אנחנו – הפועל חיפה, אחרי: סבב ברכות

אז אני ראיתי בטלוויזית ה HD של יחי המקסים, יחד עם חבריו הנחמדים, את השידור המחורבן ביותר אי פעם; מתי היה במשחק ואולי יעדכן כשיחזור, אם יהיה לו זין לזה כנראה שלא היה לו; ויותם כרגיל מתפנק עם איזה תירוץ מטופש חדש, אשתו אכלה לו את השיעורי בית או שהכלב השתין לו על הלפטופ, לא סגור על זה, מה זה משנה, שוב נותרתי לבד. (עדכון: מה אתם יודעים, בסוף שניהם הגיעו. כבוד).

הופמן

ברכות למכבי ת"א. כנראה שאיבדנו סופית את האליפות השנה*, וכנראה שאיבדנו אותה, שוב, בדרבי, ממש כמו בעונת הקיזוז. אבל מכיוון שאיבדנו אותה, אפשר להתפנות לרגע לדברים יותר חשובים מהמשחק. למשל,

ברכות לבית"ר ירושלים. שנים ביקרנו את בית"ר ואת אוהדיה, שנים לעגנו לה והשמצנו אותה, בצדק, על היותה מועדון גזעני וחשוך, אם לא בכוח אז בפועל. והשנה בית"ר עשתה מעשה וסוף סוף הצטרפה, מבחינתי, למשפחת המועדונים. לא אכפת לי אם קורנפיין הוא צדיק או אופורטוניסט ולא משנה לי אם גאידמק הוא מלאך או אינטרסנט – גם אם מתוך שלא לשמה, בסופו של דבר בא לשמה.

השבחים אמנם כבר נאמרו ונכתבו כמעט בכל מקום, אבל אני חושב שכל מילה של חיזוק יכולה להועיל למועדון הזה השנה. אז מכאן, מבלוג "מצד שני" הממוקם אי שם בענן וורדפרס מעבר להרים, אני שולח מלה טובה, יד מחזקת וברכות לאנשי בית"ר, על עונה אמיצה שהם מנהלים מחוץ לכר הדשא, ומאחל להם הרבה הצלחה ושערים ללא הבדל דת, גזע ושיער פנים, עליו.

ברכות לערוץ הראשון. ועוד לפני שנדבר על הדרבי, חייבים אנחנו לשלוח צרור ברכות יחד עם זר צמחים טורפים לאנשים הטובים ממחלקת הספורט של הערוץ הראשון, על שהצליחו לייצר את השידור הגרוע ביותר בהיסטוריה של משחק הכדורגל, חד משמעית וללא תחרות.

החל ממעברים תמוהים של המצלמה אל הקהל כשדברים אשכרה קורים על כר הדשא, דרך פספוס של כמה מהרגעים החשובים במשחק, כמו העקב של קטן שהשאיר את עזרא חופשי ברחבה או אינספור מרפקים וקטנות שהשחקנים הכניסו אחד לשני, עבור בחוסר יכולת לעקוב אחרי תנועת הכדור, א'-ב' של צילום כדורגל, וכלה בטעויות הזיהוי הרגילות של ארבל (איך הוא הצליח להתבלבל בין קינן השחרחר עם השיער הקצר לפיליאבסקי הענק הנורדי עם השיער הבלונדי הגולש?), בפרשנות הכל-ילד-בן-10-ממוצע-יכול-לעשות-את-זה-טוב-ממנו של נוימן ובקשקושי ה"היה פאול לא היה פאול" ההדדיים עוד לפני שראינו ריפליי אחד.

לריפלייס עצמם מגיעה קטגוריה נפרדת. אני עדיין מחכה לראות אם השחקן שתפס את עזרא בתחילת המשחק היה אחרון בדרך לשער. עזבו את זה: לא קיבלנו אפילו ריפליי אחד למהלך המבריק שעזרא עשה שם למגן של הפועל במחצית השניה – והוא אפילו בעט למשקוף בסוף כדי שיהיו חייבים לתת הילוך חוזר! נאדה. הבמאי מעדיף להראות לנו בשידור חי את כ——–ל מהלך החילוף המרתק של שחקן אלמוני אחד בהפועל בשחקן חצי-אלמוני אחר, או להראות לנו בפעם ה-62 הילוך חוזר של הפנדל על אנדלובו, רק בשביל שארבלוימן יכריעו סופית שהיה שם שופט ממש קרוב אז אפשר לסמוך עליו שהכריע נכון. אה, והעצירה המדהימה של שראנוב את הנגיחה מ-5 מטר? עדיין אין לי מושג מי נגח. אבל אני יודע היטב ששופט הרחבה כנראה ידע מה הוא אומר כשקבע שהיה פאול על אנדלובו בפנדל.

לקראת הדקה ה-90 כתבתי בפייסבוק שאני מעדיף לסיים את המשחק עכשיו, בתיקו, בלי תוספת זמן, ולוותר על האליפות, רק בשביל שייגמר השידור המביך הזה. עכשיו, כשיצאנו ממאבק האליפות, אני מתנחם בזה שאוהדי מכבי ת"א ייאלצו לחוות את משחקי ההכתרה שלהם כשדני נוימן מלהג באוזניהם, הבמאי משתהה על קלוז אפים של אניימה בזמן שהקבוצה נמצאת כבר בשיאה של התקפה מתפרצת בצד השני, וארבל מזהה את השוער הניגרי כראדה פריצה, הרכש הנהדר משבדיה.

ברכות להפועל חיפה. הגענו לדרבי. ובכן, היה ברור שבדרבי כזה, חם ומבולגן כמו שהפועל רוצה, 0:1 הוא 1:1 שמחכה להתרחש. המוזר הוא שהיה נדמה שהשחקנים שלנו השלימו עם העניין מאוד בקלות. למעשה, נראה היה שהפועל רוצה לנצח אותנו הרבה יותר ממה שאנחנו רוצים להמשיך להיאבק על המקום הראשון. כאילו הספיק להם, לשחקנינו הירוקים, והם רוצים כבר לגמור עם זה וללכת הביתה.

אז בסדר. שישמרו על המקום השני ויביאו סוף סוף גביע לקרית אליעזר. בעונה המוזרה הזו, זה יהיה די והותר. רק שלא יצפו שאשבח אותם על השאננות התבוסתנית שתפסה אותם במחצית השניה. הברכות שלי הולכות לשחקני הפועל חיפה, שהראתה שאם יש סיבה לקיומה בליגת העל, הרי שהיא מצויה במשחקי הדרבי. לפחות לקבוצה אחת הערב היה חשוב שהאוהדים שלה יסתובבו מחר בעיר בראש זקוף, ואת זה הם השיגו כמו שמשיגים כבוד בדרבי: בלחימה אמיצה על כל כדור, ולחימה חריפה עוד יותר כשהכדור לא בסביבה.

*

ובשביל שלא נשאיר אתכם בלי משהו להתווכח עליו, הנה כמה הערות קצרות במישור המקצועי:

שראנוב הרביץ כמה עצירות יפות היום, אבל את הבעיטה הכי חשובה, זאת שלא הצליח לעצור, אני מאמין שדוידוביץ' היה לוקח. השוער שלנו יציב וטוב, אבל הוא צריך לעבוד יותר על התגובה שלו כשהכדור נבעט, ופחות על האקרובטיות של הזינוק אחרי שהכדור כבר עובר אותו.

עזרא מקבל את ההחלטות הכי נכונות, רק שכל החלטה נכונה למצב הקודם. ועדיין, השחקן הכי מסוכן שלנו. זה לא דבר טוב. הגיע הזמן לקצת ספסל (עכשיו כשידין חוזר, אפשר להעביר את גולסה הרבה יותר קדימה).

אנדלובו מאוד רוצה. אבל חלוץ שאין לו בכלל רגל אחת יותר תוקע את ההתקפה מאשר מקדם אותה.

עם כל הפוטנציאל של עטאא וחוסר הפוטנציאל של צעירי, בוקולי כרגע חסר תחליף. געגועיי לאביחי ידין, שאם לא היה נפצע, יכול להיות שעדיין היינו במירוץ.

ובנאדו נתן את משחקו הגרוע ביותר העונה. הוא לא הבחין בשאננות שאופפת את השחקנים שלו ככל שהמשחק מתקדם, ולא עשה שום דבר להעיר אותם. החילוף של בוקולי היה מיותר, החילוף של אנדלובו מאוחר. ומשום מה, וגם זה באחריותו, ויתרו במכבי על הניסיון להפעיל את טוואטחה, למרות הכושר המצוין שלו והעליות התכופות של פינאס, והעדיפו להיתקע שוב ושוב עם הנסיונות הנואלים של עזרא לעבור עוד שחקן ועוד אחד. אריק הויקינג, כך נראה, קצת נרדם על הסיפון, וכשהתעורר גילה שהוא כבר לא בנתיב לאי המטמון/

עם זאת, כאמור, השנה כבר מותר/ לוותר על חיפוש תיבת האוצר/ ולהסתפק רק בגביע זהב לארון//

* בכדורגל הכל אפשרי.

מתי

צריך לדעת להפסיד גם כשעושים תיקו. זה היה המשחק הגרוע ביותר של מכבי בעידן בנאדו (פרט לתיקו נגד סכנין במשחקו הראשון). כלום לא שטף, שום דבר לא זרם, במחצית השנייה הוכח כמה מכבי תלויה בבוקולי וממול שיחקה יריבה עיקשת ששרטה כמו שרק חיה פצועה יודעת לשרוט כשהיא נלחמת על חייה, ועם ציפורניים כמו שלה, לא רק שתשאר בליגה, היא עוד תהרוג את כולנו (אם קוראים לנו עכו, סכנין, אשדוד ושות').

בדיעבד התיקו בדרבי היה שקוף. כבר שנים מכבי לא מצליחה לנצח דרבי במחזורים האחרונים של הליגה הסדירה בלי התערבות כירורגית של ישראל כהן. על כן אין לנו אלא לקבל את הדין, לעמוד מול המציאות העגומה של אתרי הספורט באינטרנט שמבשרים על האליפות שנוסעת מקרית שמונה לתל אביב בלי לעצור בדרך לאכול שווארמה בבמבינו ולהתנחם בפורנו.

פגשתי לפני המשחק חבר ילדות, אוהד הפועל, שלא פגשתי כבר שנים. הוא ישב כמה שורות מעלי. התחבקנו שנינו חיבוק אמיץ של שני גברים שיודעים שהם הולכים לאבד אחד את השני לעוד כמה שנים, אם בכלל, ולא כמו שאומר פואד בן אליעזר, בלי כל הצער שבדבר. במהלך ההתגופפות רגע לפני ניתוק המגע, הוא לחש לי באוזן משפט שרק חברי ילדות שלא נפגשו בערך עשור לוחשים אחד לשני באוזן במהלך ההתגופפות רגע לפני ניתוק המגע:"למה לכם לנצח" הוא לחש, "אתם במילא לא צריכים את הנקודות", ואני עניתי לו שאני רוצה מחר ללכת לבית ספר.

הוא כנראה לא הבין מה אמרתי , לא יודע אם הוא שמע בכלל ואם שמע, הוא לא הגיב, אבל בתוך מה שנאמר היה חבוי תסכול של שנים. תסכול שאולי בגללו אנחנו רק חברי ילדות ולא מעבר לזה. הוא לא זכר כנראה שאחרי כל איבוד נקודות בדרבי לא הלכתי לבית ספר כי לא הייתי יכול לעמוד מול הפנים שלו במבט מושפל. גם כשניצחנו, גם כשהבסנו, גם כשכתשנו, גם כשפירקנו, תמיד היתה קשה עלי ההתמודדות מולו. לא משנה מה, תמיד ניצחנו בגלל השופטים, תמיד להפועל היה יותר קהל גם אם היו רק שלושה אדומים ביציע, כן, גם כשניצחנו, גם כשהבסנו וכתשנו ופירקנו, מבחינתו תמיד הפסדנו. כן, גם כשהיינו מנצחים בדרבי לא הייתי הולך לבית ספר, כי לא יכולתי לעמוד מול ההתנצחויות שלו שנגמרו בהשוואתנו לקופי אדם, חולירות, אספסוף, בעוד הפועל מייצג את האדם הנעלה. והצדק, הצדק תמיד איתם. בעוד הוא היה מדבר, הייתי שותק, נאלם דום בלי מילים להתגונן בהם ומחפש גם טיפת צדק ירוק בתוך ים הצדקנות בו הוטבעתי על ידו. באותם ימים לא הבנתי עדיין שאת הצדקנות נתן אלוהים לחלשים כדי שיוכלו לשרוד מול נצחון החזקים. לעולם החלש יהיה צודק ולחזק תהיה החובה להתמודד עם ניצחונו.

אדם כותב את שלא יכול לומר. התחלתי לכתוב בגלל הקושי להגיד, הקושי להתמודד מול אותו חבר. דף הנייר הוא הדבר הכנוע ביותר שברשות האדם. לא סתם הוא סובל הכל.

היום בבוקר כתב אותו חבר בדף ספר הפנים שלו: "עד מתי רשעים יעלוזו, אין דין ואין דיין". מישהו הגיב לו שבאמת אדם לאדם זאב וכו', והחבר ענה לו שהתכוון לדרבי. אם היה היום בית ספר לא הייתי הולך. מזל שאין בית ספר, מזל שאני רחוק, מזל שמולי יש דף נייר בו אני יכול לענות את כל מה שיש לי להגיד, כל מה שלא אמרתי לו אף פעם: לכו תזדיינו יא אפסים. תודה לאל שבחיפה אין הפועל.

יותם

בדקה ה-88 של הדרבי התמקדה המצלמה בפניו הזעופות תמיד של יענקל'ה שחר. חדי העין וגם העיוורים שבינינו הבחינו כי הוא לא מרוצה ממה שקורה על כר הדשא. בדקה ה-88 בבית שלי לא התמקדה שום מצלמה בפנים הזעופות שלי, וחבל, היו המון עצבים לצלם.

עוד חוזר הניגון, בדיוק כמו במשחק מול בני יהודה יכלה מכבי חיפה לגמור את המשחק ב-20 הדקות הראשונות, נכון, חוכמת הבדיעבד היא חוכמתם של חלשים אבל חידלון האישים בחוד של הקבוצה הזו פשוט זועק לשמיים.

קחו את טוטו תמוז, עומר דמארי, או ניר פאקינג סביליה, כל אחד מהם היה הופך למלך שערים לו היה משחק בחיפה העונה ולדעתי בפור לא קטן מהאלירן שמאחוריו.

זה בתמצית כל הסיפור של הדרבי הזה, סלחו לי על כך שאני אולי נשמע קצת עצבני אבל חבורת האימפוטנטים שקוראת לעצמה רביעיית החוד של מכבי חיפה זו שערוריה. לפעמים אני מדמיין שאני צופה בפרק של סדרת המופת הרובוטריקים ורגע לפני קרב נוסף מול מנהיג כנופיית הגרוטאות היריבה מתאחדים ארבעת חלוצינו לחלוץ אימתני אחד. הבעיה עם הזיה זו היא שגם אם נאחד את יכולותיהם של ארבעת מייבשי הביצות שלנו נגיע גג לחלוץ בינוני אחד.

בואו ניקח את וויאם עמאשה לדוגמא, את 3 השערים האחרונים שלו חייב הבחור מרמת הגולן לשני אנשים, אחד הוא יניב קטן שאחרי 11 פנדלים מוצלחים מתוך 26 (נתון מזעזע שמבחינתי מחייב 4 שנות מאסר) החליט סוף סוף להעניק את משימת הנקודה הלבנה למישהו אחר. את השער הנוסף כבש וויאם בזכות החלטתו של טאלב טוואטחה להראות לליגה הזו שהוא כמה רמות מעליה, לפחות בפוטנציאל.

חוץ משלושת השערים הללו אחראי הבחור לשורת החמצות ולשני מקרי איבוד הנקודות האחרונים של חיפה. את המשחק מול בני יהודה הוא יכל לגמור עוד בעשר הדקות הראשונות. את המשחק אתמול הוא יכל להפוך להרבה יותר קל. גם אני שונא "אם", אבל קחו את 5 הנקודות הללו, תוסיפו למאזננו, ודמיינו להנאתכם את הזיעה הקרה זולגת על עורפו של אוסקר גארסיה.

הדרבי האחרון בסבא אליעזר מאחורינו, האליפות הרבה לפנינו וכל מה שנשאר לנו זה לעבור את המשוכה הצ'צ'נית בטדי, להמשיך במסע אל עבר הגביע ולהבטיח בכל מקרה את הכרטיס לאירופה, שיהיה לנו בהצלחה, ושיהיה לנו גם חלוץ, הלוואי.

3 קטנות לסיום:

  • ג'אבר עטאא, ההיית פוטנציאל או חלמתי חלום? אין לי בעיה עם יכולת חלשה, יש לי בעיה עם זה שנדמה שאתה רץ הרבה פחות מהשחקן שהחלפת והוא מבוגר ממך באיזה 16 שנה, תתעורר ילד.
  • יש משהו לא ברור בבויאן שראנוב, מצד אחד הצלות של וולטר זנגה מצד שני יציאות גובה של רפי כהן. אישית אני לא בטוח שזה שוער לשנים, ואם ניר פורש ובכל זאת ממשיכים ללכת על בויאן, הגיע הזמן להעלות שוער תוצרת בית לעמדת השוער השני, רון שושן תתחמם.
  • אריק, כשאתה בוחר את החלוץ הבא, אל תאמין למילה של פיני זהבי. המלצה שלי ואני שומע שזה הדיבור, דיוויד מנגה, אמנם מגיע מקבוצה קטנה אבל מרגיש פוטנציאל של פרמייר ליג.
מודעות פרסומת

אודות הופמן

כותב, עד שייגמר
פוסט זה פורסם בקטגוריה בעיית הקבוצות האחרות, הכדור הוא הכל, ירוק עד, כללי, משחקים במילים, תקשורת השרוכים, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

22 תגובות על אנחנו – הפועל חיפה, אחרי: סבב ברכות

  1. תום א הגיב:

    כרגיל כיף לקרוא. אפילו אחרי משחק מבאס.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      תודה תום. ואני אנצל את התגובה שלך כדי לעשות מה שילדים/ חיילים הכי לא אוהבים שהמורה/ המפקד עושה להם – חברים, קחו דוגמה מתום, ותגיבו. יש פה מאות קוראים לכל פוסט, אני רואה אתכם בסטטיסטיקות, ואתם יודעים שאני אף פעם לא מבקש לשתף את הפוסטים או להפיץ את הבלוג, זה לא מעניין אותי. אבל רבאק, תנו פידבק. למתי וליותם אין שום מושג כמה אנשים קוראים אותם וכמה אנשים נהנים או סובלים מהפוסטים. אז בחיאת, תגידו שטוב, תגידו שרע, תגידו "תלכו קיבינימאט" וזה לא נורא – אבל תגיבו, שנדע שאתם פה.
      סליחה תום.

      אהבתי

  2. מתן גילור הגיב:

    אותי מבאס בעיקר תיקו בדרבי. מבחינתי האליפות כבר גמורה מזמן והואיל והפועל ת"א סיימה בתיקו, מעמדו של המקום השני זהה למחזור הקודם.
    לגבי הניתוח המקצועי שלך – יש דברים איתם אני מסכים יותר ודברים איתם פחות, אבל על דבר אחד אני מעוניין לחלוק בפרהסיה. אכן ההפסד רשום קודם כל על שמו של אריק בנאדו, אבל לא כיוון שהשחקנים היו שאננים – הם לא!
    הבעיה היתה שהוא לא זיהה שאין לנו קישור. הפועל שלטה לחלוטין במרכז השדה. קשר אחורי נוסף היה צריך להיכנס (וחוסר היציבות של שחקן צעיר זה דבר שאני מוכן לקבל) אבל לצידו של בוקולי. בוקולי לא חילץ מספיק ובעיקר לא השתתף בהנעת הכדור. עטאא לעומתו, ביקש את הכדור (וקיבל), אך הותיר חור אדיר במרכז ולא לחץ כלל את קשרי הפועל.
    בקיצור, הנפילה של אריק לא היתה בבחירת השחקנים (אין לנו יותר מדי אופציות, אעפ"י שאני חושב שעדיף ריאן על אנדלובו), אלא בשיטה שלא התאימה למשחק. פעם ראשונה בה אריק נדרש לאלתר ולשנות את המערך ולא רק את השחקנים הוא כשל. נראה לי זמן מצויין לשכר לימוד.
    *כל פעם שטאלב עלה, הגענו לתוך הרחבה – למה, אוי למה, לתת לו הוראה להישאר מאחור?

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      הזכרת לי מתן – איסמעיל ריאן כבר בריא ואפילו הבקיע שער בנוער בשבוע שעבר, אם אני לא טועה. למה לא להחזיר אותו לסגל? יותר טוב מכל שחקן התקפי שיש לנו על הספסל.

      אהבתי

  3. פרלה הגיב:

    מיציע 2 שורה 15 כסאות 32, 33 מדווחים כי אנדלובו היה המצטיין שלנו (יחד עם קטן).
    מנגד, היושבים בכסאות 30, 31 סבורים שהוא ממש לא בכיוון.
    לויאאם ואנדלובו אין שימוש על הקו. אזולאי ואחרים עדיפים שם (אפילו טאלב – כששיימן יכול להיות המגן).
    החילוף של גוסטבו היה הימור גדול מאד/מדי/מיותר (ככל שהוא כשיר).
    את ידין הייתי מכניס להרכב לצד בוקולי במקום ויאאם (הוא כל כך היה אמור לדחוק אתמול עוד שער) או אנדלובו.
    היה כיף לפגוש את מתי ופרוסנר ביציע. לשנה הבאה בארינה הבנויה.
    ברכות לאלופה.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      לא הייתי מוציא את ויאם. הוא הסקורר הטבעי היחיד שיש לנו, ולצד החטאות כמו של אתמול הוא לפחות יודע לעשות תנועה ולהיות במקום למסירות של טאלב (ולכבוש פנדלים!). אנדלובו זה כבר סיפור אחר. ועדיין, הייתי נותן לעזרא קצת לנוח.

      אהבתי

  4. מיכל הגיב:

    א. שאננות, אם-אמא של השאננות. אפאטיות, יותר נכון. וסתם כאילו מישהו לחץ על הכפתור של החשק. מסוג הדברים שאין להם הסבר הגיוני. המשחק הגרוע ביותר בעידן בנאדו.
    ב. טאלב. כשקלינגר נותן את ההוראה הנכונה ומשתק אותו, המשחק שלנו יורד בשתי רמות
    ג. לדבר על אנדלובו זה מיותר כמו לדבר על תמיר כהן. שניהם לא יהיו בעונה הבאה. מבחינתי גם עמאשה זה חלוץ מחליף, וזה כשאני נחמדה. כל אחד שמחטיא ככה לא יכול להיות חלוץ מרכזי בשפיץ שלנו, ולא אכפת לי סיפור השלושער ההירואי או אז בנתניה. רך, לא מדוייק, לא אגרסיבי, נוטה לפציעות, בקיצור – זה לא זה. אריק צריך להתחיל בלהביא גולר, אפילו שניים.
    ד. לא איבדנו אליפות בעונת הקיזוז.

    אהבתי

  5. אני לא מפריע לאורגיה הירוקה כאן… אבל אני רק שאלה (או הערה).

    אני חייב לציין שהחלק האחרון של המשחק היה קצת תמוה בשבילי.

    התסריט שאנחנו רגילים אליו ממשחקים כאלה הוא שהקבוצה הקטנה כובשת, ומיד אחר כך נסוגה אחורה ומחכה להפצצות כבדות מצד היריבה העדיפה כשכל מה שהיא תעשה זה תרחיק ואולי תצא לאיזה מתפרצת אחת נדירה.

    אני חשבתי שגם כאן אני צפוי לדקות מותחות של שבהן חיפה תבעט למסגרת בקצב של בעיטה ל-12 שניות בערך.

    באופן שהפתיע אותי, כפי שגם נכתב על ידכם, נראה שחיפה אכן השלימה עם התוצאה ושגול השוויון דווקא שיפר עוד יותר את הפועל חיפה. הייתה הרגשה (ייתכן שאני טועה) שהפועל חיפה אף הובילה באחוזי החזקת הכדור מהגול שלה ועד לסיום (משהו ממש חריג לטעמי).

    לא הייתה את "תחושת הדחיפות" של קבוצה שחייבת את הניצחון. לא לפני השער ולא אחרי.

    קשה לי לכתוב שאני מתלונן על כך.

    אהבתי

    • הופמן הגיב:

      לזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי שהפועל רצתה יותר.
      אתה לא מפריע חו"ח, כל צהוב מוזמן להצטרף לאורגיה הירוקה, במיוחד כאשר אחרי שנים שהוא היה בצד המקבל הוא סוף סוף בצד הנותן.

      אהבתי

    • מתן גילור הגיב:

      ההובלה באחזקת הכדור כוללת את הזמן שהם בילו שרועים על הדשא?
      מה לעשות – לא כל יום תוספת זמן של 10 דקות :)

      אהבתי

      • MG,

        נשבע לך שחשבתי עליך אתמול כשהשופט הוסיף את הזמן לתוספת זמן… :)

        אובייקטיבית, או לפחות ניסיון לאובייקטיביות, אני לא חושב שהפועל חיפה שכבו יותר מדי על הדשא אחרי הגול. אני טועה?

        האם האוהדים הירוקים שכאן הרגישו שכן?

        אהבתי

        • מתן גילור הגיב:

          הוא רצה, אבל אין 36 שניות בשלט :)
          בכל מקרה, יש הבדל בין לתת למהלך להסתיים ולבין להוסיף עוד מספר דקות (ליגיטימיות ככל שיהיו).
          אני פשוט חושב שהנוהל הזה (שלפי התגובות בבלוג שלך כבר פס מן העולם) ידידותי לקהל וכדאי שיהיה קיים. בינו לבין ההחלטה להוסיף או לאו עוד זמן אין קשר.
          ד"א, שמעתי שהאוהדים שלכם קיבלו מכות מאוהדי הפועל ת"א – הבן שלי מוסר שהוא ועוד 2 חברים מהגן מוכנים לשמש לכם שומרי ראש תמורת תשלום סמלי ;)

          אהבתי

  6. alon t הגיב:

    חשבתי שרק אצלי יש בעיה עם השידור, בית ספר לבמאי ספורט איך לא להפיק שידור של משחק כדורגל פשט בלתי נסבל כאילו התכנה לשידורים חוזרים החלה בשביתה בגלל הרפורמה ברשעות השידור. עד מתי יורם ארבל ? איפה הרופא שינפיק לו תעודת חולה אלצמהייר ויפטור אותנו מעונשו על הפוליטורק נוימן כבר באמת שאין כבר מילים.

    משחק גרוע שלנו אבל זה כבר ככה מאז המשחק נגד הפועל אנחנו בכושר לא טוב, במיוחד חן עזרא שהתאייד לאחרונה ונראה כמו הצרות של ניר קלינגר. כולי תקווה שאדין ימצא את המסכה הנכונה ויחזור בהקדם יחד עם אביחי נינג'ה.

    ולמרות כל זאת אם עמאשה לא היה בועט כמו ילדה בת 4 את הריקושט מהבעיטה של חן עזרא אנחנו מנצחים לפחות 3-0. עכשו גביע למרר את חייהם של הנבלות בצהוב.

    נ.ב מישהו יודע עם מי דניאל הבר שכב בכדי לחתום על חוזה בקבוצה מקצוענית לכאורה ?

    אהבתי

  7. הופמן הגיב:

    עוד פוסט טוב של תמיר לחיאני. בכלל, ממליץ לעקוב אחריו

    אהבתי

  8. מתי הגיב:

    לגבי תוספת הזמן, זה דיון לא רלוונטי כל עוד לא היינו קרובים בכלל לתקוף כדי לנצח. אם אריק היה אשף החילופים הפעם החילופים עירערו את כל הסדר במשחק. לא היה מי שיעשה את התפקידים של בוקולי ושל גולסה. להשאיר את עזרא היה תמוה כי שמונים אחוז מהעבודה שלו במיוחד בסגירות עשה קטן. מהכניסה של צעירי המשחק עבורנו נגמר מבחינה קבוצתית. הקיצר, נו, היה מוסיף עוד 2 דקות לדעתי להפועל היו סיכויים שווים לשלנו להכריע.

    אהבתי

  9. יותם הגיב:

    מאז איגביני פיני זהבי לא הנחית שחקן אחד ראוי בחיפה, בכלל כשאני רואה את הזרים שמגיעים לארץ, כמו סולארי, גלבאן, או פריצה אני מתחזק בדעתי שזה אחד התחומים הכי שכונתיים בחיפה, מבחינתי השקעה במחלקת סקאוטינג ראויה זו חובה, ולא, אלון חרזי זה לא מחלקת סקאוטינג.

    אהבתי

  10. udi הגיב:

    יותם אני כל כך מסכים איתך בנוגע לחלוצים. לא יכלתי לקרוא להם בשם יותר טוב מחבורת אימפוטנטים. פשוט מדהים כמה הם לא טובים בדבר הזה שנקרא לשים את הכדור בשער. אבל הדבר שהכי בולט בכל רביעיית החוד שלנו זה הקבלת החלטה האחרונה. המחשבה הזאת שניה לפני שהבלם או השוער מגיעים אליך ולך יש את השבריר שניה הזאת להחליט אם למסור או לבעוט. זה הורג אותי, חן עזרא לדוגמא יכול לעבור מגרש שלם עם הכדור אבל ברגע שהוא מגיע לאזור רחבת ה-16 כאילו משהו במוח שלו נכבה והוא מפסיק לחשוב ועושה את הפעולה הכי לא נכונה. שלא לדבר בכלל על כל החלוצים שלנו שלבעוט ברגל החלשה זה דבר שלא מתקבל על הדעת. חן עזרא ניסה אתמול לבעוט ברגל שמאל- יצא לו איזה שפיץ לא ברור והכדור הלך למעלה. בתור אחד שמשחק הרבה כדורגל על דשא פשוט לא ברור לי איך שחקנים מקצועניים כל כך מפחדים לבעוט ברגל החלשה שלהם.
    מתן אני גם חושב כמוך שאתמול פשוט לא היה לנו מרכז שדה. הפועל פשוט עשו ככל העולה על רוחם וזה בלט עוד יותר כשבוקולי יצא. אני חשבתי שצריך להכניס עוד קשר אחורי במקום אנדלובו החלש ולהזיז את גולסה שמאלה. זה גם היה נותן לקטן יותר חופש במרכז המגרש וגם היה מישהו בצד שמאל שיכול לחלק כדורים לטוואטחה כי עמאשה ואנדלובו הם לא קשרים והם לא יודעים לפתוח את הקו ולמסור כמו שצריך.
    ובקשר לשידור – פשוט ביזיון! הופמן כמו שהגבתי לך בפייס, היה מדהים לראות איך הבמאי הצליח לעשות כל דבר פשוט נגד ההיגיון. אני עדיין לא קולט שלא הראו לנו את התרגיל שחן עזרא עשה שם על הקו ובעט אח"כ לעמוד. זה תרגיל ברמה של רונאלדו וניימאר!
    לא מזמן היה סטטוס בסטטוסים מצייצים שמסכם את הכול – משהו כזה :
    "לא מבין מי נתן לערוץ הראשון את ראשות השידור"

    אהבתי

    • udi הגיב:

      ועוד משהו שחשבתי עליו בסוף המשחק-
      עכשיו זה הזמן של בנאדו להתחיל לבנות את הקבוצה לעונה הבאה. נכון שיש לנו עוד הרבה על מה לשחק, אבל בכל זאת הוא לא זה שבנה את הקבוצה הזאת והוא בהחלט צריך לתת יותר הרכב למי שיהיה בשנה הבאה. ואני בעיקר מדבר על להתחיל לעלות עוד שחקנים מהנוער ובראשם איסמעיל ריאן ושובל גוזלן שכבר יש לו השנה 20 שערים בליגה והוא בהחלט שחקן שצריך לתת לו את הצ'אנס.

      אהבתי

  11. פראליה הגיב:

    לי כרגיל לוקח יותר זמן מכם לעכל את הוולה הזה בבטן, למרות שהיה כ"כ צפוי.

    כמה פאטית הידיעה (בהנחה שהודלפה ע"י "גורם במועדון") על כך שחיפה רוצה את הבן של אמד (איזה גול, הטכניקה של הבן וחכמת המשחק של האב היתה יוצרת שחקן אדיר), אגדה שסימלה את דור העליונות המוחלטת על המזיקים מהצד הלא נכון של הכביש.

    מתי, התשובה שלך לחבר לא פחות מפנתיאונית.

    הבלוג הוא נקודת האור היחידה מהמשחק.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s