות. שחקנים בדרך כלל לא יודעים לגמור בזמן. הלב של אריק סידר לו פרישה מפוארת. גם אם הוא קצת מבואס עכשיו.

היה עוד מישהו שמאוד התבאס השבוע מהפרישה של אריק. ניר דוידוביץ' ייזכר לנצח כמי שהתלונן על קטן שהזמין את בנאדו להניף איתו את הגביע, מחווה שהפכה עם הפרישה ליפה ונאצלת במיוחד. ניר גם הספיק ללכלך קצת על אריק, וכך נרשם בספר דברי הימים הירוק כמי שפתח חזית מול אחד השחקנים הנערצים במדינה ובטח בקבוצה, רגע לפני שהוא פרש. נו, טיימינג ומזל אף פעם לא היו הצד החזק של ניר.

(ועוד על בנאדו בפוסט של אח של פרוסנר, ולמי שפספס – הראיון הנהדר שקיים איתו חיים שדמי).

שקט שקט הס

שבוע מרגש במכבי. אני לא זוכר כל כך הרבה אירועים בשבוע אחד. בנאדו פורש, הגרלת האלופות, כל כך הרבה שחקנים מוחתמים בבת אחת. דווקא בקיץ בו הפסקתי סופית להאמין למלפפונים של התקשורת, התברר שכמעט כל הדיווחים על מכבי היו נכונים.

מכבי הולכת ומשתפרת בכל שנה בדבר אחד מרכזי: השקט שבה היא עושה דברים. אם על ההחתמה של שראנוב עוד שמענו קצת לפני, הרי שהבלם הקרואטי הוחתם כמעט בלי שנדע (קרואטי וסרבי ביחד באותה קבוצה זה לא מתכון לאסון?), וימפולסקי בכלל תפס את כל הכתבים לא מוכנים. וזה היתרון המרכזי של מכבי, אחד הדברים העיקריים שמאפשרים לה לשמר את ההצלחה. היכולת שלה לנצל את העובדה שהזרקורים מופנים אל התל אביביות ולעשות את הדברים בשקט. אז עם כל הקנאה והטינה על תשומת הלב שמקבלות התל אביביות, צריך לזכור שההתעלמות היחסית מאיתנו מאפשרת לקבוצה להתנהל ברוגע ובלי הרבה רעש, ולשחקנים היא מאפשרת להתרכז בכדורגל, והרי בשביל זה אנחנו פה.

והרכישות עצמן? עמאשה נראה לי כמו החתמה נהדרת, הרבה זמן לא היה לנו חלוץ מהיר וחד, בשיא כושרו. ההחתמה של ימפולסקי קצת פחות מובנת לי. שחקן חזק, אולי מהיר, אבל מה חוץ מזה? לא חבל להחתים שחקן בינוני שיתפוס מקום של שחקן בית? נקווה שדלה – שכרגע הדבר הכי בולט בו הוא השילוב הבלתי אפשרי בין לוק של זמר ג'מאייקני לשם של עקרת בית פולניה – יגרום לי לאכול את הכובע, או לפחות איזה כובעון.

על בוליאט ושראנוב עוד מוקדם להרחיב, נחכה עד שנראה אותם בפעולה. בינתיים, לפי הכתבות, שראנוב מסתמן כחתיכת גניבה (ובוליאט כחתיכת רוצח). כך או כך, הסגל כמעט הושלם, והאתגר של אלישע השנה יהיה, כמו לפני שנתיים, להתמודד עם ציפיות שיא. האם הפעם הוא יעמוד בזה? לא יודע. נדמה לי שאלישע מצליח יותר כשאף אחד לא מצפה ממנו. בואו נקווה שגם בגילו הוא יכול להשתנות.

ורק משַימון לא מצליחים להיפטר.

חכם לא נכנס לצרה וגו'

עם כל הרכישות הטובות ומכירת השחקנים והפרידה היפה מבנאדו, הידיעה שמספרת טוב מכולן את סיפור הניהול החכם במכבי (למה להתייפייף – את הגאונות של יעקב שחר), הגיעה השבוע בכלל מקבוצה אחרת: מאור בוזגלו הולך לעזוב גם את מכבי תל אביב. במשרד ממוזג ברחוב יצחק שדה בתל אביב, מישהו מחייך לעצמו מתחת לקסקט.

(ועוד על העריץ הנאור שלנו בהשוואה מעניינת פה, ופה).

במלחמה הבאה יילחמו בסלים ושערים

אני ומ"ם היינו השבוע בועידת הנשיא. אם הוא לא בא לתת לנו גביע, אנחנו נבוא אליו לירושלים. הועידה היתה מרשימה, הרבה אורחים חשובים הסתובבו לידינו ולפעמים גם אנחנו לידם: ראשי מוסד ורמטכ"לים לשעבר, פרופסורים, סלבס, אנשי תקשורת, יהודים בינלאומיים וסתם בינלאומיים. פטפטנו עם שִימון, שמענו את מייסד ויקיפדיה, דרעי חזר לפוליטיקה ממש מולנו ודן אריאלי הנהדר זכה להצטלם עם מ"ם. אפילו במתיסיהו נתקלתי בדרך לשירותים (רק את שרה סילברמן פיספסתי, מצד שני ווהו גם היא פספסה אותי, אז אנחנו תיקו).

ואני התפלאתי איך בכנס שעוסק בעתיד (שם הועידה היתה "המחר"), לא מתקיים אף פאנל על ספורט, ואין ולו ספורטאי אחד לרפואה, אפילו לא קובי רפואה. מתי יבינו שם למעלה שספורט הוא הוא המחר? הזירה היחידה בה ניתן להתעלות מעל השנאות, לקבל ניצחון או הפסד בלי לשמור טינה, לחיות יחד ולשתף פעולה בדו קיום, ערבי לצד יהודי, איראני לצד ישראלי, סרבי לצד קרואטי, מרוקאי לצד פולני (ולנו כקבוצה האהודה ביותר במגזר הערבי יש תפקיד חשוב במישור המקומי. ובהחלט יש עבודה לעשות).

אני באמת ובתמים מאמין שתחרויות ספורט עוד יחליפו מלחמות יום אחד. כשיצליחו להבין את היכולת של הספורט לנתב רגשות שליליים לקרבות נטולי נפגעים והרוגים ולנצל אותה לסיפוק כל יצרינו האפלים, כשנפסיק להתעסק בכיבושים טריטוריאליים מטופשים ונעבור להתרגש יותר מכיבושים של שערים, אז נוכל להגיד באמת שמותר האדם מן הבהמה, שיש טעם בשכל שקיבלנו. כנראה שזה לא יקרה במשמרת שלי, אבל מי יודע? צריך להיות אופטימיים, ולהגיד את זה כמה שיותר: ספורט יכול לעשות שינוי. ספורט הוא העתיד. הנה אמרתי.

ויש עוד כמה דברים יפים שספורט יכול לעשות. הנה בני תבורי עם דוגמא מרגשת.

אוזניים לקוטג'

אז לא היתה מהפכה. אבל בפעם הראשונה הצליח מרד צרכנים בפייסבוק לעשות קצת רעש. אז אומרים, ובצדק, שזו היתה "מחאה לייט". אף אחד לא יצא לרחובות. צמיגים לא נשרפו, בית ראש הממשלה לא היה נתון באיום בשום שלב. נכון. אבל העניין הוא שבמדינה קפיטליסטית לא צריך לשרוף שום דבר, או לעלות על שום בית. מספיק שחצי מדינה תעשה חרם, והעשירים מתחילים להיבהל. לא היתה מהפכה, אבל בפעם הבאה אולי יחשבו פעמיים לפני שמעלים מחירים. והרבה יותר חשוב, בפעם הבאה כבר נדע שאנחנו יכולים.

ובכלל, מה יועיל לנו לצאת לכיכרות אם העשירים נעולים באחוזותיהם (אם הם בכלל נמצאים בארץ)? האפשרות היחידה שנותרת לפגיעה בהם היא דרך הכיס. רק כסף הם מבינים.

*

וחם, כל כך חם, והכל סגור ומזיע ומחניק. אבל אם פותחים את החלון וממש מתאמצים, אפשר כמעט לראות את ספטמבר. ואולי יש איזה סיכוי זעיר, אחד למיליון, ששם יתגנב איזה שמץ של אושר אירופי קריר אל החלון.

(כן, האירוניה, אני יודע. ואולי בסוף אושר יתגנב גם הנה. אמשיך לעקוב מרחוק).
מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה ארס בלוגיקה, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, קישור התקפי, שאלות ברומו של אדם, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

26 תגובות על מחשבות מהבילות

  1. שי הגיב:

    1 – השחקן האחרון מקבוצת הכדורגל הכי גדולה שהיתה בישראל – מכבי חיפה 1993/94 – פורש. סוף של תקופה.

    2 – יאמפולסקי ישחק 50/50 מה שישחרר את גולסה לשחק לתפקיד הקשר היצירתי במקומו של ליאור.

    3 – יאללה שתיגמר כבר הפגרה הזאת….

    אהבתי

    • ניר הופמן הגיב:

      קונה את התסריט שלך לגבי ימפולסקי. אבל אז מי הקשר האחורי לידו? בוקולי היה מצוין העונה, ואת סיידו רק עכשיו החתימו. אני הייתי מוותר על יאיא אבל נראה לי שזה לא הולך לקרות.

      אהבתי

  2. קרוקודייל דנדי הגיב:

    קונסטנץ??? מה זה? מה פתאום? ואיך זה לא פורסם לראשונה ב ONE?

    אהבתי

    • ניר הופמן הגיב:

      ב"מצד שני" דרשו בלעדיות ואיימו עלי בדרכים נלוזות שאפילו אופירה עוד לא חשבה עליהן

      אהבתי

      • שי הגיב:

        אין דברים כאלה!

        אהבתי

      • קרוקודייל דנדי הגיב:

        תעשו חיים! הקונסטנץ היחיד שאני מכיר זו אשתו של אחד הגיבורים ב"צפון ודרום", אחת הסדרות האהובות עלי בילדותי (עושה רושם שאני כבר בגיל שאני זוכר מה ראיתי בטלוויזיה כשהייתי בן 10, אבל מתקשה לזכור מה עשיתי אתמול). אבל נשמע חוויה! אולי תכתוב איזה פסט על מה הביא אתכם לשם ומה התוכניות?

        שתהיה לכם נסיעה טובה וחוויה יפה. אנחנו כבר מתגעגעים, למרות שלמעשה לא ראינו אתכם שנתיים וחצי :)

        אהבתי

  3. בני תבורי הגיב:

    הופ,
    חורף באירופה…משאת נפשי. אצטרך להסתפק בשבועיים במערב קנדה בסוף ספטמבר כדי ליהנות קצת מאוויר צונן ומרגיע. תודה על ההפניה. בינתיים יש לשיר וחבריו נצחון אחד והפסד אחד נגד איי בהאמאס, שלפי הדיווחים שלחו קבוצת NBA…
    תהנו שם.

    אהבתי

  4. פרלה הגיב:

    בקונסטנץ היה לי פעם (אפריל 1995) ערב מדהים של סנוקר עם אבא שלי.
    אני מאחל לך שכל מה שתכוון אליו ייכנס (היתה לי התלבטות ארוכה, 3 שניות, בבחירת המילים במשפט הזה).
    אני מאחל לנו להנות מהבלוג הזה ומהמיקוד הסטנדרטי שלו לאורך העונה.
    וגם להנות מהעונה עצמה כמובן.
    ההכנות השנה נראות המתוכננות ביותר מאז ומעולם. אם יהיו לזה תוצאות זה יהיה פנטסטי.
    בחירת הרכש (למעט עמאשה) בטרם פירסום השמות בתקשורת היה מאד לרוחי.
    חבל רק שבגלל מעטה הסודיות איננו יודעים יותר על תהליכי קבלת ההחלטות, עבודת הסקאוט וכיוצ"ב. מודיעין שמור ביותר – איפה אסאנג' כשצריך אותו.
    את הספר תשאיר אצל מתי.
    מתי תעביר אותו לאחיך ותנחה אותו להעביר לאבי.
    אפקיד ערבות בנקאית מתאימה להבטחת ההשבה.
    ואתמול פורסם רשמית מועד משחק הבית הראשון (13.7.11, 20:00, קרית אליעזר, שידור בצ'רלטון).
    אני כבר מחכה ל"לפני"

    אהבתי

  5. פראליה הגיב:

    הופמן, אני מבין שברוח התקופה, נשלחת למשימה סודית של איתור מחנות אימון פוטנציאלים לעונה הבאה.
    חבר'ה, מי שמכניס אותי לרוטציה של הספר, יזכה להכנס לרוטציה של "הקוסם" (גם הוא בקטגוריית " אזל בחנויות").
    יאללה, היום משחק אימון ראשון, איזו התרגשות.

    אהבתי

    • amit pros הגיב:

      אללי,יש מצב להיכנס לרשימת ההמתנה לספרים מעלי..?
      ואחלה פוסט
      ותבלו בגרמניה,שמעתי יש שם אחלה ליגה.

      אהבתי

  6. שמרלינג הגיב:

    * כיף לקרוא.
    * שמעתי רינונים שהבלם שהבאנו היה חתול בשק ותהליך ההחתמה שלו לא דמה כלל למה שעשינו עם פיליאבסקי וסיידו.
    * לא הייתי נפטר משימון כל כך מהר כי אין לנו בלמים בספסל. לפחות לא כאלו ששיחקו פעם בבוגרים.
    * ספורט במקום מלחמות זה נחמד רק בתיאוריה, בפועל זה מביא את המלחמה לאצטדיון ואף שופט לא ישתלט על משחק כזה. זכורים לי תיאורי זוועה ממשחקי כדוריד של ישראל נגד מצרים, אחרי הסכם השלום כמובן. הקריאה הפתטית מעט של הקהל שלנו 'מכבי חיפה מלחמה' תמיד מביכה אותי. אבל אנחנו אוהבים מלחמות על הדשא.
    * מברוכ על הנסיעה. תנצלו את הזמן הזה בשביל לטעום מקום חדש וחיים אחרים. ותחזרו. הימור קטן שלי, אתה תכתוב יותר בבלוגים שלך לקוראים ישראלים כשתהיה בגרמניה מאשר עכשיו.
    * אולי עכשיו תוכל לעבור ועדות קבלה של דהבאזר? הם אוהבים תושבי חוץ :)

    אהבתי

  7. פרלה הגיב:

    שמרלינג,
    יופי של תגובה.
    אבל
    בד"כ, בלמים אמיתיים ושחקני כדורגל בכלל, לא פנויים להעביר את הסתיו במבחנים.
    השמועות על ההחתמות הגדולות בעבר (אדינולפי, וורה, קאנוטו – שלא קיבל צ'אנס אמיתי) לא תמיד הוכיחו את עצמן. גם השמועות על קוריצה יכולות להתבדות (רק צריך לקבוע מראש מה הציפיות).
    קוריצה הוא לא חתול בשק אלא תרנגול (=גבר) ונקווה שלא עיוור.
    באמת שיימון בלתי שחריר כל עוד לא מביאים לו חלופה.
    ושוב ברכות לניר על הנסיעה: תבחן זרים (הוצ' אש"ל ע"ח חרזי); תארגן דילים לצ'מפיונס; תעשה חיים ותשמור על עצמך.

    אהבתי

  8. mirage הגיב:

    למרות הידע המקיף שלי בגאוגרפיה אני חייב לציין שלא שמעתי על קונסטנץ. אז בדקתי. דבר ראשון שמתי לב שיש להם קבוצת כדורגל (בליגה החובבנית) אבל משום מה יש לי את הרושם שהצבעים שלה לא יתיאמו לך: http://www.fc-konstanz.de/38163/Home/index.aspx בכל מקרה תהיה ממש על גבול שוויץ ונדמה לי שאין קבוצה גרמנית קרובה. לעומת זאת מעבר לגבול איתרתי בינתיים את St. Gallen ואת Zurich. ביום סגריר (או מושלג) תוכל לאהוד אחת מהן….

    אהבתי

  9. ניר הופמן הגיב:

    תודה חברים על הברכות והאיחולים החמים לחורף הקר. אבל יש עוד קצת זמן, חצי קיץ ישראלי מהביל עוד לפנינו.
    לגבי הספר – הבא בתור הוא פרוס. לא עמית, לא אתה, אחיך. אז לבקשות והזמנות פנו לעופר פרוסנר בצינורות המקובלים.
    לגבי קבוצות לאמץ – אותו פרוסנר כבר עשה תחקיר והעלה בחכתו שהקבוצות הגרמניות הקרובות הן פרייבורג ושטוטגרט. אולי באמת אאמץ את הקבוצה המקומית (אני מסתדר עם אדום כשצריך, מיראז', ר' המונדיאל ונבחרת ספרד).
    לגבי הזרים – נקווה שאתם טועים ולא נצטרך לפנות לאופצית שימון. במקרה שיוריצה הוא אכן קוריצה יש לנו על הספסל פלאח שמחכה לעבודת אדמה, כלומר לחרוש את הרחבה.
    שמרלינג – קודם כל מזל טוב על היומולדת אתמול! מאחל רק טוב ואפילו יותר טוב.
    ספורט במקום מלחמות זה אכן נחמד בינתיים רק בתיאוריה. גם אמנות חברתיות וממשלות נבחרות היו נחמדות בתיאוריה – עד שמומשו בפועל. אני לא אתווכח איתך כי זה יהיה מגוחך כרגע, עוד רחוק מאוד היום, אבל אני חושב שלספורט יש פוטנציאל ענק לשיפור החברה שלנו בזכות הסובלימציה שהוא עושה לאגרסיות אנושיות.
    לצערי נעבור עוד כמה מלחמות אמיתיות עד שחזון כזה יתחיל להתממש.

    אהבתי

    • איתמרק הגיב:

      אנסה לסייע במציאת פתרון לסוגייה הסבוכה.
      שטוטגארט: איצטדיון יפהפה, בירה ואוכל מצוינים, אוכלוסיה ייקית שגורמת למרכז חורב של יום שישי בבוקר להיראות כמו עמק האלכוהול, חלוץ ברזילאי שהביא אליפות ובילה את העונה הבאה על הספסל, חלוץ רומני שכובש חודש כן חודש לא (החודש לא), קפטן שכבש שער אליפות ואז הלך לרדת ליגה עם אברם גרנט, זכרונות מ"אלון מזרחי הגרמני" (מ. גומז), ומאבק בכל עונה על מקום בליגת האלופות/הליגה האירופית/הבונדסליגה (לא משעמם אבל קצת קיצוני).
      פרייבורג: האוניברסיטה המפוארת שבה היידגר נשא את נאום התמיכה שלו בנאצים.

      אהבתי

      • ניר הופמן הגיב:

        תודה על המידע המקיף! נקווה שתהיה סיבה ללכת לראות את שטוטגרט.
        ופרייבורג – ובכן היידגר זו סיבה מספיק טובה.
        LOL על חורב :) מעניין אם יש שם סניף של קפולסקי.

        אהבתי

  10. אביעד הגיב:

    קודם כל – תהנו!!!!!!!!!.
    דבר שני – אתה תכתוב. והרבה. זה לא שיש מה לראות בטלוויזיה :)
    דבר שלישי – יש לי הרגשה שבוליאט יהיה חתיכת נפילה. מקווה לטעות.
    דבר רביעי – דוידוביץ' נפל בטיימינג, נפל בתוכן, נפל בדרך בה דיבר, נפל בתגובה אח"כ. הוא פישל בכל צורה אפשרית ויצא ממש, אבל ממש אידיוט קטנוני. הוא כ"כ פישל שאפילו הרגשתי קצת שהוא עשה בכוונה כדי שתהיה פחות תרעומת בקהל כששראנוב יעלה לפניו…

    אהבתי

  11. ניר הופמן הגיב:

    תודה אביעד!
    יש מצב שדוידוביץ' עשה בכוונה, כל קיץ יש לי תחושה שהוא רוצה כבר לגמור את הקריירה ומשכנעים אותו בכל פעם למשוך עוד שנה…

    אהבתי

  12. מתי הגיב:

    טפו טפו טפו שתזכה לראות משחק של מכבי חיפה בליגת האלופות בגרמניה (אני מבטיח לבוא).
    טפו טפו טפו שנזכה לקבל פרספקטיבה ממבט על עוד יותר גבוה מזה שקיבלנו השנה על הקבוצה שלנו.
    לכל מי שרוצה את הספר (עם כתמי המרק משנת 1993) אני שמח ביותר להעביר אותו ביניכם וכדאי באמת שתארגנו את רשימת ההמתנה. בינתייןם מי שרוצה את אדם שב לביתו של דן בניה סרי או סלמנדר של ק.צטניק או אלטנוילנד לשבנימין זאב הרצל (נשבע לכם שיש לי) מוזמן להגיד אני ולקבל אותם בשמחה.

    אהבתי

  13. ברק הגיב:

    ניר, תהנה.. באיזשהו מקום אני מרגיש שהפסדתי חבר עוד לפני שהרווחתי אותו, או כמאמר הגשש "איך התגרשתי אם לא התחתנתי?".
    להבנתי ימפולסקי הוא הכל חוץ ממהיר.
    אני לא מתרגש משחקנים שלא ראיתי ומתחושות קדם עונה. אחרי הטור המלומד שקבע שמכבי חיפה תעבור את מינסק, הפועל תפסיד לאקטובה ומכבי ת"א לאולימפיאקוס, אני לא נופל ב"מלכודת חמי אוזן" (לא הוא כתב את הטור ההוא, אבל הוא אלוף העולם בהגברת ניואנסים לרמה של מפולת בורסאית). גם התחושה הטובה לגבי העונה הבאה היא מגבר רב עוצמה שהופעל על האופטימיות המתעתעת שבהחתמה המפתיעה של ימפולסקי (ועמאשה יכול גם לצאת חלוץ של עונה אחת…)

    דוידוביץ' עשה דבר מאד טבעי בסה"כ. כמעט כולנו נמצאים לפעמים בסיטואציה שבה חסרה לנו קצת מילה טובה, קצת קרדיט על כל העבודה הקשה, הארוכה, כזו שאף אחד אחר לא יכול לעשות כמונו, שעשינו. הרבה פעמים התחושה הזו לא מוצדקת- כלומר, אפשר היה לתת מילה טובה, למרות שלמעשה אנחנו יותר מלאים בערך עצמנו מאשר באמת חסרי תחליף. זה לא באמת כ"כ מפריע לנו, בסה"כ אנחנו נהנים לעשות את העבודה, אבל כשבגלל פאק אחד מתפוצצים עלינו (במקרה של דוידוביץ' – הכוונה כמובן לאחמד סבע) – אז אנחנו מתפוצצים חזרה.

    פרטתי כאן קצת יותר מדי את התסביכים שלי? התגובה של דוידוביץ' נגד בנאדו מזכירה את התגובה שלו נגד אוואט ומזכירה לי את התחושה שהיתה לי כל פעם שחילקו באמדוקס מצטייני רבעון…

    אהבתי

  14. ניר הופמן הגיב:

    ברק – תודה, עוד לא הפסדת אף אחד, אני עדיין כאן :)
    מקבל את הפסימיות שלך בברכה, היא הולמת היטב את שם הבלוג.
    כנ"ל לגבי דוידוביץ'. אני מסכים איתך וגם אני הרגשתי חמלה כלפי ניר, אחרי שהכעס הראשוני עבר. אפשר להזדהות עם מישהו שמרגיש שהוא נותן הכל למרות הפציעות ובסוף שוכחים אותו ונותנים למישהו אחר את כל הכבוד. יחד עם ההנחה הלא-בלתי-הגיונית שהיו דברים מתחת לפני השטח בין קטן לדוידוביץ' עוד לפני האירוע וההזמנה של בנאדו היתה גם ובעיקר הכנסה של קטנה לניר, אפשר לגמרי להבין את התסכול.
    ועדיין זה היה אידיוטי מצידו של ניר לעשות את זה ככה. היה יכול להגיד דברים יותר בעדינות. אבל כנראה כשהסכר נפרץ הוא כבר לא יכול היה לעצור, וגם יונתן הללי בטח תרם את חלקו.
    לטובת ניר ייאמר שהוא לא התחבא מאחורי שם בדוי, וגם חיכה עד סוף העונה ולא הוציא דברים החוצה לפני.

    אהבתי

  15. mooncatom הגיב:

    יפה!!!!
    הופמן בירוק ואיתו סוכנת השב"כ מ"ם,
    יורדים מהמטוס ב…איכקוריםלזה? שם.
    שלג. קר. ואף ישראלי ברדיוס של כמה קילומטרים טובים.
    מה רע?
    נשמע נהדר,
    בעיקר אם תמשיך לבקר בבלוג שלי מדי פעם.

    אהבתי

  16. ניר הופמן הגיב:

    כשאת אומרת את זה, זה באמת נשמע נהדר. קצת כמו ג'יימס בונד במבצע חשאי בקונסטנץ (ככה קוראים לזה). וברור שאמשיך לבקר!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s