בית"ר ירושלים – אנחנו: עצבים

איזה עצבים.

קודם כל השידור. ערוץ 1 עשה שינויים מבורכים בפרונט, אבל חבל שלא שלח את הבמאי והצלמים לאותו בית הבראה אליו הלכו ארבל ונוימן. קלוז אפים על המאמן ועל הקהל כשהמשחק חי? למה לעזאזל? אלוהים יודע שהיו מספיק הפסקות במשחק הזה בשביל להכניס את צילומי הצבע האלה שאתם כל כך אוהבים.

המשחק קדוש. זה מה שבאנו (התיישבנו) לראות. חזרתי לא מזמן מלונדון, וצפיתי שם בכמה שידורים. כשהמשחק משוחק רואים אותו. רק אותו. אפילו כשהוא לא משוחק ויש ריפליי, עולה מסגרת קטנה בצד שם ממשיך השידור החי. שחס וחלילה לא נפסיד כלום.

ופה? אם השדרים מדברים על המאמן, אז הבמאי מחליט שחייבים לראות את המאמן, ולא משנה אם בדיוק יש התקפה (ופעם אחת באמת היתה התקפה באמצע קלוז אפ. איזה שחקנים מטומטמים). אם מדברים על הקהל, הבמאי חייב להראות את הקהל (ופעם אחת ראו את הקהל ופתאום הוא געש, אבל לנו לא היה מושג למה הוא געש, כי המשיכו להראות את הקהל).

להצלת המשחק, אחת ההצלות הגדולות שראינו לאחרונה, בכלל לא קיבלנו ריפליי. כנראה הבמאי היה עסוק בלחפש אנשים אקזוטיים בקהל. גם להצלה השניה של סטויקוביץ' לא קיבלנו ריפליי. כי כשעוד שחקן של בית"ר שוכב על הדשא ומזייף פציעה, חייבים להראות את כוווווווווול זמן השכיבה שלו, והמתיחה ששחקן אחר עושה לו, והאמבולנס הזה שמגיע, ואיך הוא מוציא אותו. זה כנראה יותר מעניין מהילוכים חוזרים של אשכרה מהלכי כדורגל.

מה שמביא אותי לעניין השני. כל הכבוד לבית"ר על המשחק הנחוש – לפעמים נחוש מדי – עד הגול. אבל מה שהלך שם אחרי הגול התאים יותר לקבוצה בליגה ב' דרום, במשחק גביע. כולם שיתפו פעולה עם משיכות הזמן המכוערות: השחקנים שנשכבו כל שניה על הדשא עם "מתיחה" אחרת; השוער שנשכב כל שתי דקות וחיבק את הכדור במשך שניות ארוכות כאילו לפתע פגש מחדש באצטדיון טדי את הכדור האהוב שאיבד בילדותו; אנשי הספסל של בית"ר שעשו כל מאמץ כדי לא להחזיר כדורים שיצאו לשחקני מכבי; ובעיקר מחזירי הכדורים. כזה מופע להטוטנות של כדורים לא ראיתי מאז ההופעות של ההארלם גלובטרוטרס. חצי מהזמן מחזירי הכדורים התעלמו מהבקשות הנואשות של שחקני מכבי לקבל כדור, ובשאר הזמן הם פתאום ג'ינגלו עם שלושה כדורים שונים, זרקו אחד לשחקן, אחד באוויר ואת השלישי על הדשא, וכשהחזירו להם אחד – כדור רביעי פתאום הופיע משום מקום והצטרף למופע. רבאק, מה הבעיה של ההתאחדות לדאוג שמחזירי הכדורים יהיו ילדים ש*לא* קשורים לקבוצה הביתית? אני בטוח שהרבה ילדים ברחבי הארץ ישמחו לראות משחקים בחינם תמורת הג'וב המאתגר הזה.

ההצגות המגוחכות של הליצנים במדי בית"ר שבאו להוציא כדורי חוץ ופתאום איבדו כל כישור מוטורי ולא הצליחו לתפוס אף כדור שנמסר להם, היו התוספת הקומית למופע הלהטוטנות הזה. אם זה לא היינו אנחנו מולם, זה בטח היה קורע אותי מצחוק.

מה שמביא אותי למחולל העצבים האחרון. אז מי אנחנו בדיוק? קבוצה דורסנית עם כדורגל מהיר ומרהיב או קבוצה אנמית, נטולת שכל וחסרת אונים? קבוצה מתואמת של מאמן מבריק, שעשה מהפיכה בדרכי החשיבה והביא לנו את אירופה לחיפה, או אוסף של אנשים ללא קשר ביניהם, שבראשו עומד אדם נבוך ולחוץ שהתירוץ העיקרי שלו למשחק הנרפה כלל חזרות שונות על המילה "יוסי"?

עוד שניים-שלושה משחקים נדע יותר. מצד אחד, טוב שההפסד הזה הגיע עכשיו, מוקדם מספיק בשביל לתקן. מצד שני, עכשיו אנחנו בלי יוסי ובלי אידריסו, ופתאום אנחנו נראים נורא דומים לחבורת הנפל מהעונה שעברה.

בינתיים, עצבים. כמעט עשיתי אידריסו לטלוויזיה של מתי.

*

ונקודות אור, בשביל האופטימיות: סטויקוביץ', כמובן. מיצ'ל, כשהוא עוד לא גמור. טוואטחה, בהתקפה. וגם צ'וצה, שלמרות שהשער הגיע דרכו מזכיר קצת את ההוא שכשהגיע אז לחיפה דיברנו עליו כעל פץ החדש.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, תקשורת השרוכים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על בית"ר ירושלים – אנחנו: עצבים

  1. פרלה הגיב:

    הכל נכון והרוב עצוב.
    תכלה שנה וקללותיה
    תחל שנה ונקווה שיהיה בסדר
    מה אנחנו כבר מבקשים?
    בריאות ואליפות

    אהבתי

  2. michal הגיב:

    הכי צודק על הבמאי. רבאק מה מסובך? כדור-מצלמה, נא לא להפרד.
    וחן עזרא. אני באמת לא יכולה לסבול אותו. זהו, אמרתי את זה.

    אהבתי

  3. מתי הגיב:

    הופמן, אני חושב שהגזמת עם ביתר ירושלים. זה נראה כאילו בזבוזי הזמן הם הסיבה להפסד. הסיבה להפסד היא שלא באנו למשחק.
    מיכל על חן עזרא אני אמרתי קודם. זה שאמרת בלב כל הזמן הזה, לא נחשב.

    אהבתי

  4. עידו הגיב:

    *מצביע יפה*
    אפשר גם? תודה.

    בשבוע שעבר, דקות לפני שהתחיל המשחק שאל אותי חבר ביציע : אז כמה – ארבע, חמש אפס לנו?
    אמרתו לו 1-1. ראסמי, אין לנו קבוצה כזאת טובה. ז"א מה כבר השתנה משנה שעברה? לגבי אף אחד מהזרים אין לנו מושג אמיתי. כולל אדין וראיוס שהראו כל אחד שהם מסוגלים לכאן ולכאן.
    במשך המחצית הראשונה שיחקנו ככה ככה ובסוף נפל גול מקרי מקרן ששבר את סכנין.

    אתמול – הרכב דומה, יכולת דומה. ההבדל היה במומנטום ובגול המקרי שבמקרה לא נכנס.
    מצד שני, זה לא שבית"ר הגיעו ליותר מצבים מאיתנו. כמונו, גם הם הגיעו למצבי בעיטה ברחבה פעמיים-שלוש. אבל חן עזרא, משומר ואבוחצירה העיפו כל בעיטה רחוק יותר. הם לפחות סחטו הצלות מסטויקו.
    נוסיף לזכותם 2-3 בעיטות מרחוק שהיו מסוכנות ונגרע מזכותנו בעיטות מרחוק שהלכו אפילו רחוק יותר ומאיים פחות.

    כל הנושא של בזבוזי הזמן וההתנהלות כולה של מועדון בית"ר ירושלים. המזל הוא שרק פעם אחת בשנה צריך ליסוע להתארח אצלם. האמת היא שהם עושים הכל במסגרת המותר. כשר אבל מסריח. הם הקריבו איזה 3-4 צהובים וסחטו מהשחקנים שלנו את מירב האנרגיות והעצבים. אבל השיגו את שלהם.
    אותי דווקא מעניין לשמוע את הגרסה של אידריסו. מה כבר הוציא ממנו כל כך הרבה פעמים פרצי אלימות ועצבים כלפי השחקנים הצדקנים של ביתר?
    יש קבוצות שמנצחות עם כדורגל ויש שמנצחות עם אלימות. כל אחת והדרך שלה – ובזה אני מתנחם קצת.

    בשבוע הבא אנחנו מקבלים יריבה בהזמנה וכל תוצאה אחרת פרט לנצחון תלחיץ אותנו. עוד שבועיים… אללה איסטר בוא לא נטריד את עצמנו מעכשיו בשטויות

    אהבתי

  5. Omer Eshel הגיב:

    שוב ראינו את הכוח של 20 אלף צופים שמעודדים בכל הכח . הקהל של בית"ר דחף אותם יפה מאוד כל המשחק ובמיוחד בדקות הטובות שלהם (50-60)

    אהבתי

  6. אסף הגיב:

    חבר'ה, מדובר בטוקבק ארוך, אבל אני מרגיש שאני חייב פילטרציה. זה או כאן או לחברה שלי, והיא לא ממש מבינה מה אני רוצה ממנה ולמה אני נראה כל כך עצוב מכדורגל (כל פעם שואלת אותי בזעזוע מה קרה לפני שהיא נזכרת).

    במשחק אתמול היה משהו שהוציא לי את האוויר ממכבי להרבה זמן. כל כך הרבה נבנה על הקבוצה הזו – יכול להיות שאני פשוט קונה בקלות מדי את ההייפ התקשורתי – אבל הנפילה של אתמול, וזה לא ההפסד אלא הדרך, גדולה מאוד.
    העיתונאי הדביל יוני הללי (אני לא מבין למה אני ממשיך להקשיב לרדיו כאשר הוא עולה לשידור, מדובר באדם קטן ועיתונאי עילג ומוטה) אמר לפני תחילת העונה – "חבר'ה, עזבו אתכם הכל, ההגנה היא אותה הגנה כמו העונה שעברה, אין על מה לדבר". ואני קיוויתי שהוא טועה ושהוא סתם מחרחר רוע, אבל הוא צודק. אי אפשר כבר להתעלם.
    מאז שחזר מאנגליה דקל הוא לא אותו בלם. כשיצא לשם היה טוב (או לפחות סביר), אני זוכר את העונה הזו. מאז שחזר, יחד עם צ'וצ'אליץ' שאין לי מושג למה הוא עדיין אצלנו, ועם טאוואטחה ומשומר האידיוט, זו הגנה מבישה. לפעמים אני חושב שהלוואי ושחקני כדורגל היו כמו מאמנים – שיסתכלו על עצמם, יודו שהם זוועה, ויתפטרו. זאת אומרת, זה יהיה נהדר אם דקל יכנס מסיבת עיתונאים היום ויודיע – אני מבין שאין לי את היכולת לשחק בקבוצה כמו מכבי חיפה, אני מבקש העברה לקבוצה פחות חזקה. במובן מסוים הם כמו פוליטיקאים: יודעים בסתר ליבם שהם לא ראויים, אבל נאחזים בחוזים שלהם.

    על חן עזרא אין לי מה להוסיף. מדובר בשחקן שלעולם לא יעשה את הקפיצה המנטלית הדרושה. עכשיו נותר לקחת את ממוצע התרומה שלו לעומת הפגיעה בקבוצה שהוא גורם, לחשוב אם זה כדאי, ולהחליט. בעיני שחקן יותר סולידי כמו עידן ורד עדיף עליו באגף. סטיית התקן ביכולת שלו גדולה מדי ולא שווה את התרומה.

    על בזבוזי הזמן המבישים של בית"ר אין הרבה מה להגיד. אני לא מבין איך אוהד יכול לתמוך בדרך כזו ולהתגאות בניצחון כזה. רבאק, זה בית"ר בטדי. בזבוזי זמן מדקה 70? באמת? פאתטי. אגב – יש לי רעיון פשוט לפתור את התופעה הזו (שבואו נודה, לא קורה רק בישראל): מי ששוכב על הדשא יותר מ – נגיד – 20 שניות, משמע שהוא פצוע. מי שפצוע דינו לצאת החוצה ל 3 דקות לפחות. אוטומאטית. כמו בכדוריד, הרחקות תחומות בזמן. אם הוא באמת פצוע, 2 דקות זה הגיוני, אם הוא לא, הוא יחשוב פעמיים על ההתחזות הפאתטית הבאה שלו.

    אני אחסוך מעצמי להתבאס כרגע על השחקנים הבאים: רובן ראיוס (הוא כן היה קונסיסטנטי בסוף בעונה שעברה, גם כשכל הקבוצה היתה זוועתית), מיצ'ל (נראה סביר, למרות הכרס הקטנה. הוא עוד ישתפר), אידריסו (המאמן צריך לתת לו קנס על כל פעם שהוא יוצא מהרחבה בהתקפה שלנו. הוא אלים, אבל לפעמים שחקנים צריכים להיות קצת חיות, ע.ע. לואיס סוארז), ותורג'י (הוא מוכשר. הוא יתן את שלו העונה).
    שניים אחרונים: ג'אבר עטאא לדעתי לא מתאים להרכב (נמאס מהאדישים, קשר הגנתי זה או רבאק או לא משחק), ושמעון אבוחצירא לא קרוב לרמה של מכבי חיפה (ולדעתי לא צריך לשחק כדורגל). עדיף חלוצים מהנוער שלנו. עדיף שובל פי אלף (למרות שאני שמח שהוא זוכה לדקות משחק וישתפר).

    אגב, אני לא יודע אם סטנוייביץ' נתלה מיוזמתו בחסרונו של יוסי כסיבה לחולשה או שהוא נשאל על כך, אבל אם זו יוזמתו, זה דורש שיחה דחופה עם הממונים עליו, כי זה פשוט מעורר רחמים.

    זהו. שמישהו יגיד משהו אופטימי ויוציא אותי מהדיכאון הזה.
    עכשיו אני יכול לחזור לעבוד.

    אהבתי

  7. הופמן הגיב:

    עידו – אפשר תמיד. אסף – חברה שלך לפחות יודעת שהצלנו אותה?
    חשבנו שהבעיות הן רק בהגנה, אבל יש בעיה גם בהתקפה. בלי אידריסו ותשומת הלב שהוא מושך (וזה בטח לא האדום האחרון שלו העונה), אנחנו נשארים עם הרבה חלוצים שביחד מרכיבים אולי חלוץ אחד ששווה אליפות. אני מחבב את תורג'מן, הוא עובד קשה ומאוד רוצה, אבל נראה לי שייקח עוד זמן עד שיהפוך לאימת הליגה (ולא אמרתי איזה ליגה). אבוחצירא פרווה. עמאשה הוא זיכרון עצוב של מה שהיה. כליבאת… אני אפילו לא בטוח אם הוא חלוץ או קיצוני (אבל שווה לתת לו הזדמנות, הוא היה מעולה בהכנה). כשבמכבי ת"א עדן בן בסט יושב על הספסל, נראה שאחרי קיץ "מהפכני", חזרנו לאותה נקודה פחות או יותר.

    אהבתי

    • אסף הגיב:

      לא יודעת, איידע אותה.

      אגב התקפה – שכחתי לציין משהו לגבי המשחק אתמול – משחק ההגבהות על אידריסו שערורייתי. מה זה פה? יש לנו יכולות להניע כדור על הדשא, מה זה המשחק האנגלי הזה? שמישהו יגיד לצ'וצ'אליץ' שיפסיק עם זה למען השם!

      אני מסכים לגבי החוסר בחלוצים, נקווה להתעוררות מפתיעה של אחד מאלה שנמצאים.

      אהבתי

  8. עידו הגיב:

    אני לא כל כך מחבב דווקא את תורג'מן. והוא עוד מלך השערים שלנו בעונה שעברה.
    אבל הוא לא מספיק טוב. נקווה שיחזור להבקיע לפחות. ויפה שעה אחת קודם.
    אבוחצירא לא פרווה – הוא לא טוב. הוא מחטיא ולא מבקיע ויותר מזה לא צריך להגיד כלום.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s