אנחנו – הפועל רמת גן. שלוש נקודות

ולכבוד שלוש הנקודות, שלוש דעות! בשלוש דקות! טוב לא בשלוש דקות. אבל בשלוש שפות! טוב גם לא.

הופמן

תודה באמת. מול תשעה שחקנים של הפועל פאקינג רמת גן הצלחנו בקושי לסחוט ניצחון. והניצחון הזה, הראשון שלנו, הראה טוב מכל ההפסדים והתיקואים עד כמה אנחנו גרועים. רמת גן בעשרה שחקנים היתה יותר מדויקת ויותר מהירה מאיתנו.

אני לא מגזים. ר"ג שיחקה כמו שמכבי צריכה לשחק, הנעת כדור מהירה מרגל לרגל, בנגיעה אחת, בלי להתחרבש יותר מדי, בלי לנסות לעבור שחקנים שוב ושוב (דגני), ללכת עם הראש בקיר (עזרא), בלי עקבים וחרטוטים (צעירי) ובלי להיפצע מכל שטות (צ'וצ'ו. מה נסגר עם הבלמים שלנו?). וכל זה עם שחקנים ששווים בערך כמו מחלקת הנוער שלנו.

למשל, איך יכול להיות שרמת גן משיגה את מנגה האדיר ואנחנו  תקועים עם אנדלובו? הוא פשוט נוראי הדינוזאור הזה. לא הצליח להשתלט על כדור מאז שהגיע לקבוצה. והדבר הכי גרוע שהיה יכול לקרות לנו במשחק זה שדווקא הוא יבקיע. גם ככה עטר מתקשה להוריד אותו לספסל כדי לא להודות שהוא פלופ, ועכשיו אנחנו תקועים איתו לפחות עוד משחק.

יש לנו סגל של 7341 שחקנים, אבל כשעטר כותב את שמות השחקנים בגיר על הלוח, יש שם אחד שכתוב בלורד בלתי מחיק. קטן כבר באמת לא נחוץ. היום הוא לא עשה כלום, ואם גם את הקרנות עזרא מרים יותר טוב, הגיע הזמן לשחרר אותו להתווכח עם האוהדים מהספסל, ולתת לידין לבעוט את הבעיטות החופשיות שלנו.

מתנת היומולדת-בלי-יומולדת של שחר לעטר הוא הדבר הכי טוב שקרה לקבוצה שלנו מאז, ובכן מאז שדקל קינן חזר. ידין פשוט ענק, גם בלחימה, גם בראיית המשחק, גם במסירות המדויקות (בעיקר לטוואטחה, שבעצמו היה טוב מאוד). כל השאר – יכול להיות יותר טוב. חייב להיות יותר טוב. כי הפועל תל אביב זה לא הפועל רמת גן.

בקיצור, מה שדרוש זה ניקוי אורוות. ואם כבר מנקים אז שמישהו יירה כבר בסוס שבור הגב.

מיכל

כמו לידת עכוז של פיל, אבל סופסוף ניצחון.

אולי הוא יוציא אותנו לדרך טובה יותר, אבל הוא לא יוכל לעשות את זה לבדו. צריך לקוות שהאוויר שהניצחון הזה נותן לנו יהיה קצת יותר מסתם נשימה עמוקה, ויהפוך לרוח של ממש. רוח חדשה.

מצחיק היה לשמוע אוהדים שרצו "שנתפוצץ עליהם". הקבוצה במשבר, הקבוצה חולה, הקבוצה פצועה אנושה אחרי תאונת שרשרת של חמישה משחקים. קודם כל תנשימו את החולה, אח"כ תדאגו לאיך שהוא נראה. וזה מה שקרה היום – החייאה בשתי מכות חשמל.

0:2 חשוב מאין כמותו, בעיקר בזכות העובדה שפתחנו לראשונה העונה בהרכב זהה לשבוע שעבר (למעט אילוצי פציעות), וגם בזכות ידין, דמאו (בינתיים מתגלים כשתי החתמות מופלאות), והחזרה למתכונת נבואתית של המדור.

ובכל זאת קצת באסה לסיום, לא מרמת המשחק אלא משריקות מאוסות מהיציע שכנראה הביאו לשמחה מאוד מאופקת, בלשון המעטה, של השחקנים אחרי השריקה. זה לא הזמן להיות קדושים מעונים. לא אנחנו המצאנו את הכדורגל המחורבן, וגם לנו מותר לחטוא בו מפעם לפעם.

ניצחון משמח. נקווה שזו סנונית ראשונה. מעט מדי, אבל בוודאי לא מאוחר מדי.

מתי

בערך בשבע וחצי, לא הסתכלתי על השעון אבל זה היה בדיוק אחרי שעטר סיים להתראיין, קמתי מהספה בסלון ואמרתי לאשתי – זהו, החלטתי!

מה החלטת? היא שאלה.

אני הולך להתגלח!

בערך שלושה שבועות, לא הסתכלתי ביומן אבל זה היה בדיוק אחרי שעטר סיים להתראיין אחרי אחד המשחקים, בערך שלושה שבועות לא התגלחתי.

לא, שלא תחשבו לא נכון. זה לא שהייתי באבל או משהו, פשוט ככה יצא. מדי כמה זמן אני נותן לעור הפנים שלי לנוח במקום למרוח קרם פנים כמו קוקסינל. אני הרי גבר. אז אין שום קשר בין זה שלא התגלחתי שלושה שבועות לבין המצב של האימפריה. אמנם הרבה פעמים כשזה קורה ואני לא מתגלח לתקופה אנשים שואלים אותי בחצי חיוך חצי לגלוג אם אני באבל בגלל הפסד זה או אחר של מכבי חיפה אבל גם הרבה פעמים אני עושה את זה כשאנחנו בתקופות טובות ואז אנשים סתם בטוחים שמישהו מת ופונים אלי עם פנים מודאגות ושואלים מי מת ואז אני עונה להם שזה שהמציא את סכין הגילוח חתך ורידים והתאבד ושיעזבו לי בשקט את השערות על הפנים. אני יודע, אתם רוצים הוכחות לזמנים טובים של האימפריה בהם לא התגלחתי. טוב, אני לא זוכר עכשיו, אבל זה קרה, אני בטוח שזה קרה.

אז בטח אתם אומרים, מה פתאום אני כותב על זה דווקא עכשיו. אז אני אומר שזה סתם. כי על מה אני אכתוב? על המשחק ה… איך נגדיר את זה בעדינות? על המשחק הנרפה של האימפריה? נו באמת, תעשו לי טובה. עדיף לכתוב על כמות השערות הלבנות שכבר יש לי על הסנטר כשאני לא מתגלח מאשר על הכדורגל של האימפריה.

אם הפסיכולוג שלי היה קורא את זה גם הוא לא היה מאמין. הוא היה אומר לי שלא כותבים דברים סתם ואין סתם בעולם, ובטח היה מוסיף שבגלל שאני לא יודע לבכות אז אני מוצא דרכים מוזרות לבטא כאבים נפשיים. בלבול ביצים! בגלל זה גם עזבתי אותו. בגלל זה ובגלל שאמרו לי שפסיכולוג ובכי זה בשביל קוקסינלים. ומאז אני הולך לפסיכיאטר כי גברים עם בעיות הולכים לפסיכיאטר שלא מבלבל להם על ממחטות טישיו ושטויות כאלו אלא נותן מרשם לכדורים שמעיפים לך ת'תחת, לוקח כסף ושלום ולהתראות כשיגמרו הכדורים או כשהתחת שלך ימצא כיסא לא נוח לשבת עליו.

טוב, הסברתי את עצמי אני חושב. אם מישהו עדיין טוען שהניצחון היום גרם לי לצאת מהאבל ולהתגלח אז שילך לחפש כי עשיתי עוד דברים היום אחרי המשחק שלא קשורים לאבל. שמתי בכביסה את החולצה השחורה הקרועה שלבשתי כל החגים, התקלחתי, הכנסתי ת'ספר תהילים שקראתי בו לאחרונה לארון, מחר אני מתכוון ללכת לחתונה שלא הוזמנתי אליה בגלל שלא יצא לי להיות בחתונות שהזמינו אותי אליהם בזמן האחרון. מה תגידו על זה? אלו דברים שעושה בן אדם שיוצא מאבל או היה באבל? סתם. סתם אנשים מדברים.

*

(מיכל בחרה את השיר הפעם. נתנו לה כי היא חדשה, וכי אף אחד לא הציע משהו יותר טוב)

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

19 תגובות על אנחנו – הפועל רמת גן. שלוש נקודות

  1. סטודנט 2.0 הגיב:

    חלק א'

    "בקיצור, מה שדרוש זה ניקוי אורוות. ואם כבר מנקים אז שמישהו יירה כבר בסוס שבור הגב." – כ"כ נכון. אני אתחיל עם הפרשנות שלי למשפט:

    1. היום אני מחזיק מגוטמן. נכון, הוא היה צריך להפסיד קמפיין כבר במחזור השני (אפילו בראשון עם התיקו המביך בבאקו), ולספוג קיתונות של זעם על השחרור של אבוקסיס להפועל (מעין הודאה על איבוד הקמפיין), אבל היום הוא עשה מעשה שלאף אחד לא היה ביצים לעשות אותו, כולל ללואיס פרננדז, מאמן זר שלא אמור היה לשים זין על אף אחד בארץ. ומן הסתם העיתונאים המקורבים לשחקנים המודחים יחפשו עכשיו עוד יותר את גוטמן ויצהלו על כל איבוד נקודה. אבל אני לא! ומצדי שיעלה את כל שחקני הפועל מהעבר ומהווה – בניון כבר לא באנקר בסגל, ולא טל בן חיים, ולא אייל "בגרמניה האנשים קרים" שכטר.

    2. ראובן עטר, היה יכול ממזמן לספסל את קטן. וכמו לאלי גוטמן, חיכתה לו יריבה בהזמנה. אבל עטר העדיף לזעזע בלהעלות בלם ומגן ימני ליציע, במקום חס וחלילה להוריד את אלוהים לובש 20 לספסל. והידד, ניצחנו. עכשיו הזה שזיין בגיל תיכון ת'צרפתים יפתח מול הפועל, והם יפתחו לנו את התחת.

    3. אחת הסיבות שחייב להיות מאמן שוערים בקבוצה (רק במועדונים מתקדמים מצטרפים מאמני הגנה והתקפה) היא שהשוער אינו חלק מהמערך הטקטי. אני דורש אם ככה למנות מאמן אישי ליניב קטן, מצדי שייקרא מאמן יויו, כי פשוט מסתובב על המגרש שחקן שאינו חלק מהמערך הטקטי, והמערך הטקטי נגזר ע"פ מיקומו במגרש. קטן בימין, אבל אין כוח לרוץ לעשות הגנה, אז תורג'מן הופך להיות קשר ימני. מאחורי החלוץ? תורג'מן יישאר קשר ימני (אז למה ורד כבר לא נכנס מלכתחילה?) שמאל? קדימה עזרא סע ימינה ומהר ינופף יניב בידיו (איזה כיף לתורג'מן, חזר להיות חלוץ). קטן במרכז המגרש? ידין לך קדימה וימינה, אבל אל תחשוב שאני אעצור איזשהי מתפרצת של מנגה. והכל מלווה בנפנופי ידיים.

    לאלישע לא היה את האומץ להוריד את קטן לספסל אחרי ההשפלה 4-1 בבלומפילד, אבל לפחות קטן עשה ג'סטה ועשה פאוזה בעצמו, ונתן בכך את המפתחות לרפאלוב ובנאדו לקחת את האליפות ולהגיע לגמר הגביע. למה ההתעקשות המיותרת הזו? בפעם הקודמת שמישהו איים על מעמדו של עטר, זה נגמר בעריקה להפועל חיפה, ועדיין הוא נשאר האהוב ביותר. אז שטוזה לקטן ליציע 12 עם האוהד החביב עליו לא תגרום לכלום, רק קצת יבבות מכתבי חצר וקצת אוהדים.

    חלק ב'

    כמה שהפועל ת"א נראים גרוע (ועדיין מנצחים בליגה ועוקצים תיקו באירופה), איכשהו נגדנו הם ישחקו טוב (לפחות טוב יותר מאיתנו). מה שכן, ההתקפה שלהם טובה מאוד, גם על הנייר וגם בפועל, ואחת הסיבות להפסדים של חיפה העונה שקל מאוד לנצל מול ההגנה שלה הזדמנויות, גם אם הן מועטות, ע"ע ק"ש ואשדוד (הזדמנויות יחידות אפילו). וזו סיבה טובה לשינויים הבאים: קטן מיידית לספסל, כי אסור אפילו פעם אחת שידין יעזוב את העמדה שלו לטובת טיוליו של קטן. החלק האחורי לא מכיל את בנאדו ככה שקשה לסמוך עליו יותר מדי במידה ואין חיפוי טוב מהקישור האחורי. וזה מעביר אותי לנקודה הבאה – השוער. מחזיקים פה שחקן זר, הזר היקר ביותר בקבוצה, והשחקן השלישי הכי יקר, על הספסל, בזמן שחיית מסיבות עומדת בין הקורות. וכן, אמיר אדרי, עם כל האהבה לשחקני בית, פשוט לא שוער טוב. הוא כבד מדי, לא גמיש, אפילו דוידוביץ שבור הברכיים נותן זינוקים יותר חתוליים ממנו. אני יודע שלבויאן היה פאלטות שנה שעברה, הוא עדיין יותר טוב מאדרי. ומדוידוביץ' (שכמובן לא יפרוש).

    חלק ג'

    לדמאו יש ריאות. הוא נותן צרחות שלא יביישו את אור יפרח עם מגפון. אולי יניב קטן יוכל לנצל את עוצמות הקול שלו כדי להוכיח את כולם. הגב כבר נגמר לו, גם הקול עוד מעט. מזל שיש את דמאו.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      יופי של תגובה.
      מסכים עם הכל, אם כי תמיד קצת רועדת לי המקלדת כשאני יורד על קטן. בכל זאת הוא עשה אי אילו דברים במכבי, ומדי פעם הוא מרביץ משחק שמראה שהוא עדיין בפוטנציאל אחד השחקנים הטובים בליגה.
      לכן אני משתדל לא לרדת עליו – אלא על המאמנים שלא מעזים להתעסק איתו.
      וגם אני מחזיק משראנוב. או לפחות רוצה שיתנו לי את הצ'אנס להפסיק להחזיק ממנו. אבל ויתרו עליו מוקדם מדי.

      אהבתי

  2. שמרלינג הגיב:

    תגובה נאה, מאלה שכיף לקרוא, אבל אני לא כל כך מסכים.
    לגבי בניון, אין לי בעיה שלא יהיה בסגל אבל רק אם זה בגלל שויתרנו סופית על הקמפיין ואנחנו מנסים לבנות סגל לקמפיין הבא (עוד רעיון – גוטמן רוצה לתרגל נבחרת בלי בניון למקרה ש וזאת הזדמנות, לדעתו). ממה שהבנתי זה לא המצב ואין מתאים מיוסי שלנו להיות הסופר סאב ההתקפי. גם מבחינת כדורגל נטו וגם בגלל הניסיון ושיקול הדעת. עם ברקו האופציה של מילוי תפקיד משני בנבחרת לא היתה קיימת, ובגלל זה גרנט צדק כשנפרד ממנו, אבל יוסי כבר הוכיח שהוא תמיד בא לעזור. בכל מקרה, כולה לוקסמבורג וכולה נבחרת ישראל חסרת הסיכוי.

    הרעיון הגרוע באמת הוא להעלות את שראנוב. על סמך מה אנשים (הופמן, סטונדט 2.0 ורבות נוספות) קובעים שהוא שוער כדורגל? אדרי טוב ממנו בהרבה ואמין למדי. התקרה של אדרי נראית נמוכה יחסית בעיקר לאור נתוניו הפיזיים, אבל שראנוב על כל האתלטיות והגובה שלו לא הוכיח עצמו מעולם. אם לא שראנוב, בוליאט והמחליפים ההזויים של דבא, אלישע עוד היה עוזב את חיפה רכוב על סוס לבן. העובדה שהוא מרוויח המון כסף לא תעזור לו לעצור כדורים…

    האובר-נוכחות של קטן בהרכב זה כבר נושא לתחקיר של אילנה…

    אהבתי

  3. שמרלינג הגיב:

    איזה פורמט מפנק!
    אז ההגנה כאילו בסדר עכשיו, לא? ספגנו 2 שערים בארבעת המשחקים האחרונים. בקטנה. (צוצאליץ' ממילא לא מציאה בעיני). אני מקווה שדקל ואביחי יוכלו להיות השלד החדש של הקבוצה.
    אז מה שנשאר הוא לשפר את ההתקפה על בסיס הכישרון שכבר יש. דא עקא, כמה מאמנים ישראלים באמת יודעים לאמן התקפה? תנועה בלי כדור? מישהו בארץ עובד על הרמות תוך כדי תנועה? אצל גוטמן וקשטן ההתקפה של הפועל נראתה די מתוכננת, אבל רובן לא אימן מעולם קבוצה ששולטת במגרש רב המשחק בכל משחק שיש לה בארץ. לאור זה קל להבין למה הוא דבק בקטן, זה שיודע למסור ולהניע שחקנים סביבו בתנועות ידיים. דוקא מול הפועל יהיה לחיפה יחסית נוח אם לא תיקלע לפיגור. מול קבוצה שתוקפת אפשר לרוץ ואת זה החבר'ה יודעים לאלתר. רק מול בונקר צריך באמת לחשוב.
    אני גם בגישה של מיכל, זאת ששואבת אופטימיות, שרוצה לדחוף את הקבוצה ומקווה לטוב. אוף, כמה חבל שאין כדורגל בארץ שבוע הבא…
    וגם… מיכל, מה זה השיר הזה?! יצאת חיפאית. ("אחי, יש רייג'? אז שים פרודיג'י!")
    אם כבר little by little הנה משהו שאני כן אוהב

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      עזוב לאמן התקפה – רבאק, לייסד משחק אגפים! עוד לא הבנתי מי משחק מימין עם דגני, וכנראה שגם הוא לא כי אף פעם אין לו למי למסור באגף ואז הוא הולך ראש בקיר ומאבד כדור.
      משמאל למזלנו יש לנו את טאלב שהוא טוב מאוד כקיצוני שמאלי ועכשיו גם יש מי שיפעיל אותו במסירות ארוכות. אבל גם שם אף אחד לא נמצא לעשות איתו דאבל פאסים. עזרא חותך לאמצע כל הזמן וטאלב צריך לעשות הכל לבד.
      אני לא מצליח להבין איך אחרי משחק ועוד משחק שמצופפים נגדנו את האמצע, עטר עוד לא מתרגל משחק אגפים, ועכשיו במיוחד כשמסתבר שגם אנדלובו יודע לנגוח.

      אהבתי

      • סטודנט 2.0 הגיב:

        יפה אמרת, וכמעט שנתת את התשובה. בשביל משחק אגפים צריך שחקנים מהירים באגפים. נחש מי לא מהיר בחלק הקדמי בקבוצה.

        אגב, החיסרון הרציני של החלוצים עכשיו הוא לשחק עם הגב לשער. שערים שדבאלישווילי (עם כל החסרונות שלו) הבקיע, (לדוגמא השער השני נגד מכבי נתניה בחצי הגמר גביע המדינה 2011 http://www.youtube.com/watch?v=uw65PCcws7A&feature=plcp דקה 2:20), או תומר חמד (לדוגמא המהלך מהניצחון 2:0 על הפועל בקריה http://www.youtube.com/watch?v=b-DzHWfn_xQ&feature=plcp דקה 1:00) לא נראה מדינו, תורג'מן או אזולאי.

        אהבתי

        • הופמן הגיב:

          טוב זה אחרי שכמעט כולם ירדו על דבא כי הוא היה חלוץ חזק שמשחק עם הגב לשער ולא מהיר וזריז כמו שאוהבים אצלנו. אני בטוח שפרלה ישמח לספר.
          חמד הוא שילוב של השניים, הוא יודע לשחק גם עם הגב לשער וגם עם הפנים לשער. בגלל זה הוא בספרד ודבא באפועל טיזלנבי.
          נראה לי שהעונה אנחנו צריכים מישהו כזה כי הקבוצות סוגרות נגדנו. כששיחקנו באירופה היינו צריכים חלוצים מהסוג של אנדלובו (עזוב אנדלובו – מנגה), כי יצאנו למתפרצות.
          בגלל זה כל כך רציתי את תמוז. גם הוא יודע לשחק את שני התפקידים.

          אהבתי

  4. פרלה הגיב:

    אני עם שמרלינג. או לפחות מה שהבנתי ממנו.
    כשקטן יצא, אחי אמר לי שרובן שואל אותו אם זה בסדר שהוא הוציא אותו או שיש בכך עלבון.
    השבתי לאחי שרובן צריך לשאות את יתר השחקנים אם הם יכולים להסתדר רבע שעה בלי אבא.
    יניב בפנים זה בהחלט גורם לאילוצים כאלה ואחרים אבל עד שידין ישתלט סופית ורוח הקבוצה תשתנה קצת אין מקום לסיפסולו. כרגע הוא היחיד בין שחקני החלק הקדמי שמסוגל להפעיל את הראש. לאחרים אין מספיק אינטליגנציה כדי לזכור איזו היא הרגל החזקה שלהם.

    אהבתי

  5. סטודנט 2.0 הגיב:

    שמרלינג ופרלה, אתם אומרים דברים חמורים.

    אם, לדברייך, רובן לא אימן מעולם קבוצה ששולטת במגרש רב המשחק בכל משחק שיש לה בארץ (שזה לא נכון, הוא אימן את בית"ר י-ם בעונת 2008/2009, לא קבוצה כמו נתניה שבנוייה על מתפרצות), זה עדיין לא אומר שהוא צריך להתבסס על שיטת משחק והרכב שהכשיל את המאמן הקודם עונה אחת לפני. אם "לאור זה קל להבין למה הוא דבק בקטן, זה שיודע למסור ולהניע שחקנים סביבו בתנועות ידיים", ופרלה המשיך אותך, עד שידין ישתלט על הקבוצה, אז בחרנו מאמן גרוע מאוד, עם כל האהבה אליו. קטן כבר לא המוסר הכי מחונן (איכשהו נוטים להזכיר את זה, אבל חוכמה גדולה לדעת למסור כשאתה במצב עמידה ולא תוך כדי ספרינט), והוא לא מכוון שחקנים עם נפנופי ידיים, אלא סתם נטפל, לא נותן להתפתח ודורש כדורים.

    איך גולסה למען השם יכול להתפתח כשקטן תופס לו את העמדה? גולסה לא 50-50, וסתם בזבזו לשחקן את הבריאות על התפקיד המיותר הזה. ונכון שבלי קטן הוא הראה יותר משחקים גרועים מטובים, זה לא אומר שצריך לעד לדבוק בשחקן איטי שדופק את המערך הטקטי. גם רפאלוב הראה עונות גרועות להחריד. במחצית הראשונה נגד גנק, ראינו מה גולסה שווה בלי קטן.

    ידין כבר מהכניסה שלו למשחק מול אשדוד לא שם זין על קטן, ופשוט כיף לראות את זה. רץ, מוסר, מרגיע שחקנים, צועק במקומו. כמובן שקטן בא לרובן, במשחק מול עכו, ואמר לו תוך כדי המחצית השנייה (ככה נאמר בשידור בטלויזיה ע"י כתבת הקו) שלידין אין אוויר וצריך להחליף אותו. ומי סיים 90 דקות באותו משחק? הסוס הוותיק עם הגב העתיק. הפעם היוצרות התהפכו, וקטן יצא החוצה.

    אפילו האמירה שהוא צריך להיות סופר סאב היא גניבת דעת. בשנייה שיושיבו את הבן אדם על הספסל, כ"כ הרבה רעל יתחיל לזרום שם (כשרוני לוי הוריד אותו לספסל, אוהו מה הלך שם), ככה שעטר צריך להתחיל לנצל את מעמדו ולהבין שגם לשבת יציע זה אופציה לא רעה, עד שאלוהים לובש 20 יבין את מעמדו. ואם לא, שימשיך לבוא עם הפולו של נייקי. ראיתי אתמול אותה על שלומי אזולאי, היא תהיה מאוד יפה על קטן. שלום תקווה בימיו כסופר סאב לא הזרים כ"כ הרבה דם רע. אי אפשר לעשות חצי עבודה – מצד אחד מבינים שקטן מפריע בהרכב, אבל הוא מוסר כ"כ מחונן ומנופף כ"כ יפה עם היויו שלו ומכווין ככה שחקנים, ויכול להוות חילוף מנצח. סתם בולשיט, כואב לנו לשים את האבי נמני שלנו ביציע, כי הוא כ"כ גדול ועצום ובלעדיו לא ניקח אליפות. יאללה עטר, היו לך ביצים לירוק על ברקו, להגיד לשרף כוס אמא שלך ולעבור להפועל חיפה. מה זה כבר להושיב את קטן ביציע?

    הסיטואציה מזכירה לי את השאלה הבאה, מה יקרה ביום שיאשרו נישואין בין בני אותו המין:
    1. תפרוץ מלחמת עולם שלישית
    2. תהיה רעידת אדמה
    3. תפרוץ מגפה כלל עולמית
    4. הומואים ולסביות יתחתנו

    אז 1-3 זה מה שדמויי אלי ישי בארץ וקיצונים שמרנים בארה"ב אומרים. ו-4 זה מה שיקרה בפועל. ו-4 זה מה שיקרה אם קטן יעלה ליציע. הוא פשוט יישב ביציע, יבכו להם העיתונאים, ונעבור לסקופ הבא.

    אהבתי

  6. תום א הגיב:

    מתפתח פה אחלה דיון.
    1. המפתח הוא באמת ידין. מלבד זה שהוא השחקן הכי טוב בקבוצה מהרגע שהגיע, יש לו גם פוטנציאל להיות המנהיג החדש שלנו. הקהל כבר מטורף עליו (הייתי אתמול בקרית אליעזר). לא היה לנו קשר אחורי עם כזאת ראיית משחק מאז ז'וטא. אז אם הוא יכול להיות המנהיג הבא שלנו, באמת מתבקש עכשיו להוציא את קטן מההרכב, להקיף את ידין בקשרים שבניגוד לקטן עושים גם הגנה (פה אנחנו משופעים בכישרון – ורד, עזרא, צעירי, גולסה), ולצאת לדרך חדשה. וכמו שכולכם אמרתם פה, השאלה האם לרובן יש ביצים לעשות את זה.
    2. אני חייב להבין מה חלקכם מתלהבים מדמאו? נכון שהוא סוס, והוא יכול להיות בלם בכלל לא רע, אבל בלמים כבר יש לנו. בקישור הוא עושה המון נזק – הוא מאבד כדורים במרכז המגרש בחוסר אחריות. אני רואה את זה שבוע אחרי שבוע, בחלק מהפעמים זה אפילו עלה לנו ישירות בשלוש נקודות (הגול מול אשדוד למשל). בשאר הפעמים המזל הציל אותנו. איך אתם לא רואים את זה?
    3. זה לא רק שההגנה שלנו התייצבה, אני חושב שיש לנו עכשיו את ההגנה הכי טובה בארץ. דקל מצוין עד עכשיו, בצ'וצ'ליץ' התאהבתי מהרגע שהגיע אלינו (עד היום אני בטוח שאם הוא לא היה נפצע בגמר הגביע היינו מנצחים), ויש עוד את פילאבסקי כגיבוי. ללא ספק הבלמים הכי טובים בארץ. מלפניהם משחקים ידין ודמאו. בקיצור, קשה מאוד להבקיע לנו עכשיו, ובינתיים המספרים גם מראים את זה. נכון שבעמדות המגן אנחנו לא משהו, אבל תראו לי קבוצה אחת בארץ עם מגנים טובים?
    4. בשנים האחרונות, המשחקים נגד הפועל הם כמו מראה. כל הבעיות שלנו יוצאות החוצה נגדם, ומוארות באור הזרקורים. אז הנה זה מגיע.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      דמאו נראה לי כמו גרזן אמיתי, כזה שהרבה זמן לא היה לנו. פלוס הביצים לבעוט לשער ולשחק קדימה. אבל מצידי שיחטוף ויעביר לידין שייתן את המסירה.
      אגב ידין, אני חושש שאם קטן יצליח להשפיט גם אותו, הוא יילך לאיבוד.

      אהבתי

  7. מתי הגיב:

    יפה דיברתם כולכם. יפה תום לגבי המשחקים נגד הפועל ת"א אבל זה נראה לי רק מאז גמר הגביע ב-2010 והלאה.
    סטודנט וכולם, אני לא חושב שיש פחד כל כך גדול מיניב קטן. אם הוא יצטרך להיות מסופסל הוא יסופסל. לפי מה שראיתי (אתמול, נכון זה היה המשחק הכי חלש שלו העונה) ממנו העונה הוא הבעיה האחרונה שלנו, בהרבה דקות הוא היחידי שמתפקד וגם לפעמים עושה הגנה ומחלץ כדורים.
    הבעיה הכי גדולה שלנו היא לא רגליים קרות ולא חוסר בטחון אלא קבוצה לא מאומנת בעליל. אני לא רואה שם שיטה, מגע של מאמן, מחשבה (וואו, מניעים כדור מאחורה כדי לפרוץ את הבונקר ואחר כך מה? מישהו בכלל עושה תנועה לשטחים ריקים?) במכבי חיפה של אלישע לוי- פרט לעונה האחרונה ראית על המגרש את האימונים של השבוע, במכבי חיפה הנוכחית זה ממש לאט בא לידי ביטוי.

    אהבתי

  8. הופמן הגיב:

    מתי – אני מניח שגם מי שזה לא יהיה במקומו יעשה הגנה. ואפילו יותר טובה.
    שלא תבין לא נכון, אני מעריך את הרצון שלו ואני לא חושב שזו אשמתו שהמאמנים מחבבים אותו/ פוחדים ממנו (אני חושב שהם בעיקר מבינים מהר ששחר אוהב אותו). אבל לא יכול להיות שהקבוצה תהיה תלויה בשחקן אחד כל כך כך זמן רב כל כך. נראה לי שאנחנו הקבוצה שהכי תלויה בשחקן אחד שיש בארץ.
    יכול להיות שזה דווקא הכישרון הפוטנציאלי הפנומנלי שלו שעוזר למאמנים לעשות את הדרך הקלה – תנו את הכדור לקטן ולכו תתפסו מקום ברחבה. אבל העבודה הדרושה לנו היא עבודה של אימון, כמו שאתה אומר. וכשהקבוצה לא מאומנת מספיק זה גורם לחוסר ביטחון כשהכדור אצלנו.

    אהבתי

  9. סטודנט 2.0 הגיב:

    דקה 3:56

    קטן ייחשב שחקן גדול ואציל אם ינהג כמו עטר. זה מה שעשה את עטר לעוד יותר גדול ואת אבי נמני לזבל. בסקלה ביניהם קטן מתקרב יותר לנמני עם האחיזה בקרני המזבח.

    אהבתי

  10. שמרלינג הגיב:

    סטודנט 2.0, פרלה,
    לא התכוונתי שעטר אכן צריך לשחק עם קטן בהרכב, רק אמרתי שאני מבין מהיכן הקיבעון הזה מגיע. גם העובדה שאימן שנה אחת בבית"ר פוסט-הכסף-הגדול, ואפילו הצליח לא להכשל שם, לא משנה את העובדה שעטר צריך לעשות דברים שלא עשה בעבר.
    סטונדט 2.0, לגבי קטן כשחקן ספסל או ביציע, לא אני זה שהעלה טענה בנושא, כתבתי בכלל על בניון, אבל אני מניח שהייתי מעדיף אותו כאופציה מעניינת לשינוי מגמה במשחק. תן קצת יותר כבוד (מקצועי בלבד, כמובן) לבחור שהצטיין בשבילנו במשחקים החשובים נגד הפועל תל אביב באליפויות ומידי פעם באירופה.

    אהבתי

  11. gold price הגיב:

    היתה רק נבחרת ישראלית אחת שהגיעה רחוק יותר מהנבחרת של גרנט. זו היתה הנבחרת האחרונה של שרף, והיא לא היתה שום דבר מיוחד. היא במקרה נפלה לבית שנבחרת הדרג השני שלו, אוסטריה, היתה זוועה שלא רק קיבלה חמישייה ברמת גן, אלא גם תשיעייה בספרד. אז אני לא נותן לכך לעוות את המציאות. אמיר אתה חוטא במה שאתה מאשים את האחרים שהם חוטאים בו. איך אתה יכול להגיד מצד אחד שאנחנו נבחרת מוגבלת ומצד שני לזלז באוסטריה שקמפיין לאחר מכן כבשה את אותו שער בדקה ה90 שמנע מאיתנו להגיע לפליאוף? אני חושב שהביקורת לגבי הכדורגל הישראלי מוגזמות. כן, אנחנו לא מספיק טובים ולא בטוח שנהיה מספיק טובים כדי לסיים במקום הראשון בבית המוקדמות. אבל בחומר של הנבחרות היום, אנחנו בהחלט מסוגלים לסיים במקום השני. לדעתי בשנים האחרונים התרחש תהליך של הגדלת פערים באירופה. הנבחרות המובילות (גרמניה, הולנד, ספרד, אנגליה, איטליה ואחרות) הפכו לחזקות יותר, כשהנבחרות בדרג השני והשלישי הפכו לחלשות הרבה יותר. מספיק לראות איך אותם נבחרות שציינתי לא רק עולות לשלב הבא אלא גם דורסות כל מה שזז כדי להבין שאומנם הקבוצות בדרג הראשון התחזקו, אבל הנבחרות בדרג השני והשלישי נחלשו בצורה ניכרת. שוויץ, אירלנד, יוון, כל אלה נבחרות בינוניות שאנחנו מסוגלים לעבור. ראיתי את יוון הקמפיין, ועם מאמן אחר על הקווים אנחנו מסוגלים לעבור אותם. אותה יוון שאיבדה נקודות מיותרות בגאורגיה ולטביה, אותה יוון שבקושי ניצחה את מלטה, אותה יוון שאומנם ניצחה את ישראל פעמיים אבל בשני המשחקים הייתה בינונית ומטה. אין ספק שזה בעייתי, אבל מאמן איכותי לוקח אותנו למקום השני. שרף ונילסן כבר הוכיחו שזה אפשרי בעבר, גם גרנט לא היה רחוק. זה לא שאנחנו רחוקים שנות אור מהנבחרת שמסיימת במקום השני. ושוב, יש לי המון ביקורת על הנבחרת, אבל צריך להישאר בפורפורציות המתאימות.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s