בני יהודה – אנחנו: לא פסטיגל

ברגע האחרון הלכתי למשחק. לא התכוונתי ללכת, אבל הייתי באזור ולמתי היה כרטיס פנוי, אז החלטתי שבמקום להסתכן בתקיעות בשידור באינטרנט, אלך למגרש וככה, גם אם לא יהיה משהו, לפחות זה בטוח לא ייתקע. טעיתי. המשחק היה יותר תקוע משידור אינטרנט תקוע.

מילא אני, אבל בגלל השעה המוקדמת הרבה אוהדים הביאו את הילדים שלהם למשחק. שניים כאלה ישבו בשורה מתחתיי. שני אחים, כל אחד עם הילד שלו. רחמים על הילדים. חצי מהמחצית הראשונה הם הפסידו בגלל שאיזה שלושה אנשים החליטו לעמוד במעבר ובגללם יציע שלם היה צריך לעמוד והילדים לא ראו כלום. בחצי השני של המחצית הראשונה, כשהחבר'ה במעבר התיישבו, הם גם לא הצליחו לראות יותר מדי, בגלל השמש. זאת היתה המחצית בה הם נהנו יותר.

קיבלנו משחק בשעה של ליגה לאומית, מול קבוצה שראויה יותר לליגה הלאומית. בסוף המשחק האוהדי בכתום היו די מבסוטים מהקבוצה שלהם, ואני לא ממש מבין למה. כמו שהיא נראית, הייתי מעדיף לחתוך את הוורידים ולהתבונן באריחי האמבטיה מתערפלים בזמן שאני גוסס לאיטי מאשר לצפות בהם משחקים. וזה לגבי הדקות המעטות שהם ממש משחקים! ברובו המוחלט של הזמן הם עסוקים בליפול לקרקע בדרמטיות ולשכב על הדשא. האמת, אני מבין אותם. גם אני הייתי מעדיף לבלות את הצהריים היום בשכיבה על הדשא. למי יש ראש לכדורגל עם כזאת שמש נעימה.

*

זמנים ציניים מאוד עוברים על הכדורגל שלנו אם בני יהודה, פעם נציגת הכדורגל היפה, התמים, השמח, זאת שמשחקת לא בשביל הניצחון אלא בשביל ההנאה מהמשחק, מעבירה את רוב המשחק בהתחזויות ומשיכות זמן. על מי נסמוך שינסה לשחק כדורגל אם לא על החבר'ה מהשכונה?

בטח לא על מכבי. רצף הניצחונות המופלא שלנו עוד היה יכול לבלבל מישהו, ולגרום לו לחשוב שאנחנו רצים לצמרת. לא צמרת ולא רצים. בקושי הולכים. אנחנו נסיים בסוף בחמישיה הראשונה, האזור שמראש ידענו שנהיה בו. אבל עד אז יש לשחקנים שלנו עונה שלמה להעביר בפנאן, והם לא מתכוונים למהר לשום מקום.

כולם היו חלשים עד בינוניים היום, חוץ משניים-שלושה יחידי סגולה: טאלב שהיה ממש לא רע (בהגנה, בהתקפה הוא עדיין לא הטאלנט שהיה), ואליינטה ודקל שהיו בסדר, ומעל כולם – נטע לביא ששוב זהר יחידי בינות לאפרוריות הירוקה של שחקנינו, והראה מה קורה כשנותנים צ'אנסים לצעירים שאפתניים: הם מנסים להצדיק את הצ'אנסים האלה.

לביא לחם, חילץ כדורים ואף הגדיל לעשות כשבעט נהדר מעשרים ומשהו מטר כדור שהלך ישר לחיבורים, אם לא הזינוק הפנתרי של איינוגבה. עם זאת, משהו מוזר מתרחש עם לביא זה: הבחור רץ בדקה ה-5, ורץ גם בדקה ה-90! ולא זאת בלבד: הוא רץ בדקה ה-90 באותן התלהבות ונחישות בהן רץ בדקה ה-5! היישמע כדבר הזה? במכבי חיפה?! מכבי שלנו?!

אחד משניים: או שיש משהו מיוחד בלביא הזה, שמאפשר לו לרוץ כל המשחק (אני לא רומז לשימוש בסמים ממריצים חס וחלילה, אבל אולי כושר גופני עדיף משמעותית, או אולי איזו ייחודיות גנטית שהוא ניחן בה) – ובמקרה כזה יש לעשות מאמץ ולמצוא עוד שחקנים מסוגו ולתת להם את חולצת ההרכב; או שהוא פשוט רוצה ומתאמץ ומשקיע ולכן הוא מצליח לרוץ לאורך כל תשעים הדקות – ובמקרה כזה השחקנים האחרים צריכים להתבייש בעצמם על שבדקה השבעים הם נראים כאילו במהלך המשחק הם לקו בדלקת פרקים ולכן לקראת סופו הם מתקשים לתפקד, וכל ספרינט שהם מצליחים בכל זאת לייצר הוא בגדר ג'סטה לקהל, שבא במיוחד ולא נעים. במקרה כזה, כמובן, יש למצוא עוד שחקנים מסוגו של לביא ולתת להם את חולצת ההרכב.

*

וחוץ מזה: כלום. ומה שעצוב זה שבליגת העל הישראלית גם כלום כזה יספיק לנו לפלייאוף העליון. לשחקנים (שהם לא ממשפחת הנטע-לביאתניים) אין, אם כך, סיבה להתאמץ. אבל הילדים, לעזאזל. לא חבל על הילדים שבאו לראות אתכם? זה מה שמגיע להם?

האמת שזה בסדר. זה בדיוק מה שהם צריכים. הנה, אני למשל מכיר אישית ילד אחד שלקחו אותו היום בצהריים לפסטיגל. על הילד הזה עברו שעתיים מלהיבות, בלי רגע דל. והילדים האלה שישבו מתחתיי, במשך שעתיים כמעט לא היה להם רגע אחד של התרגשות. והם לא יודעים עדיין כמה הוא מסכן וכמה הם בני מזל.

כי הוא חווה היום בפסטיגל אינספור גירויים וריגושים אחד אחרי השני. ואין סיכוי שהחיים שלו יעמדו ברף הזה. הוא ימשיך כל חייו לחפש את הריגוש הבלתי נגמר שחווה היום, ולעולם לא ימצא אותו.

ושני אלה שמתחתיי השתעממו נורא – ובכך התחשלו לקראת חיים שלמים של שעמום. כי החיים הם פחות פסטיגל, ויותר אפס-אפס משמים מול קבוצה גרועה בצהרי שבת.

ואת הכסף שההוא שנלקח לפסטיגל יוציא על פסיכולוג, כשינסה לברר מה מקור הבור שנוצר בנפשו ואיך ממלאים אותו, יוציאו השניים האלה על כדורגל, שיכול לייצר הרבה רגעים של שעמום, אבל בסופו של דבר, כמו שכולנו יודעים, הוא גם זה שמייצר את הריגושים הגדולים ביותר, אלה שיכולים למלא כל חסר או חסך שהוא: אלה שבלעדיהם החיים אינם חיים. אז שמחו, ילדים. אתם אולי שונאים אותם עכשיו, אחרי שסידרו לכם את אחת השבתות המשעממות בחייכם, אבל האבות שלכם עשו איתכם היום חסד גדול.

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, שאלות ברומו של אדם, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על בני יהודה – אנחנו: לא פסטיגל

  1. טל הבלגי הגיב:

    אולי במגרש זה נראה יותר גרוע.
    אני חושב שזה לא היה המשחק הכי גרוע שלנו, ממש לא.
    שים לב, למשל, שאלירן עטר היה עם 6-7 בעיטות ו3 למסגרת.
    לא שיחקנו טוב אבל שיחקנו כמו שצריך לשחק נגד קבוצה כזו, והגענו לכמה מצבים באופן יחסי לעצמנו.
    נכון, המשחק לא שוטף אבל הוא גם לא יכול נגד שופטים וקבוצות כאלה, והרבה מהבעיטות שלנו היו מרחוק אבל גם נטע, גם אוברי ואפילו עזרא בעטו את זה למסגרת.
    איפה מוצאים את נתוני המשחק? לא מצאתי.

    מדהים הנטע הלביא הזה.
    מה עם ג'אבר? מה עם ביטון?
    וקשה לי להגיד שהוא עושה משהו טוב במיוחד. הוא פשוט עושה מספיק דברים לא רעים במיוחד.

    שנתראה בשמחות.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      נכון, לא היינו כאלה גרועים. פשוט המשחק ("משחק") של הבני-יהודים (בני-יהודות?) הוציא את כל החשק מכדורגל.
      עטר בעט 3 בעיטות למסגרת? אני לא זוכר אפילו אחת. אני זוכר שתי בעיטות מסוכנות לשער כל המשחק: לביא ועזרא בסוף.
      (אה גם דרינצ'יץ' בעט לא רע פעמיים, בהתחלה).
      ג'אבר איכזב בכל פעם שקיבל הזדמנות. ביטון לא מקבל הזדמנויות. לביא עושה משהו שכבר הרבה זמן לא עשו אצלנו – נצמד לשחקנים עם הכדור כמו עלוקה ויושב עליהם עד שהוא חוטף/ הם מוכרחים להעביר אותו למישהו אחר. וזה משבש מאוד את המשחק של היריבה. חוץ מזה הוא לא מפסיק לנוע, סוגר אופציות מסירה (שזה דבר שלא ממש רואים בטלוויזיה), בועט לשער (מסתבר) ואולי הדבר הכי חשוב – משחרר את דרינה קצת ממשימות הגנה ומאפשר לו להתרכז יותר בניהול משחק ואפילו (הנה סוגרים מעגל) לבעוט לשער!
      בקיצור קשר אחורי. אמיתי. לא היה לנו כזה העונה חוץ מידין אבל אי אפשר להגיד שידין ממש "שלנו", הוא קצת החתול של שרדינגר.
      ונראה שהוא גם משחק יותר קדימה מידין.
      מן הסתם עוד נדבר גם על החולשות שלו אבל בינתיים כיף להתלהב ממשהו.

      אהבתי

  2. udi הגיב:

    המסקנה: להביא עוד קיבוצניקים לקבוצה! 2 השחקנים הכי משקיעים שלנו ( דקל ונטע ) הם קיבוצניקים.
    ולכן ברגע זה אני מציע את עצמי לקבוצה. מבטיח לא לדרוש שכר כמו אביחי ידין, ולרוץ גם כשהשעון עובר את הדקה ה-70 :)

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      זה נכון מאוד. גם שהם הכי משקיענים וגם הקשר הנרמז להיותם בני קיבוץ.
      לגבי הריצה אחרי הדקה ה-70, אני חושד שזה עלול להיות פחות נכון. זה דורש באמת כושר מטורף. אתה עושה מרתונים וכאלה? אולי לרוץ *רק* אחרי שהשעון עובר את הדקה ה-70, זה נשמע לי משהו שגם אני הייתי יכול לעשות.

      אהבתי

  3. יניב הגיב:

    מתחילת העונה אני מנסה למצוא תזמון מתאים כדי להביא את אחיינים שלי לראות משחק בפעם הראשונה בחייהם. כנראה שעם מכבי של השנה אין דבר כזה תזמון טוב. הפסקה שלך על הילדים הזכירה לי שבכלל לא צריך לחכות. תובנה מעולה.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      תודה. כפר סבא במחזור הבא עושה רושם של משחק שאנחנו יכולים לנצח בו. אולי זה הזמן (ואני ומתי נשמח לפגוש אותם כמובן)

      אהבתי

  4. PERLA הגיב:

    למען הסדר הטוב, לקחתי את בני הצעיר לפסטיגל (יחד עם אחותו הבכורה).
    גילוי נאות, הבן שלי נרדם במהלך ההופעה.
    אמש הוא נשאר ער, אולי תודות לכך שלא צפה במשחק.
    זה לא היה כזה גרוע. גם לא גרוע כמו שכתב פרוסנר בבלוג הירוק בהארץ (חפשו לבד…)
    אבל זה בטח לא היה כזה טוב כפי שטען רוני לוי (בטח כבר מצאתם)
    אם נטע לביא הוא הסמן האחד למידת הרצון והמאמץ למימושו אז טאלב נמצא בקצה השני של הסקאלה.
    הפעולות המוצלחות שלו מעידות על הפוטנציאל והנדירות שלהן מעידה על חוסר המוטיבציה.
    איך זה ש99% מהנסיונות להכניס כדור מאגף ימין (דגני/ריאן) פוגעות במטרה הכתומה הקרובה?
    בשורה התחתונה – היינו כבר גרועים יותר ולא ממש מזמן

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      לא כזה גרוע, זה נכון. בסיום גם עמדתי ומחאתי להם כפיים עבור המאמץ.
      טאלב דווקא עשה עליי רושם של מי שלראשונה העונה דווקא בא עם חשק.
      הפעולות של ריאן אכזבו אותי. משהו שם עדיין לא עובד באגף. צריך לעבוד איתו על קבלת החלטות.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s