גול העונה

ככה, בפנדל, בלי שהיינו צריכים להתאמץ יותר מדי, את עיקר העבודה עשה מגן היריבה, ותודה לו, אחרת סביר שעמאשה בכלל לא היה מגיע לכדור, ואם היה מגיע סביר שהיה מחטיא, כמו את שאר ההזדמנויות שלו היום, כמו את כל החודש האחרון.

ככה, בפנדל, חזרנו לליגה. בהרף גול אחד נעלמו רוחות הרפאים של חוסר הביטחון, שהמשיכו לרחף במגרש גם במחצית הראשונה של המשחק הערב. בהרף גול אחד חזרו גופי השחקנים למקומם מתחת למדים הירוקים. פתאום טוואטחה חזר להיות טוואטחה, פתאום בוקולי היה בוקולי, פתאום עמאשה חזר להיות חלוץ מסוכן וגולסה לפתע נזכר איך מבשלים שער.

בהרף גול אחד. אולי הגול הכי חשוב שלנו העונה. תשעה קבין של הקרדיט עליו נוטל עמאשה. בזכות המיקום, סחיטת העבירה, השקט הנפשי, הבעיטה הנקיה והאלגנטית. אבל מחמאה גדולה מגיעה גם לקטן. יניב של לפני חודש עשוי היה להתעקש, לעשות פרצופים, אולי אפילו היה גורם לאיזו שערוריה קטנה נוסח גנק. אבל קטן של היום, שכל המשחק רץ ולחץ והתאמץ והשקיע וניסה בכל כוחו להנהיג, הבין גם שמנהיגות מתבטאת לעיתים הכי טוב דווקא בפינוי הבמה למישהו אחר, וידע לתת לשחקן יותר חם ממנו לבעוט, ועל כך מגיע לו כל הכבוד.

זה לא מה שצריך להמשיך להקנות ליניב את המקום בהרכב. הוא כבד, איטי, המסירות שלו לא מבריקות כמו פעם והבעיטות לא חדות. הוא בהחלט צריך קצת זמן איכות עם הספסל. מה שכן יקנה לו את המקום בהרכב הוא העובדה שניצחנו היום, ובמה שעובד לא נוגעים, גם אם הוא מקרטע קשות.

*

הייתי מאוד מרוצה מההרכב שלנו לפני המשחק. הרכב עם הרבה כוח. עותמאן האגרסיבי סוף סוף זוכה בהזדמנות ובעיקר הבחירה בשני קשרים אחוריים אמיתיים, שעושים עבודה כל הזמן ומפנים את גולסה למשימות התקפיות. אבל בשביל שהרכב כזה יצליח גם להבקיע לא מספיק הכוח, צריך גם רוח. צריך לנוע, צריך להניע כדור מהר, צריך בעיקר לרצות. במחצית הראשונה לא ראינו כלום מאלה, ונשארנו רק עם הרכב די הגנתי שלא יודע מה לעשות כשהכדור אצלו. אבל בהפסקה משהו השתנה. אולי אלישע נתן גרסה משלו לנאום מייבש השיער של פרגוסון, אולי לשחקנים סוף סוף נמאס. מה שלא קרה שם, למחצית השניה הם עלו כשהם רוצים.

בוקולי התחיל לחרוש את המגרש, סיידו המשיך לשים את הגוף בלי פחד, שחקנים לא חששו להיכנס לתאקלים, כולם רצו קצת יותר מהר, פתאום נכנסה קצת דחיפוּת למשחק של מכבי. ואז בא הגול, ומשם כבר הכל הלך חלק יותר.

לא לגמרי חלק: הרי לא יכולנו לסיים את המשחק הזה בלי כמה דקות של מתח, ובטח שלא יכולנו לסיים אותו בלי שער חובה. וטוב שכך. שלא יחשבו שם שהבעיות נפתרו, שאף אחד לא יעלה על דעתו לרגע לחזור להיות שאנן. בוליאט עדיין בעייתי מאוד וכמעט הבקיע עוד שער עצמי, וגם פאלח, למרות משחק טוב ברובו, עשה כמה טעויות שלא מתאימות לאגדה שהוא הולך להיות. ההגנה שלנו עדיין לא טובה. אבל כשכולם משתתפים בעבודה הדפנסיבית, כשוורד חוזר אחורה, כשעמאשה לוחץ על המגנים, כשאפילו קטן, ירחם השם, רודף אחרי שחקנים, זו התחלה מצוינת. עכשיו רק עוד קצת תיאום, להרביץ בעותמאן קצת משמעת כי הוא נוטה לפעמים להתעצל, להתחיל לחפש איזה בלם מנוסה שיחליף את קוריצה בינואר, ויהיה בסדר. אולי אפילו יותר מבסדר. רבאק, אם אחרי ארבע שנים למדנו סוף סוף להרים קרנות, הכל אפשרי.

*

רק 5 מהפועל, וגם הפער מקרית שמונה ניתן למחיקה. אבל זה לא מה שחשוב עכשיו. אלישע צריך לא רק להוציא אותנו מהבור אלא גם להכין אותנו לטיפוס הבא אל ההר. ולטיפוס הזה לא נוכל לקחת את הזקנים, את השבעים, את שבורי הגב. לפסגה הבאה שלנו נגיע בלי קטן, בלי בוליאט, כנראה שגם בלי בוקולי, אולי בלי יאיא. אז בינתיים צריך לתת להרכב הזה לרוץ, לחבר כמה נצחונות שיחזירו לנו את כוח ההרתעה. אבל המהפכה צריכה במקביל להתחיל לצאת לדרך.

אם זה תורג'מן, אם אלו תמיר כהן, ימפולסקי, ערן רוזנבאום, שאדי שעאבן או איסמעיל ריאן, אם זה מי שיגיע בינואר, ידין, ניר ביטון, גלבאן, חלוץ זר, בלם או גם וגם – לא משנה מי אלו יהיו, כל מי שאלישע מאמין בו, צריכים להיות משולבים במשחקים, לאט לאט, כמה דקות פה כמה דקות שם, במקום קטן, במקום גוסטבו, במקום בוליאט. השלד – שראנוב, פלאח, טוואטחה, גולסה, ורד, עמאשה – כבר קיים, עכשיו נשאר לבנות קבוצה חדשה, כזו שראויה להיות קבוצת הבוגרים הבאה של המועדון שלנו, סביבם.

ככה, בפנדל, חזרנו להיות מכבי חיפה, או לפחות קבוצה שמזכירה אותה. עכשיו נשאר לחזור למקום הטבעי שלנו. המסע התחיל היום.

*

וגם: בני תבורי עם פוסט יפה על הג'נטלמן הגדול (והיחיד) של הכדורגל הישראלי. וטור מצוין של עמית גולדשטיין בוואלה על היחסים בין אוהדי מכבי ומאמניה. ופרוסנר עם פוסט יותר חשוב לכדורגל מכל פוסט על כדורגל.
מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על גול העונה

  1. פרלה הגיב:

    זה באמת מדהים איך נצחון קטן מחזיר אותנו לתמונה.
    ואכן טוב שספגנו כי אחרת עודף הבטחון היה דופק לנו את הסכוי מול פתח תקוה בשבת.
    וקטן באמת היה עם המון רצון אבל כבר במצב של כולת מוגבלת מאד.
    בקיצור טור תמציתי ומדויק. כמו קודמו.
    ביחס לבוליאט אני עוד לא סגור. הבטחון הוא גם הסכוי שלו להראות מה הוא שווה. התאום איתו היום עדיף על כל הימור. אלא אם מחזירים את דקל או כל דבר דומה אני ממשיך איתו עד סוף העונה.
    על אף הפנטזיות המתעוררות אני חותם על מקום באירופה לשנה הבאה ומנצל את הזמן להרצה.
    חייב להודות שלא הבנתי את החילוף והוצאת ורד. אולי אם דלה היה במקום יניב הייתי מבין יותר.
    שוב חובה לתמוה במה עולה תורגמן על אזולאי (ועזריאל על סולליך)?!
    שארנוב. טפו טפו טפו.
    ניפגש במושבה של סטלמך.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      התשובה היא שתורג'מן לא עולה על אזולאי ועזריאל לא עולה על סולליך. חבל על אזולאי, אבל טוב שסינטיהו הלך להשתפשף במקום שייתן לו הרבה דקות.
      לגבי החילוף של ורד – חילוף מטומטם ומעצבן, שהוכיח את עצמו.

      אהבתי

  2. אביעד הגיב:

    המחצית הראשונה הייתה אחת הכי גרועות שראיתי בחיי. זה היה כ"כ גרוע שאפילו מופע ה"פרשנות" של נוימן היה ברמה יותר גבוהה.
    המסקנות שלי:
    1. מי שחושב על להביא את חן עזרא למכבי חיפה – אל. פשוט אל. כזה שחקן נפוח מעצמו לא ראיתי הרבה זמן.
    2. בעיות הביטחון של בוליאט (כישרון יש לו, הביטחון בקאנטים) חייבות להיפתר ומהר, אחרת הוא יוריד את סארי ביגון שאולה.
    3. ורד לא היה מדויק, לא יעיל. אבל לפחות הוא נתן את התחת. גולסה גם מאוד רצה, אבל נראה כמו צל חיוור של משהו.
    4. עותמאן לא בכושר ובעיות בדיוק בהגבהות ובתיאום עם ורד הן צפויות ונסלחות. אבל לחוכמה אין כושר רע וכרגע עותמאן לא מראה הרבה ממנה.
    5. מישהו הבין מה נוימן רצה מטוואטחה?

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      אמנם אני מאוהב בו וידוע שהאהבה עיוורת, אבל גולסה בישל גול (לתשומת לב אלישע, זה קרה כששיחק במקום קטן באמצע מאחורי החלוצים), הכניס כדור ענק לעמאשה שהחטיא מול השוער ועשה עוד כמה פעולות יפות. הדריבלים שלו פחות הלכו אתמול, זה נכון. אבל גם כשהוא לא מצטיין הוא כל הזמן בתנועה. ורד מצוין כשהכדור אצלו, אבל הוא נעלם לפרקי זמן גדולים מדי. בכל מקרה אני אופטימי, לגבי שניהם.
      עותמאן עצבן אותי לפחות פעם אחת כשוויתר בקלות רבה מדי על השמירה והשאיר את העבודה לשחקן אחר. אני מתחיל להבין למה אלישע לא מת עליו, יש לו בעית מחויבות קלה.
      מישהו הבין מה נוימן?

      אהבתי

  3. תום א הגיב:

    ושוב, טור שאני מסכים איתו לגמרי.
    הנצחון אתמול הזכיר את הנצחונות בשיניים של השנים האחרונות, אלה שהביאו לנו אליפויות למרות סגל חלש יותר מהיריבה למאבק האליפות. שני קשרים אחוריים, לחץ על כל המגרש, קצת מזל, והרבה נחישות.
    אלישע נהג בחוכמה: כשאתה במשבר, תתמקד בלנטרל את היריבה ולא לספוג. הגולים יגיעו, והביטחון יגיע איתם.
    לגבי ורד, זה מאוד פשוט. הוא משקיע הרבה ומתעייף בסביבות דקה 60. כמעט כל משחק זה קורה. חייבים לעבוד איתו על הכושר, לא יכול להיות שכל משחק הוא יוחלף, אנחנו צריכים אותו ל 90 דקות.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      נדמה לי גם שבניגוד לגולסה, שעוזב כל הזמן את העמדה שלו בשמאל ובא לאמצע, ורד תקוע מימין וכמעט לא בא לקבל כדור.

      אהבתי

      • barakb32 הגיב:

        בדיוק. אני לא התעצבנתי מהחילוף עם ימפולסקי. כל פעם ש-ורד נוגע בכדור אתה יודע שהוא יעשה משהו יפה שלא יצא ממנו כלום. קשה לשים את האצבע – אבל כשהוא על המגרש אין הרגשה שכל הקבוצה עובדת בכיוון שער היריבה

        אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s