קבוצת גביע טיפוסית/ מתי סין-קרונה

היום ראיתי רק חצי משחק כיוון שערוץ הספורט השקרן, למרות ההודעה שישדר את המשחק, העדיף להשאיר אותנו במהלך כל המחצית הראשונה עם הדאחקות של פרימו וחבריו. בכל אופן, גם מה שראיתי לא היה מעניין במיוחד, בטח לא מספיק מעניין כדי שאתאמץ לכתוב על זה משהו מעניין. ומשום שזה גביע, לפי חוקי הבלוג – שנקבעו אי-אז כרגע – אני גם לא חייב.

אבל מתי, כמו מתי, הגיע כהרגלו לעבודה, והוא מתקרב בצעדי ענק לתואר העובד המצטיין של חודש פברואר (מה שאומר ב"מצד שני" הכפלת המשכורת!). כבר אמרתי שמזל שיש את מתי? אז הנה אני אומר שוב. [הופמן]

[עדכון: מסתבר שתומר חרוב המצוין פתח לאחרונה בלוג חדש. הנה פוסט מייצג]

*

את התשוקה שלי לגביע שטחתי פה בעונה שעברה, ובמקום אחר בעונה שלפני, ובפני חבר בעונה שלפני לפני, ושכחתי בפני מי בעונה שלפני לפני לפני, וככה אני שוטח את תשוקתי לגביע שנה אחר שנה בתשוקה הולכת וגוברת שהצליחה להאפיל אפילו על התשוקה שלי לאליפות, ותתפלאו – תשוקתי לגביע גדולה אפילו מתשוקתי להעביר ערב משוחרר על כוס יין ככה בשלישיה עם סמלי המין הנשיים זהבה גלאון ושלי יחימוביץ (בעיני בכל אופן. לא יודע מי מושך אתכם, אבל תזרמו אם בא לכם). הקיצר – רבאק, עד מתי מאי 98'? עד מתי?

בכל אופן היות ואת התשוקה שלי לגביע כבר שטחתי פה כאמור והיות ואני משתדל לא לחזור על אותה בדיחה פעמיים והיות ויש משחק גביע וצריך לכתוב משהו כדי לא לאבד את הרצף, נעסוק, במיוחד אחרי ההדחות של מכבי ת"א ובית"ר י-ם מהגביע, בקלישאה ההזויה ביותר בכדורגל, צירוף המילים המוזר והלא מובן – "קבוצת גביע טיפוסית". אין. אין קלישאה מגוחכת יותר מהקלישאה הזו. לא "לדרבי חוקים משלו" ולא "אנחנו משחקים משבת לשבת" מגיעים למורכבות הבלתי מובנת של הקלישאה הנ"ל.

מה זה לעזאזל "קבוצת גביע טיפוסית"? האם יש גוף כזה שנקרא "קבוצת גביע טיפוסית"? שיש לה קשר לשמיניה הסודית אולי? אולי יש עיר כזו, "גביע טיפוסית"? איפה זה נמצא, ליד גבעת אולגה? מה זה? מי זה? מאיפה זה? מי שם את הקלישאה הזו בעט של עיתונאי הספורט, בפה של הפרשנים? למי הם מתכוונים? למה? תעזרו לי! אני פה לבד ליד המקלדת ואין לי מה לכתוב חוץ משטויות! תוציאו אותי בבקשה מהפלונטר שהכנסתי את עצמי עם הקלישאה המטומטמת הזו.

רגע. בוא נעשה סדר. נפרק את הקלישאה לגורמים ואולי נבין אותה:

פירוש המילה קבוצה: אוסף של פרטים המתאגדים סביב רעיון משותף.

פירוש המילה גביע: כלי קיבול לנוזלים, פתוח בחלקו העליון. משמש גם לסוג של פרס סימלי על הצלחה קבוצתית (הנה יש קשר למילה שלמעלה) בספורט.

פרוש המילה טיפוסית: משטח ממין נקבה המשמש לעלייה אנכית עליו.

אני לוקח את שלושת המילים הללו, מחבר מפה, מחבר משם, בודק מהצדדים, דופק מכה פה, מכה שם, מסובב, מנסה להרכיב ואין. לא מסתדר לי. מה גוש האותיות האלו עושה אחד עם השני בסביבות אמצע מאי ונראה כמו וודי אלן הולך ברחוב עם מיה פארו (נשמעת עתיקה מדי המטאפורה, נמצא משהו קצת יותר רלוונטי), או אילן גילאון עם זהבה גלאון באותו חדר (הכי רלוונטי שמצאתי, מהעיתון של היום בבוקר)?

*

בניסיון להתחקות אחר פירוש לקלישאה המחונטרשת הזו, אני חוזר לתמונה שלי משנת 1998 (תראו איך הכל מתחבר), איצטדיון וומבלי (את כל הפוסט הזה אני כותב רק כדי לספר לכם שהייתי פעם באנגליה?). אני נוסע לסיור באצטדיון, משלם שישה לירות סטרלינג (אה, אני כותב גם שתדעו שיש לי כסף. או יותר נכון – היה) לשעה וחצי של סיור מרתק עם קבוצה של גרמנים שאני לא יודע מאיפה הגיעו אבל זו היתה כנראה הפעם הראשונה שנראו כל כך הרבה גרמנים באנגליה ועוד בלי שתהיה מלחמה (אני בכל אופן הגעתי לבד מהאנדרגראונד).

היעזרו בזכוכית מגדלת ובמכונת זמן ותוכלו לראות את מתי מניף גביע ביציע משמאל למעלה, ליד האוהד שמדבר בנייד

הסיור התחיל בלובי האצטדיון, שם בנוסף לגביעים ולמזכרות מוצב השער האורגינאלי שאליו הבקיע ג'ף הרסט את השער השנוי במחלוקת בגמר מונדיאל 66' נגד מערב גרמניה, על קו השער מוצבת בובה בגודל טבעי של שוער מערב גרמניה מותח את איבריו, הכדור האותנטי נעוץ בקורת השער ושתי טלוויזיות משדרות הלוך ושוב את השער ההוא כשלצד הטלוויזיות שני כפתורים שעל אחד כתוב yes ועל השני כתוב hot (סתם, דאחקה חבוטה כמו הקלישאה. כתוב no על השני), וכל מי שעובר יכול ללחוץ על הכפתור שנראה לו ולהביע דעה אם הוא חושב שהיה שער או לא היה שער. מעבר לקיר הבא ישנו מונה שסופר את מספר הלוחצים על yes ואת מספר הלוחצים על no. היות וקבוצת הגרמנים שהיתה איתי בסיור היו הגרמנים היחידים שהיו מאז באצטדיון וומבלי, כל קולות ה-no שלהם היו היחידים שנספרו שם מעולם. כל שאר (וגם אני למרות שעשיתי את זה בסתר כדי לא להרגיז את הגרמנים (למדתי איזה לקח מההיסטוריה של המשפחה שלי) מיליוני הלוחצים קבעו חד משמעית שהיה גול.

בהמשך עברנו ביציעי האצטדיון ובמרכז הבקרה, בעמדת שידורי הטלוויזיה, בחדרי ההלבשה, בחדרי המסאז'ים, במקלחות (רק אני נכנסתי. הגרמנים נשארו בחוץ לפתוח ת'ברזים), ומשם צעדנו כולנו (הגרמנים בצעידת ברווז ואני משתרך מאחור) דרך הכניסה המונומנטאלית של השחקנים אל כר הדשא כשמהרמקולים של האצטדיון בוקע רעש של קהל ושמונים אלף כיסאות ריקים מביטים בנו בבוז וממלמלים לעצמם את אותו מלמול שאני מלמלתי שם מאחור: "טפו, גרמנים".

מהכניסה לאצטדיון פנינו ימינה לעבר יציע הכבוד, ושם – הוציאה המדריכה גביע, טיפסה את מאה ארבעים וארבע המדרגות (או שקר כלשהוא של מספר מדרגות, אני כבר לא זוכר) אל הכיסא של המלכה, ובמקום המרגש ההוא שראה כל כך הרבה פעמים את התחת של המלכה ועוד כמה קפטנים שהניפו בו גביע, קיבלה אותנו, תייר, תייר על הפודיום כשכל אחד מאיתנו מטפס אליה את מאה ארבעים וארבע המדרגות, מקבל ממנה את הגביע ומניף אותו לעיני שמונים אלף כיסאות המומים שמתים ללכת הביתה, כי הגרמנים לוקחים גביע, אבל הברגים שמוטבעים בבטון לא נותנים להם לזוז.

אחרי שכל הגרמנים הניפו את הגביע בסגנון לותר מתיאוס 90' עליתי אני אחרון, קיבלתי לידי את הגביע, נישקתי אותו והנפתי באוויר לעיני כל הגרמנים ההמומים בסגנון מראדונה של מונדיאל 86'.

עת הגביע בידי ביקשה המדריכה מכל הקבוצה להצטופף ולהצטלם ביחד עם הגביע ואיתי, אני שנראה שתי טיפות מים הקפטן של באיירן מינכן (אצלנו במשפחה ניצלו רק הג'ינג'ים עם העיניים הכחולות).

אני מסתכל עכשיו על התמונה ובדיוק הכל מתחבר. קבוצה של גרמנים ופריט אחד לא שייך שהתקבצו סביב רעיון משותף: לקבל מהמדריכה גביע על אדמת אנגליה, וזאת כפרס על שהצליחו כולם כאיש אחד לטפס 144 מדרגות. אין ספק. על התמונה הזו ורק עליה נהגתה הקלישאה – "קבוצת גביע טיפוסית".

*

והיה גם משחק: אם כבר קבוצת גביע טיפוסית – מכבי חיפה שוברת כל שנה את השיא של עצמה שעומד כעת על 61 שנים רצוף בהן היא עולה לפחות לשמינית גמר הגביע. אז קומו בבקשה על רגליכם והריעו לבחורים בירוק ששמרו היום על השיא החיובי היחיד שעוד אפשר לשבור בעונה הזו.

*

והנה שיר שנכתב ע"י אוהד מבואס כמה שנים לפני ההפסד 12:1 לבית"ר ת"א בגמר הגביע של 42'.

מתי סין-קרונה