אנחנו – מ.ס אשדוד: ניצחון סופר דופר חשוב

אפשר לזלזל בניצחון הזה, כמעט הניצחון המינימלי על מועמדת לירידה, בבית. אבל נראה לי שכולנו זוכרים היטב את העונה שעברה, ואלו שלפניה, כשלא היינו מנצחים משחקים כאלה, ומבינים כמה זה היה ניצחון חשוב.

צריך רק לדמיין מה היה קורה אם לא היינו מנצחים. איך זה היה משפיע על האוהדים, שלפי מה שראיתי פה ושם ברשתות, רבים מהם ממש מחכים בפינה לנפילה שלנו כדי להגיד "אמרתי לכם"; ואיך זה היה משפיע על מעמד הצוות המקצועי, שגם ככה הוא על תנאי – גם מבחינת אותם אוהדים וגם מבחינת התקשורת, שחלקים גדולים ממנה מתים להיפטר מההולנדים האלה שלא משתפים פעולה כמו הישראלים המדליפים שאנחנו כל כך אוהבים; ואיך זה היה משפיע על השחקנים שלנו, שגם ככה חסרי ביטחון בטירוף, וראו את זה היטב אחרי השער שלנו ובעיקר לקראת הסיום – מרוב לחץ חששתי שמישהו מהם יבקיע גול עצמי, רק כדי לגמור עם כל המתח הזה.

ולחשוב שאם לא היינו מנצחים היו לנו שבועיים שלמים של לחץ ורעל ואווירת דיכאון ושביזות כללית. בקיצור, זה היה ניצחון סופר דופר אקסטרה חשוב. גם אם לא נראינו טוב במיוחד.

*

ולא נראינו טוב במיוחד, בטח לא במחצית הראשונה. חסר לנו שכל מקדימה כמו שחסרה למאבוקה רגל שמאל. מול קבוצה מסתגרת כמו אשדוד, שהיא דגם מייצג של מה שצפוי לנו רוב העונה – ובדיוק מה שנכשלנו בו בשנים קודמות – אנחנו פשוט חייבים עוד מישהו שיודע לפתוח הגנות, במסירה חכמה או בדריבל (ואם יורשה לי לבחור אחד מכל השמות שמופרחים באתרים, הייתי לוקח כמובן את הואן דר סטרייק הזה, ולו בגלל השם. איזה שם לשחקן כדורגל! שם ברמה של גולסה, של קרוס. ואן דר סטרייק! הרי זה בדיוק מה שחסר לנו!).

עד שיגיע שחקן כזה, יש כמה דברים שאפשר לעשות בשביל לפתוח הגנה מסתגרת כמו של אשדוד: 1. התקפות מהאגפים והגבהות לרחבה לשחקן שיש לו יתרון גובה ברחבה – זה היה התכנון המקורי, אני מניח, אבל אז קראמר החליט להיות אידיוט. 2. לנסות להזמין את היריבה לתקוף ואז לצאת למתפרצות – בערך מה שמכבי תל אביב עשתה מולנו במחצית השנייה, וזה עבד לה מצוין. לא סביר שאשדוד היתה נענית להזמנה הזאת; מבחינתה היא היתה מניעה כדור על קו החצי עד בו השריקה. 3. לחכות שהזמן יעבור והיריבה תתעייף ותתחיל לעשות שטויות. 4. להבקיע גול.

אנחנו בחרנו בחוכמה רבה באופציה האחרונה (במקרה גם האופציה שאני הכי אוהב). לא ברור מה היה שם בחדר ההלבשה במחצית אבל יצאנו ממנו טוב מאוד ועם הרבה אנרגיה. הגול הוא של עוואד הנפלא (איזה כיף! מגיע לו. השחקן הכי טוב שלנו בינתיים העונה, כולל בגביע הטוטו); אבל הוא רשום לא פחות על שם סולליך שלחץ וחטף ומסר מצוין, ונקווה שזה ייתן לו ביטחון כי אנחנו צריכים אותו; וטוב לראות שלמנדז'ק יש גם יכולת לשים שחקן מול שוער.

אלו גם היו שלושת השחקנים המצטיינים בעיניי היום: עוואד, סולליך ומנדז'ק. אזולאי היה קצת מפוזר ועצבני. אגב, אני שומע תלונות על ההצבה שלו מאחורה במקום מאחורי החלוץ; לדעתי לא רק שזה נכון וחכם להציב אותו שם (כדי להתחיל התקפות ולוודא שאנחנו לא מניעים כדור בלי סוף בהגנה), אלא שזו גם האפשרות היחידה שלו לתפוס מקום של קבע בהרכב. כשיגיע קשר חכם לחלק הקדמי, לאזולאי לא יהיה מקום אחר ב-11 מלבד עמדת הקשר האחורי שבונה את המשחק מאחור. אז כדאי שיתרגל לתפקיד כמה שיותר מהר.

מאבוקה חסר ביטחון בצורה קשה, ומישהו צריך לעבוד איתו על זה, וגם על ההרמות – הרי זו הסיבה שהוא נשאר עוד עונה, אז לא יכול להיות שרק הרמה אחת מארבע תלך לכיוון הנכון. סאן מנחם מוצא חן בעיניי, ואני לא בטוח שגרשון צריך לחזור אוטומטית להרכב כשהוא מבריא. עבור שאר ההגנה זה לא היה מבחן קשה מדי. ויסמן? עובד קשה ואני שמח שהוא קיבל על זה גמול בסוף. אבל אנחנו צריכים חלוץ מחליף טוב יותר.

*

זהו. העונה האמיתית שלנו תכל'ס התחילה היום, וטוב שהיא התחילה עם ניצחון. שיהיה לכולם חג שמח, ושנחזור ממנו עם מתנה בדמות קשר התקפי, רצוי עם שם מגניב.

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, תקשורת השרוכים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על אנחנו – מ.ס אשדוד: ניצחון סופר דופר חשוב

  1. dk הגיב:

    אני מאוד מקווה שתמיד נבחר באופציה 4 לפתיחת הגנה מסתגרת אבל לצערי כל עוד אנחנו לא נשחק חכם ויציב לאורך זמן אנחנו בעיקר משאירים מקום למזל – התקפה עומדת תקועה מול מתפרצות :/

    אולי זה בגלל תחילת העונה אבל אני אופטימי ומרוצה באופן מפתיע :)

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      ושאלת מיליון הדולר היא – איך משחקים חכם מול בונקרים? הפתרון מתחיל בשחקנים טובים ויצירתיים כמובן; יש לנו כאלה, אבל צריך עוד.
      ויש עוד דרך, שלא ציינתי: ללחוץ ללחוץ ללחוץ, כדי לחטוף את הכדור כשההגנה לא מוכנה. זה למעשה מה שקרה אתמול – הלחץ של סולליך על ביטון הביא לכדור שלנו כשההגנה שלהם חשופה. אבל בשביל זה צריך שהיריבה תצא קצת קדימה, ובשביל זה צריך לתת לה את הכדור – דבר שהולנדים באופן כללי (ובעקבותיהם הרבה קבוצות בעולם היום) לא כל כך אוהבים. וכמובן צריך ללחוץ נכון וחכם, על השחקנים הנכונים ובתזמון הנכון. סולליך עשה את זה מצוין אתמול, רק שימשיך ככה.
      אני מרוצה בעיקר כי יש שבועיים של שקט. הרבה זמן לא היו לנו שבועיים של שקט.

      אהבתי

  2. Nr הגיב:

    שבוע שני שרואים קבוצה מאומנת בטח ביחס לשנתיים האחרונות.
    הכי חשוב זה שקט ואת השקט ייצור אותו גורם במועדון (מישהו אמר שחר) שמדליף לעיתונאים.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      מסכים לגבי המאומנת והשקט. אם שחר הוא המדליף אז הוא אידיוט גמור, וקשה לי להאמין שהוא כזה אידיוט. הרי גם הוא רוצה בהצלחת הקבוצה. מעניין איך הוא מצדיק את זה לעצמו, אם זה אכן הוא.

      אהבתי

  3. PERLA הגיב:

    יופי של טור
    סלליך גם הרוויח כך את הכדור בדרך ל2:2 מול ק"ש בגביע הטוטו.
    לדעתי לנטע, יותר מלרוב השחקנים שלנו, יש יותר פוטנציאל להרוויח כך כדורים ולכן הייתי מעדיף אותו על וייסמן בהרכב אמש.
    מה גם, שכל עוד לא הבקענו לא היתה לרוטן דרך לחילוף התקפי כש4 שחקנים הם למעשה חלוץ / חצי חלוץ בהרכב הפותח.

    Liked by 1 person

    • הופמן הגיב:

      תודה פרלה. נכון אבל ייתכן שלחץ+חטיפה+התקפה מהירה מסוג אלה שהביאו את הגול יכולים להתאפשר רק במחצית השנייה, כי היריבה מעזה קצת לצאת, וגם קצת עייפה מכדי לחזור מהר להגנה. צריך בכל זאת איזושהי תוכנית משחק למחצית ראשונה, מצב בו היריבה פשוט עומדת באזור הרחבה שלה ולא יוצאת בכלל. נטע לא היה עוזר במצב כזה, ויסמן כן הוריד איזה כדור או שניים עם הגב לשער במחצית הראשונה, והיווה עוד אופציה למסירה קרוב לשער. עם נטע במקומו זה מתכון להנעת כדור אינסופית באמצע.

      אהבתי

כתיבת תגובה