העונה מתחילה בשורה התחתונה

טוב, האמת שניסיתי להתאפק לפחות עד מחר. אני עוד לא יודע כמה אכתוב על מכבי העונה, אבל די בטוח שאני לא אכתוב שוב "לפני" ו"אחרי" בכל משחק, זה מתיש העסק הזה. ובכלל אני עדיין לא יודע מה יהיה עם הבלוג, ואיתי, ועם המדינה, אתם יודעים. אז רציתי להתחיל ברגוע, לחכות יום ואז לתת איזה זווית על המשחק, אולי להכניס כמה מילים על חוק החרם, ככה להתחיל בקטנה לנסות איזו דרך אחרת.

אבל אז הקבוצה שלי התעקשה לשים חמישיה. ואיך אפשר לא להתייחס לזה יום שלם.

וחוץ מזה, העונה שלנו התחילה רשמית אז צריך לכתוב משהו.

טוב נו, וגם קצת דגדג באצבעות.

*

זה היה אחד הנצחונות הכי מוחצים הכי מקריים שראיתי מהקבוצה שלנו. באותה קלות יכולנו לגמור את המשחק עם 1:1. כמה החמצות, יכולת טיפה יותר טובה של השוער הבוסני, קטן לא נפצע, והופ אנחנו יוצאים לבוסניה עם הרבה ביטחון בראש של היריבים, ולחץ מפה עד מינסק בראש של השחקנים שלנו.

מצד שני – ווהו! של פתיחת עונה – לא היה שום דבר מקרי בניצחון הזה. זה די פשוט: נגד קבוצה שבאה להתגונן, ועוד ברמה כל כך חלשה, אתה לא צריך יותר מקשר אחורי אחד. וברגע שעברנו לשחק עם אחד כזה ועם שני חלוצים, התחלנו לתקוף.

כי בניגוד למה שאמר ניר לוין, גולסה לא שיחק קשר אחורי. אחרי שבוקולי יצא נשארנו עם יאיא מאחורה (משחק בכלל לא רע שלו, ועדיין הוא לא משכנע אותי) ואייל שיחק בהתחלה 50-50, וככל שחלפו הדקות הוא הלך יותר קדימה. וכשקטן יצא אייל ממש תפס את המקום שלו מאחורי החלוצים, שזה המקום הכי נכון בשבילו כמי שיודע גם לתת פס לגול וגם לדרבל לתוך הרחבה ולהבקיע – שני דברים שהוא עשה היום.

על גולסה תקום ותיפול העונה הזו. עמאשה הוא חלוץ טוב בשיא הקריירה שלו, דבה מסוגל לתת עוד עונה יציבה פחות או יותר, ורד מצוין אבל נעלם לרגעים ארוכים וימפולסקי עושה רושם של בחור עם הרבה אנרגיות, המון רצון ואפילו – ירחם השם – הגבהות לא רעות. אבל כשקטן יתחיל להיעלם – ואני מצפה מאלישע לשים לב לזה הרבה יותר מוקדם העונה – הכל יוטל על הכתפיים של אייל.

הערב זה נראה שהכתפיים שלו רחבות מספיק. במחצית הראשונה הוא הלך לאיבוד מול הבונקר הבוסני יחד עם כל החברים. הרבה חילופי מקומות שלא ממש ריגשו את השחקנים באדום, שצפו באדישות בוורד וגולסה עוברים מצד לצד. אבל כשקטן יצא, בצירוף ההתלהבות מהשער שלנו והאנרגיות שהכניס ימפולסקי, גולסה לקח אחריות, השתלט לבדו על מרכז המגרש והתחיל לחלק כדורים מצד לצד כמו שהוא צריך לעשות.

נדמה שכמו במקרה רפאלוב בשנה שעברה, לשחקנים הצעירים שלנו יש את היכולת לקחת את המושכות של הקבוצה, רק שקודם צריך לנתק את המושכות האלה מהידיים של הקפטן. הערב הפציעה של יניב הצילה את אלישע. האם הוא מסוגל להוציא את קטן בלי שפציעה בקרסול או בגב תספק לו תירוץ? במילים אחרות, האם גם העונה רק קטן יקבע אם קטן ישחק או לא? לא ברור. אבל סביר שהשאלה הזו תקבע הרבה לגבי איך תיראה העונה שלנו. אם קטן יהיה מוכן לשים את האגו שלו בצד לטובת הקבוצה ולהיות הסופר-סאב שלנו, בהחלט יכול להיות שתהיה לנו עונה טובה. אבל זה "אם" בגודל של האגו של קטן, וזה "אם" די גדול.

וגם אם ה"אם" יתממש, נצטרך צירוף של עוד כמה נסיבות: שעמאשה ימשיך להיות חד, שדבה יתחדד, שוורד ישותף במשחק הרבה יותר, שההגנה תתייצב. שגולסה, כאמור, יביא את היכולת מהמחצית השניה לכל העונה.

וגם שאלישע ילמד, סוף סוף ואחרי שלוש שנים, לשחק מול בונקר.

*

אה כן, ועמאשה, וימפולסקי. הרשו לי לא לצאת מגדרי אחרי משחק אחד, ועוד נגד הבוסנים הדי עלובים. בסך הכל זו בכורה מצוינת לשניהם, בזכות מיקום נכון של ויאם, תנועה מצוינת בלי כדור של דלה, קצת מזל והמשך המומנטום מהעונה שעברה. מברוק ושרק ימשיך ככה. ואז יהיו לנו הרבה סיבות לצאת מגדרנו.

גם דוידוביץ' ממשיך את המומנטום מהעונה שעברה. אני רוצה לראות את שראנוב מקבל צ'אנס. יכול להיות שאלישע מתכוון לעשות חלוקה א-לה הליגה הספרדית, דוידוביץ' בשער באירופה ובגביע ושראנוב בליגה? קשה להאמין, אבל אני לא רואה איך השוער הסרבי המבטיח ועמוס הבאזז יישב על הספסל עונה שלמה. בכל מקרה, לאור מה שראינו הערב, אין לו סיבה לדאוג.

*

לא היה קל לצפות במשחק. השער של הבוסנים היה ההפתעה הכי צפויה בעולם. אנחנו כבר מכירים את הקבוצה שלנו. כבר היינו מוכנים ללחץ המתפשט לאיטו בגוף, לפה שהחל מעצמו לפלוט קללות באזור הדקה ה-60. אפילו לשריקות של האוהדים ציפינו (נציין שהרוב המוחלט התאפק די יפה). שחקנים הלכו, שחקנים באים, ואין חדש תחת זרקורי קריית אליעזר. אנחנו חייבים לעשות את זה קשה.

בכלל, כרגע זה נראה די דומה למה שקיבלנו בעונה שעברה. הנעת הכדור לא נושאת פירות. אנחנו שוכבים על היריבה ולא מגיעים לשער. בהתקפה מקרית היריבה מבקיעה. הפיגור סוף סוף מדליק את השחקנים שלנו. בסוף מישהו מבקיע שער. אם יש מזל, עוד אחד מגיע ומשם זה קל. אנחנו כבר יודעים את התסריט בעל פה. ואנחנו יודעים שבשורה התחתונה של התסריט הזה, אנחנו מנצחים.

האמת? אני חותם על התסריט של העונה שעברה כבר עכשיו (אם אפשר בתוספת איזה קמפיין חביב באירופה). אין לי בעיה עם עוד עונה של שורות תחתונות. ובטח לא עם שורה תחתונה כמו של היום. בסופו של דבר יצאנו עם תוצאה מעולה, יופי של עשרים דקות אחרונות, טעם טוב בפה והיי – מתי בפעם האחרונה הבקענו חמישיה? בקיצור, אי אפשר להתלונן. אחלה פתיחה לעונה.

*

וגם פרוסנר פתח את העונה. בהצלחה גם לו. וגם לאוהדי הקבוצות שמתחילות מחר את העונה שלהן. ובעצם לאוהדי כל הקבוצות בליגה. יודעים מה? בכל הליגות, אם כבר אנחנו לארג'ים. שתהיה לכם עונה מצוינת! מרגשת! נהדרת! מדהימה! היסטורית! ורק טיפ-טיפה פחות טובה משלנו.