כאבי גב(יע) – פוסט אורח מאת מתי סין-קרונה

מהר מהר כדי שנשכח את מה שצריך להישכח אם חפצי אליפות אנחנו, נעביר דף לעמוד חדש – בו מצפה לנו משחק גביע חשוב. לכבוד המאורע מארח "מצד שני" את יקיר הבלוג מתי סין-קרונה, שעובר לראשונה (ובטח שלא לאחרונה) מיציע המגיבים הישר להרכב הפותח. רשות הבילוג למתי

בשנים האחרונות ירד קרנו של מפעל גביע המדינה עד כדי כך שהמדינה החליטה לשלוח לזמן מה אנס מורשע שיעניק את הגביע לקפטן הזוכה, כמו היה זה טורניר קטרגל בכלא מעשיהו.

בעבר היו משחקי גביע המדינה היהלום שבכובע טמבל על ראשו של הכדורגל הישראלי. משחקי הגביע הוציאו מתוכם את הטובים מבין משחקי הכדורגל ששוחקו אי פעם בישראל, את המיתולוגיות הגדולות, הדרמות עוצרות הנשימה ובעיקר את מספר הצופים הרב ביותר. משחקי שמינית הגמר שוחקו בשבת שהוקדשה להם במיוחד, ניצחונות ברבע הגמר גררו אחריהם התרגשות מיוחדת לקראת ההגעה לאצטדיון רמת גן (את השיר "חיפה לרמת גן" היו שרים בזמנו בהתרגשות ודבקות לא פחותה מזו בה שרו שנים אחר כך את  "הוי הוי הוי הוי הוי הוי הוי הוי הוי ליגת האלופות"), אירוע חצי הגמר ברמת גן היה ערב שיא עבור הכדורגל הישראלי ומשך אליו עשרות אלפי צופים מארבע קבוצות שונות והגמר, עם הממלכתיות והטקסיות שלוותה אליו – תזמורת המשטרה, רכב השרד של הנשיא מגיח באצטדיון, ההמנון ובסוף הדרמה, הגביע וההנפה: כל אלו גרמו לאוהדי הכדורגל להתייחס למפעל גביע המדינה באופן זהה לזה שהאנגלים מתייחסים לגביע האנגלי (חוץ מהשורה המסורתית  ברדיו באנגליה בבוקרו של גמר הגביע "בוקר טוב, היום גמר הגביע").

2 גברים 1 גביע

מספר סיבות וגורמים הביאו לעמעום הזוהר של משחקי גביע המדינה. התרחקות החברה מכל מה שמריח כממלכתי וטקסי, במיוחד כשלימור לבנת עומדת על הפודיום ותופסת את כל הפריים. הפרס עצמו כבר לא כל כך גדול ומשמעותי, בתקופה בה האלופה מקבלת את כל הקופה בעצם האפשרות להתמודד בליגת האלופות. בעקבות זאת הקבוצות הגדולות פחות סופרות את המפעל ולראיה – מאז 2002 לא הגיעו לשלב חצי הגמר יותר משתי קבוצות מתוך ארבע הגדולות של ישראל, כשברוב השנים הללו ובשנים האחרונות הגיעה רק אחת מהן, וקבוצות מהליגה השנייה מגיעות באופן תדיר לשלב שפעם הכיל כמעט תמיד את הקבוצות הטובות ביותר באותה עונה. ביטול גביע אירופה למחזיקות גביע (מכבי חיפה היתה מהאחרונות ששיחקו במפעל הזה ב-99') וההשתתפות האוטומטית בגביע אופ"א של המסיימות במקומות שני ושלישי הם כנראה הסיבות שגרמו לכך.

טקס הענקת צלחת האליפות הוריד גם הוא מהזוהר החד פעמי שבהענקת הגביע, ולאחרונה גם שיטת הקיזוז המעוותת תורמת להורדת הערך של משחקי הגביע כמוקדי הדרמה הגדולים של השנה. בנוסף, כמו שרק אחרי שנים הבנו כאן בארץ שמחוץ לעולמו של פרנק נף מאיגוד השידור האירופי, שהיה מכריז בכל תחרות אירוויזיון על מספר מופרז של צופים בתחרות (נאמד לאחרונה ביותר ממספר האנשים החיים בכל העולם כולל חיפה), בתחרות צופים למעשה בכל רחבי אירופה בקושי ארבעה סטרייטים וכמה מאות אלפי הומואים – גם לגבי מפעל הגביע התחלנו להיפתח, אחרי שנים של השפעה מובהקת של הכדורגל והליגה האנגלית, לליגות כדורגל משאר העולם וגילינו שבמדינות כמו ספרד, איטליה וגרמניה מפעל הגביע הוא די זניח לעומת הליגה.

עם כל זאת אני, כמו מי שמכריז על עצמו שהוא חובב אירוויזיונים מתחת לברז האמצעי של המלתחות המשותפות בחדר כושר עמוס טסטוסטרונים הומופוביים, מכריז בזאת קבל עם וקוראיו הנאמנים של הופמן הנפלא שאני מעדיף גביע על אליפות! ולא, לא אכפת לי שתסתכלו עלי כאילו נשכתי לכם כרגע את הכרית או תהרהרו לרגע למה בדיוק בחרתי לצאת מהארון בבלוג שנקרא "מצד שני". זה לא מזיז לי. אני רוצה גביע. אני חושק בגביע.

אני עוצם את עיני לרגע ומדמיין את יניב קטן, כן, יניב קטן, שעלה לבוגרים בשנה שאחרי הזכייה האחרונה בגביע ב-98' ובעודו בגיל תיכון זיין ת'צרפתים בגביע אירופה למחזיקות גביע (האחרון, כאמור), עולה עם כאבי הגב שלו לשמעון פרס, שואל אותו אם לא אכפת לכבוד הנשיא לעזור לו להרים יחד איתו את הגביע למה הגב הורג אותו, ואז זה קורה, הרגע לו ערגתי מאז הפעם האחרונה לפני 13 שנה, נגד אותה הפועל ירושלים שביום רביעי תהווה עוד מכשול בדרכו של קטן אל זרועותיה של לימור לבנת על הפודיום ומשם אל חיק הנשיא שבאמת יכול במו ממלכותיותו להחזיר את המפעל הזה לימיו היפים –

יניב ייגש אז אל הגביע, שאומנם קרנו ירדה בשנים האחרונות אבל אף אחד לא יקח ממנו לא רק את רגעי השמחה והעצב הגדולים בכדורגל הישראלי אלא גם את היותו הסמן המרכזי שהדגיש באור זרקוריו את כל המגמות ההיסטוריות הגדולות שעברו על מכבי חיפה בכל השנים, אם זה הגביע של 62' שגילה למדינה את הכדורגל השמח והאטרקטיבי של הטריו אלמני, מנצ'ל, הרדי כשבשפיץ המלך אהרון אמר ואם זה הגמר נגד הכח ב-71' עם הגול האומלל שספג גרשוני משהרבני בבעיטה מ-35 מ' שסימל את תהליך שקיעתה של הקבוצה אל דמדומי שנות השבעים שממנה קמה ונולדה כאימפריה באותו הפסד בחצי גמר הגביע למכבי ת"א ב-1983, והיה זה הגמר של 93' אליו התייצבו נכדיו של הנשיא עזר ויצמן ברוב חוצפתם עם צעיפים ירוקים וסימלו את הפיכת הקבוצה לקונצנזוס, הביאו תואר ראשון מתוך 10 (עד עכשיו ובעזרת השם עד 120) ליעקב שחר כבעלי הקבוצה והכי חשוב, פתחו עבור מכבי חיפה לראשונה את השער לאירופה והקנו לה את הכרטיס הראשון להשתתפות במפעל אירופאי ומשם לשנות האלפיים, השנים של יניב קטן שלמרות שבע האליפויות שלקח במכבי חיפה עדיין ייזכר כלוזר שאף פעם לא הצליח לסחוב את הקבוצה לנצחונות גדולים במאני טיים, השנים בהן חוסר ההצלחה בגביע סימן את שיטת בניין הכוח שלאורה נבנתה מכבי חיפה והתנפצה לנו בשנה שעברה בפנים, לפיה מגיעים במירב הכוחות לשלבים הראשונים של העונה בהם גם מתמודדים באירופה, צוברים נקודות מספיקות כדי לזכות באליפות כבר במחזור ה-15 ואז הולכים לישון רק כדי להתעורר כשלוזון בא לחלק צלחת, בעוד השנה, כך אני מאמין לפחות, החליטה מכבי חיפה לזנוח את הדרך הזו ולבנות את בניין הכוח לאט לאט ובמתינות ולהגיע לרגעים הקריטיים של העונה בשיא –

באותו רגע בסוף מאי, על פי חלומי, ימחק יניב קטן מעליו את נטל ההיסטוריה, יניף את הגביע הראשון שלו ויתפוס את מקומו הראוי כאחד מהגדולים ביותר ששיחקו אי פעם במכבי חיפה.

ואם בכל זאת אצטרך להסתפק שוב רק בעוד אליפות? נו, מילא. שיהיה.

***

בכל אופן, לאנשים אחרים יש חלומות אחרים. כמו למשל לבוא לרבקה זוהר (מהתקופה שבה צולמה העטיפה של התקליט) ולשאול אותה אם בא לה להצטרף לאיזו שורת קוק בשירותים ואחר כך לזרום אלי הביתה, להיות הנגר שיבנה את ארון הגביעים העתידי של מכבי חיפה או הסנדלר שיתפור את הנעל שתבקיע את הגול המכריע או הבנאי שיבנה את האצטדיון בקרית אליעזר. או אולי להיות החבלן שיפוצץ כבר את אצטדיון רמת גן.

מתי סין-קרונה

מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, ספסל האורחים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על כאבי גב(יע) – פוסט אורח מאת מתי סין-קרונה

  1. סטודנט הגיב:

    אני חולק עלייך במשפט "השנים של יניב קטן שלמרות שבע האליפויות שלקח במכבי חיפה עדיין ייזכר כלוזר שאף פעם לא הצליח לסחוב את הקבוצה לנצחונות גדולים במאני טיים"

    אם יש מישהו שמשחק האליפות הזה

    רשום על שמו, זה יניב קטן, שבאותה עונה היה מצויין, ובחצי הראשון של העונה לאחריה

    אבל חוץ מזה, טור מצויין!

    אהבתי

  2. מתי הגיב:

    תודה סטודנט. אני מתכוון לדימוי שנוצר לקטן שהוא לא יצליח לחמוק ממנו גם אם יעמיד את המשחק הזה למשל כראיה מול המושבעים (של יציע 2 לפחות). לטעמי יניב קטן הוא ספורטאי מצויין ועתיר זכויות במכבי חיפה וכאוהד אני גאה שהשחקן הזה הוא תוצר של המועדון אבל עם הדימויים יהיה קשה להתווכח גם אם לא תמיד הם צודקים.

    אהבתי

  3. שי הגיב:

    פעם אליפויות לא היו מגיעות צפונה מנתניה ומזרחה מפתח-תקוה, יכולנו להתנחם בהגעה לאיזה גמר גביע.
    אחר כך, כשקבוצות קשוחות מאיתנו משכו עונות שלימות בלי להפסיד בקופסא וביבנה ולקחו אליפויות, התנחמנו בגביע שבו "אנחנו משחקים הכי יפה". שלא להזכיר אץ הוויכוחים עם אוהדים אדומים "מהו המפעל השני בחשיבותו באירופה" .
    לא שמישהו מוותר על הגביע. לא שלא תראו אותי באיצטדיון המגעיל ביקום, אם נגיע אליו השנה. אבל גם תמונה משותפת של קטן ופרס לא תהווה נחמה לעונה בלי נצחון על הפועל.
    מצד שני (ווהאו?) מזל שרמת גן עפה..

    אהבתי

  4. פרלה הגיב:

    חבל לגרור את הפוסט המצוין והמרענן הזה למחוזות העיסוק ביניב קטן הנפלא. יש לנו את כל הפגרה לדברי ההספד, השבח והביקורת. יהי רצון ולא את כל הזעם נפרוק הערב אלא רק את ראשיתו. יש די והותר לכולם.

    אהבתי

  5. פרלה הגיב:

    סליחה על התגובה הכפולה. לקח לראשונה זמן רב מדי עד פרסומה. הנה כוכב אורח וכבר תגובות לו שש.

    אהבתי

    • הופ הגיב:

      מחקתי אחת מהן אבל השארתי את זו ואני מוסיף גם את זו שלי כדי שיישארו שש לכוכב האורח וכדי שלא יחשבו שאתה משוגע שממציא דברים או סתם שיכור שרואה כפול.

      אהבתי

  6. פראליה הגיב:

    מתי, פוסט נהדר, תודה רבה.
    אני עם השנים פיתחתי אדישות לגביע, אין לי ציפיות מהמפעל ומבחינתי הדבר החשוב הוא לעבור משחק במינימום זיעה ופציעות כדי לבוא טריים לשבת. (עונה שעברה יצאנו בנזק כפול, גם עפנו מול ר"ג וגם איבדנו את טשיירה לכל העונה אחרי שתבריזי קילל אותו).
    ולגבי היום, לצערי גם עם עותמאן יעשה משחק טוב ספק אם זה ימנע את הארכת החוזה הכי ביזארית בתולדות המועדון לימני הפותח שלנו.

    אהבתי

  7. הופ הגיב:

    פוסט נהדר מתי, נהניתי וצחקתי. הכתיבה שלך עוצרת נשימה במובן הכי מילולי שיש, כשאתה נכנס לשוונג אי אפשר לעצור אותך וכמה שניסיתי לזרוק פנימה פסיקים ונקודות אתה ממשיך לדהור כמו רכבת הרים שאיבדה שליטה, וממש כמו ברכבת הרים בהתחלה זה קצת מבלבל אבל כשנותנים לה לקחת אותך זה כיף גדול. אשמח אם תכתוב עוד וכמה שיותר.
    לנושא עצמו, ברור שאני רוצה אליפות, גם אם זה עושה אותי סטרייט לגמרי, אבל אין להכחיש שבגביע יש משהו מרגש מאין כמוהו, כל משחק הוא שיא קטן וחצי הגמר והגמר הם חתיכת אורגזמה, לפחות ככה נדמה לי, הזיכרון שלי קצר וכבר מזמן לא הגעתי לאורגזמה, סליחה לגמר גביע, וגם אם זה לא נכון (הגענו לפני שנתיים לא?) אני עדיין לא זוכר, ואני גם נוהג להדחיק את ההפסדים באופן מיידי. בכל מקרה הדבר האחרון שאני זוכר מהגביע זה את הניצחון בפנדלים על הפועל תל אביב (ראיתי אותו במ.א.ש) – ואולי זה מעיד מה בעיקר חשוב לי העונה, לנצח את האדומים נהיה איכשהו הכיף הכי גדול, ובטח גם זה יעבור ברגע שהצהובים יצליחו סוף סוף להתארגן על עצמם.
    בקיצור, אני רוצה אליפות ואני לא רוצה להפסיד יותר בגביע, מה שאומר שאני גם רוצה גביע, אני רוצה הכל וזה יהיה נהדר אם יניב קטן יניף את הגביע וישים חותם מכובד על קריירה יפה, הכי טוב יהיה אם זה ייגמר ככה ולא בטונים צורמים כי מגיע לו שזה ייגמר יפה, כי גם אם הוא לא תמיד היה טוב וגם אם הקבוצה נשענה עליו יותר מדי (זו לא לגמרי אשמתו שהנשיא וכמה מאמנים שלנו התרפסו מולו), אני בטוח שהוא תמיד רצה בטובת המועדון, ואצל מי מאיתנו לא מתערבבות כל הזמן טובת מקום העבודה וטובת עצמנו.
    והעיקר שהעונה הזו שהתחילה רע תיגמר טוב, עם צלחת או גביע או משהו שמשמש לאכילה ורק אלוהים יודע איך הגיע לכדורגל, אבל אני מהמר שזה קשור איכשהו ברן בן שמעון.

    אהבתי

  8. הופ הגיב:

    אגב, מתי, קראתי היום לראשונה את הסיפור שלך מתחרות "ההולנדי של חיפה", וזה היה יפה ומרגש.
    הסיפור "חייו ומותו של משה גדר מעשנת"
    http://www.mhaifa.co.il/Fanzone/Columns.asp?col=34&id=2648

    אהבתי

  9. מתי הגיב:

    תודה לכולכם על המחמאות, תודה לניר שנתן לי את הבמה באכסניה שלו (איזה אכסניה זה מלון חמישה כוכבים כאן), עכשיו מחצית ועושה רושם שהפוסט הזה הולך להיות פארסה, נתפלל שלא.
    שי-נחמות צריך למצוא בכל דבר ויש סיכוי גדול יותר שהעונה הזו תיגמר בלי ניצחון על בית"ר ויותר גרוע- על הפועל באר שבע.
    פרלה תודה שהגדלת את כמות התגובות בינתיים (שוב מחצית עכשיו) אנחנו לא פורקים שום זעם נקווה שיבוא. מה, יש פגרה עכשיו? לא ידעתי.
    פראליה-הרעיון לפוסט נלקח ממך ומהמבט שהיישרת אלי כשאמרתי שאני רוצה גביע יותר מאליפות. הרגשתי כמו ילד להורים חרדים שמספר להורים שהוא חוזר בתשובה והולך לגור עם חבר. רציתי רק להרים ידיים ולהגיד להגיד-טוב טוב אבא, תארגן לי שידוך טוב.
    וניר- גנבת לי את המילים מהפה בקשר לקטן, לדעתי מגיע לו לגמור יפה ושיזכרו אותו יפה ומגיע לו כמה סוכני תרבות שירככו קצת את העליהום עליו. הוא עשה קריירה מכובדת (כבר כתבתי פה שנראה לי שהפרישה שלו מאוד קרובה-תחושת בטן) והוא שחקן גדול ולא פחות חשוב סוג של מחנך לדור הצעיר.
    תודה שהעלית מהאוב את חייו ומותו של משה גדר מעשנת. נעים להיזכר.

    אהבתי

  10. מתי הגיב:

    הסטטיסטיקה אומרת שהקבוצות שזוכות בגביע הן אלו שהיו להן את ההגרלות הכי קלות ובכל זאת התקשו בכל משחק. יש סיכוי. או שאולי אין.

    אהבתי

  11. פרלה הגיב:

    המשחק הזה מדאיג אותי הרבה יותר מהמשחק הקודם.
    במשחק כזה הקבוצה אמורה להיראות כמו שהמאמן מתכנן אותה.
    חזרתי עתה מהאיצטדיון וזה לא היה דומה לכלום.
    אני ממש לא נמנה על המתנפלים על אלישע ואני לא בטוח שהגיעו מים עד נפש ואף אחד לא מבטיח שעם עטר/ רב"ש או כל מאמן אחר זה יהיה בהכרח טוב יותר, אבל ראבאק.
    כדורי חוץ מוציאים כל הזמן אחורה כי אף אחד לא בא לקבל;
    הכדור מונע עד 40 מ' משער היריב ושם כולם חותכים לאמצע ומנסים לדרבל דרך ההגנה הצפופה (ולא רק היום);
    מעט מאד התקדמות של מגן + קיצוני באגף;
    מעט מדי הכנסות כדור לרחבה מהאגף, בדאבל פס, בכדור מאחורי המגן;
    מעט מאד בעיטות לשער;
    מעט מאד לחץ על הגנת היריב או מניעי הכדור שלו;
    הכל מקרי וסתמי;
    אלף "תרגילים" בקרנות – אם מאף תרגיל כזה לא יוצא גול אז זה כבר מיותר לגמרי. תגביהו לרחבה, לאמצע שלה. סטטיסטיקוס כבר יכבוש פעם בשני משחקים.
    עידן ורד הולך לאיבוד, גדיר לא קיבל כדור לרוץ אחריו, ליאור נבהל כל פעם שהנעליים שלו עלולות להתלכלך, אין תנועה מלפנים אז מסירות של פליאבסקי/ בוקולי/ קולמה או מיותרות ומסוכנות הצידה או נחטפות בקלילות מכאיבה;
    חמד וגולסה נראים היחידים שמביאים את רוח מכבי חיפה האמיתית שלא מוותרת באף פוזשן (ושוב חבל שגולסה מאחור במשחק כזה).
    וחברה, אל תיגררו שוב לויכוח על משומר. הוא ועותמן אינם פקטור עד כדי כך משמעותי וההבדל ביניהם לא עושה את ההבדל במשחק (אני יודע שהיום עלי בישל. אני יודע). אולי הדינמיות של עותמן בקישור האחורי תעשה יותר הבדל (ואם שווה להחתים את יא יא אז זה משחק כדי לחבר אותו ולראות אם הוא עתיד לשרוד את הקיץ).
    צפיתי עכשיו בתקציר בערוץ הספורט וזה לא עשה אותי מוטרד פחות.
    נקווה לטוב. לפי מה שאמרו ההגרלה מחר. ערן מהמר על משחק חוץ בבלומפילד או טדי. ניפגש בשמחות.

    אהבתי

  12. הופ הגיב:

    פרלה, התחלתי לכתוב תגובה וזה התפתח לפוסט. אם אתה רוצה, אתה מוזמן להעתיק את התגובה שלך לשם.

    אהבתי

  13. פינגבאק: אנחנו – הפועל רמת גן | מצד שני

  14. פינגבאק: כל מיני דברים ועכו – אנחנו | מצד שני

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s