פסט על המשחק לפני שמתי כותב משהו יותר פיוטי

(פסט – פוסט קצר, מהיר ולא מלוטש)

יופי. בדיוק ככה יוצאים ממשבר. משחק שיכול וצריך לשנות מומנטום.

אני לא מסכים עם מי שכתב ואמר שבנאדו ויתר מראש על המשחק. אני חושב שהוא רואה את כל הבעיות וניסה לתת פתרונות לכולן. הוא לא הצליח, אבל לפחות הוא מזהה מה לא עובד, גם זה לא מובן מאליו.

כמה דברים שכתבתי תוך כדי משחק:

*

זאת בעיה שטוואטחה נפצע לעיתים קרובות, בעיקר כי בכל פעם שהוא נח הוא מדמיין שהוא כוכב, אז הוא חוזר כמו כוכב, ולוקח לו כמה משחקים להיזכר שהוא לא ולחזור לשחק כמו שהוא יודע (ואז, באופן פרדוכסלי, הוא חוזר להיות כוכב). שייתן לנו כמה משחקים בלי שטויות לפני שהוא נפצע שוב.

*

בנאדו נוטה להגזים. גם כשהוא מזעזע, זה תמיד זעזוע או שניים יותר מדי. אני די בטוח שזה עניין של ניסיון. כיוונונים עדינים. מה שבטוח, כשבנאדו נמצא במצב של fight or flight, הוא fights. מה שאי אפשר ממש להגיד על הבחור שהוא החליף בתפקיד.

*

ההרכב בתחילת מחצית השניה הוא לדעתי ההרכב המושלם שלנו – בלי קטן, בלי דינו, עם גבאי, עם ידין, עם גולסה, עם עזרא. שתי הסתייגויות:

לא יודע מי עדיף, דקל או פיליאבסקי. נראה עם הזמן. אני חושב שפילי יותר מהיר. בכל מקרה, אם פיליאבסקי – אז במקום קינן ולא במקום צ'וצ'ה.

במשחקים חשובים וקשים, הייתי מוציא חלוץ אחד ומשחק גם עם ידין וגם עם בוקולי. החלוץ היחיד המועדף עליי, אם אתם שואלים, הוא כרגע תורג'מן.

 *

לא יעזור לכם כלום, אני חולה ותמיד אהיה חולה על גולסה. השחקן עם הביצים הכי גדולות על המגרש. תמיד בא לקבל כדור. תמיד עושה הגנה. מחויבות של 100% לקבוצה ולמשחק. מה שגורם לי לחשוב שזה לא שמחוץ למגרש הוא לא מחויב לקבוצה, אלא שהוא פשוט מחויב ב-100% לסוכנים ולמשפחה שלו. כי מדובר בבחור מחויב.

וזה בלי לדבר על הקלאסה שלו, על הטכניקה, על השמירה על הכדור, על זה שהוא לא נופל כמעט. חולה עליו.

*

מה יש לנו עם קבוצות קזחיות וחזרות מפיגורים?